סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתלמוד, עירובין (טקסט בלבד)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: חננאל בן חושיאל   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1057
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ד, משנה ה | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 128
*
#והכין הוא בונכא דמתני'. וחכמ' או'#. אין לו אלא ארבע אמות לכל רוח שהן שמונה על ש?מ?ונה. #ופריש# בתלמוד-ארץ-ישר'. שבירר לו מבעוד יום וקדש עליו היום. #ושמעיניה מן הדא +דת<'#>+. ''לא יכנס. דברי ר' מאיר. ר' יהוד או'. +'' #<משנה. עירובין ד,ד>#. #לא על הדא איתאמרת אלא ארישא ד!פירא!#. ''מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה'' #<משנה. עירובין ד,א>#. #איתאמרת עליה. א' ר' ב?ו?ן#. ''מודה ר' יודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו''.
#תניא נמי הכי#. ישנו (על) שמונה על שמונה. #דברי ר' מאיר#. כלומ'. ארבע אמות לכל רוח ישנן שמונה על שמונה אמות.
#א' רבה#. מחלוקת להלך. #פי'#. אפי' ור' יוח' בן נורי לא התיר לו <2> להלך <1> אלא אלפים אמה. אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות #אין. טפי לא#.
#והני ד' אמות היכא כתיבי. כדתניא {כדתניא}#. "שבו (ש) איש תחתיו" בתחתיו. וכמה תחתיו. גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו. #והני# ד' <עמ' 106> מצומצמות. #דברי ר' מאיר. ר' יהוד' או'#. אמה אחת כדי ש{'}יה?א? נוטל חפץ ממראשותיו ויניח מרגלותיו.
#והני# ד' מרווחות ולא מצומצמות. #ובעו לה הני# ד' אמות #דיהבי ליה# באמה #דידיה# או באמה שלקדש. #ואי אמרת#. באמה #דידיה. אמאי לא תני לה# במס' כלים פרק !י'ו!. ''י (?ע?)[ש] שאמרו הכל מה שהו אדם. קומץ מנחה וחפני הקטורת והשותה מלא לוגמיו ביום הכפורים'' #כו' #<משנה. כלים יז,יא>#. ליתני בהדייהו# ארבע אמות באמה שלו.
#ואי משום דאיכ'# ננס באיבריו. [#פי'#]. יש אדם ארוך ואמתו קצרה שאינן ד' אמות באמתו כתחתיו. #ניתני# במשנה. חוץ מן ננס באיברי?ן? שאין נותנין לו באמתו. #ואסיקנ'. א' ל' רב פפא לבריה דרב משרשיא. אי אתינא# לדקדק #כולי האי לא תנינן#.
פרק ד, משנה ו | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 128
#מתני'#. ''היו שנים מקצת אמותיו של זה {של זה} בתוך אמותיו של זה מביאין + באמצע + שלא יוציא'' $#כו' עד#$ ''ושתים החיצונות אסורות זו עם זו''. #פי'#. כגון שיש ביניהן שלש אמות וכל אחד מהם יושב בשתי אמות שלו ונשאר לו שתי אמות בזה הצד שביניהם. וכל אחד ואחד מותר לו לטלטל בשתי אמות הקרובות לו. נמצא באחת האמצעית שביניהן מותרין לטלטל.
#הכי קא' להו ר' שמעון לרבנן. מכדי# למה דבר דומה. לשלש #כו'. מאי שנא הכא דלא פלגיתו. ומאי שנא התם בעלמ' דפלגיתו עלי#.
#ורבנן התם# בחצירות #לא אוושי דיורין#. כלומ'. יתכן שישכחו בעלי חצירות ויטלטלו החיצונות מזו לזו. #הכא אוושי דיורין# כי אילו שלשה האנשים הנה הם יושבים שלשתם ביחד. ואם יבואו החיצונים לטלטל מזה לזה האמצעי מזכירם כי אסורין לו ונמנעים #משום [דאוושי] דיורין#. אבל בחצירות #חיישינ' דילמ' מטלטל ולאו אדעתייהו#.
''ושתים ה!חיצות! אסורות זו עם זו''. #אקשינ' עלה. אמאי. כיון דערביה לה חדא# מן החיצונות #בהדי# אמצעית #הויא לה כאילו הכא דרה לישתריא בהדי# אמצעית.
#ופריק רב יהוד'#. כגון שנתנה האמצעית עירוב בזו ובזו. #דלא מכרעא היכא היא דיירה. רב ששת+ א'. אפי' <עמ' 107> תימ'# שנתנו עירובן אחת מהן באמצעית. וכגון שנתנו בו בשני בתים. #כדתניא#. חמשה שגיבו עירובן #כו'. עד כאן לא אמרי בית הילל דהוי# עירוב אלא בשני כלים בבית אחת. דב!ו!ת אחת מצרפן. אבל בשני בתים דברי הכל + עירוב.
#ואמרינ'. לרב יהוד' קשיא דדחי# שנתנה ?ה?אמצעית בעירוב בזו ובזו. #אמאי#. כיון שעירבה הא-מצעית #בהדי חדא מן# החיצונות #הויא להו תרוייהו חדא רשותא. כי הדרא מערבא בהדי אידך שליחותא קא עבדא. ולרב ששת נמי קשיא#. כיון שחלקה ונתנוהו בשני בתים מכל מקום #הווי?י?ן להו# כשני בתים. #ניהוי# כחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב #דאסרי אהדדי#.
#ופרקי'. לרב יהוד' לא קשיא. !כגון! דמערבא# {ב}אמצעית #בהדי# חיצונה #ולא אזלא הא# חיצונה #בהדה. גלאי דעתא דבהדי# אמצעית #לחודה היא דניחא לה לערובי#. אבל #בהדי אידך# חיצונה #לא#. לפיכך #לא אמרינ' שליחותא קא עבדא#.
#לרב ששת נמי לא קשיא#. אם באו הללו שלשה אמות שלזה בתוך שלשה שלזה מותרין החיצונין והקילו עליהן #משום דאוושא דיורין# כמו שאמרנו. נחמיר עליהן כמו (ש) חמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב כולם אסורין. שיהו גם אילו אסורין. אם חשבנום כחצר אחת להקל נחשבם !ב!חצר אחת להחמיר.
#א' רב יהוד' א' רב#. זו דברי ר' שמעון כי שתים החיצונות אסורות. אבל חכמי' או'. רשות אחת משתמש עם שתי רשויות ואין שתי רשויות משתמשות עם רשות אחת. #ושמוא' א'#. לדברי חכמי' שלשתן אסורות.
#תניא כשמוא'. אמ' ר' שמעו'#. למה הדבר דומה. לשלש חצירות הפתוחות זו לזו #$כו' עד$ חכמי' או'#. שלשת?ן? אסורות. #ואזדא שמוא' לטעמ'. דאמ' שמוא'#. חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם כחכמי' #דאמרי#. שלשתן אסורות זו עם זו. לא עירבה עם שניהם אוסרת על שניהם במבוי אחד רגילה לערב עמו ובאחד <עמ' 108> אין רגילה. המבוי שהיא רגילה לערב עמו אסור והאחד שאינה רגילה עמו מותר.
ואם חזרה חצר זו ועירבה עם מי שלא היתה רגילה לערב עמו הותר המבוי שהיתה רגילה בו. שכבר סילקה עצמה מן המבו-י הזה וחזרה על האחר.
ואם עירבו בני המבוי שהיתה רגילה חצר זו לערב עמהן וזו החצר לא עירבה עמהן ולא עם בני מבוי האחר וגם בני אותו [מבוי] אפי' לעצמם לא עיריבו. דוחין זו החצר שלא עירבה עמהן אצל המבוי שלא עירב. וא' מכלל אותו מבוי הוא.
שבני אותו מבוי אין מפסידין כלום. בלא זו #נמי# אסורין הן. #דהא# לא עיריבו. #כי מצטרפא בהדייהו למשרא# בני המבוי שהיתה רגילה בו #שפיר דמי#. דכגון זה כופין על מידת סדום.
#א' שמוא'#. המקפיד על עיר!י!בו. #פי'#. המדקדק שלא יתערב לו עם !אחרון! כדי שלא יקח פחות משלו אינו עירוב. לפי שלא נקרא עירוב אלא שמ(ע)[ת]ערב. #ר' חנינא א'#. עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי וורדינא. #פי'#. אנשי וורדאן היו ידועין בציקנות ובצרת עין.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות