סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • משנה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 200 לשנת 250
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
עירובין, פרק ד, משנה ח | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה ואמ'. שביתתי במקומי. זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח. עגולות. דברי ר' חנניה בן אנטיגנס. וחכמין אומ'. מרובעות ?(ב)[כ]?טבלה מרובע(ו)ת כדי שיהא (?שכר?): [נסכר את] (?ל?)[ה]זויות.
עירובין, פרק ד, משנה ט | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
זו היא שאמרו. העני מערב ברגליו. ר' מאיר או'. אין לנו אלא עני. ר' יהודה או'. אחד עני ואח?ד? עשיר. שלא אמרו מערבים אלא להקל על העשיר שמא יצא ויערב ברגל(ו)[י]ו.
עירובין, פרק ד, משנה י | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
מי שיצא לילך לעיר שמערבים בה והחזירו(הו בו) חבירו. (ו)הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורים. דבר' ר' יהודה. ר' מאיר אומ'. כל שיכול לערב ולא עירב הרי זה חמ!ו!ר וגמל.
עירובין, פרק ד, משנה יא | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס. ר' לעזר או'. שתים יכנס ושלוש לא יכנס. [מי שהחשיך ?חו?ץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס. (ר' שמעון)] ר' שמעון או'. אפילו חמש-עשרה אמה יכנס שאין המשוחות ממצים את המידות מפני הטועים.
עירובין, פרק ה, משנה א | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
כיצד מעברים את הערים. בית נכנס בית יוצא. פגום נכנס פגום יוצא. היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים גשרים ונפשות שיש להם בית דירא. מוציאין את המידה כנגדן. עושין אותם (?ב?)[כ]טבלה מרובעת כדי שיהא (?שכר?): [נסכר את] (ל)[ה]זוי[ו]ת.
עירובין, פרק ה, משנה ב | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
נותנין קרפף לעיר. דבר' ר' מאיר. וחכמ' או'. לא אמרו בקרפף אלא כבן שתי עיירות. אם יש לזו שבעים ושירים ולזו שבעים ושיריים עשה קרפף לשתיהם להיות כאחת.
עירובין, פרק ה, משנה ג | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
וכן בשלושה כפרים המשולשים. אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן להיות כאחת.
עירובין, פרק ה, משנה ד | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אין מודדין אלא בחבל שלחמישים אמה לא פחות ולא י(ו)תר. ולא ימוד אלא כנגד לבו. היה מודד. היגיעו לגיי או לגדר. מבליעו וחוזר למידתו. היגיעו להר. מבליעו וחוזר למידתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. אם אינו יכול להבליעו. בזו אמ' ר' דוסתי ברבי ינאי משום ר' מאיר. שמעתי שמקדדים בהרים.
עירובין, פרק ה, משנה ה | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אין (?י?)[מ]ודדין אלא מן הממחה. ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד שומעים למקום שריבה. ריבה (ל)אחד ומיעט (ל)אחד שומעים למרבה. אפילו עבד אפילו שפחה נאמנים לומר. עד כאן תחום שבת. שלא אמרו חכמ' בדבר להחמיר (דבר) (?או?): [אלא] להקל.
עירובין, פרק ה, משנה ו | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
עיר של יחיד ש(?מ?)[נע]שת של רבים מערבין את כולה. ושל רבים שנעשת של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורים. דבר' ר' יהודה. ר' שמע' או'. שלוש חצירות של שני שני בתים.
עירובין, פרק ה, משנה ז | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב. במערב [ואמר לבנו] לערב לו במזרח. אם יש ממנו לביתו אלפים אמה ולעירובו יתר מיכאן. מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו [יתר {מיכן}] מיכן. מותר לעירובו ואסור לביתו. הנותן את עירובו בעיבורה שלעיר לא עשה כלום. אם נ()[ת]נו חוץ לתחום מה {שנ!(?ש?)!כר}: <שנשכר01> הוא מפסיד.
עירובין, פרק ה, משנה ח | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אנשי עיר גדולה מהלכים את כל עיר קטנה [ו]אנשי עיר קטנה מהלכים את כל עיר גדולה. כיצד. מי שהיה מעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או מעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. [ר' עקיבה אומ'. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה].
עירובין, פרק ה, משנה ט | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
{[(אמר)]} אמ' להם ר' עקיבה. אין אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה שאין לו [מ]מקום עירובו אלא אלפים אמה. (ו)אמרו לו. אימתי. בזמן שאין בה דיורים. אבל אם יש בה די(י)[ו]רים מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל בתוכה {או} מעל גב{יו}<ה01>. ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו (הוא) סוף מידתו כלה במערה.
עירובין, פרק ו, משנה א | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו. ר' אליעזר בן יעקב או'. לעולם אינו א[ו]ס(ו)ר עד שיהו שני ישרא' אוסרין זה על זה.
עירובין, פרק ו, משנה ב | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אמר רבן גמליא'. מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבואי בירושלם. אמ' לנו אבא. מהרו והוציאו כל הכלים למבואי עד שלא יוציא() [ו]יוסר עליכם. ר' יהודה או' בלשון אחרת. מהרו ועשו את כל צורכי()[כ]ם למבואי עד שלא יוציא ויוסר עליכם.
עירובין, פרק ו, משנה ג | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אנשי (ה)חצר ששכח אחד מהם ולא ערב. ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו ולהם. ושלהם מותרים לו ולהם. נתנו לו רשותם. הוא מותר והם אסורין. [היו שנים. [אוסרין]] זה על זה. שאחד (?רשות בית שמי או?): [נותן רשות ונוטל רשות ו]שנים נותנים רשות ואינן נוטלין רשות.
עירובין, פרק ו, משנה ד | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
מאמתי נותנין רשות. בית שמי אומ'. מבעוד יום. ובית הילל אומ'. משתחשך. מי שנתן רשות להוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר. דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ'. מזיד אוסר ושוגג אינו אוסר.
עירובין, פרק ו, משנה ה | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
בעל הבית שהיה שותף לשכינים. לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב. (ו)לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב. ר' שמעון או'. אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב.
עירובין, פרק ו, משנה ו | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
חמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד. בית שמי או'. עירוב [ל]כל חבורה וחבורה. ובית הלל אומ'. עירוב אחד לכולם. מודים [שאם היו] {ש}מקצתן שרוים בחדרים או בעליות שהן צריכין ערוב לכל חבורה וחבורה.
עירובין, פרק ו, משנה ז | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
האחים השותפים שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישינים בבתיהם !שהן! צריכין עירוב לכל אחד ואחד. לפיכך אם שכח אחד מהן ולא ערב ביטל רשותו. אימתי. בזמן שהן מוליכין את עירובן למקום אחד. אבל אם היה עירוב בא+ [א]צלן או שאין עימהן דיורים בחצר אינן צריכין ל()[ע]רב.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות