סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • משנה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 200 לשנת 250
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תענית, פרק ג, משנה ה | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
על אלו מתריעים בכל מקום. על השידפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב. מתריעים עליהם מפני שהיא מכה מהלכת.
תענית, פרק ג, משנה ו | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על (שלא) [ש]נראה כמלוא פי תנור שדפון באשקלון. ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאיבים שני תינוקות בעבר הירדן. ר' יוסה אומ'. לא על שאכלו אלא על (שני) שניראו.
תענית, פרק ג, משנה ז | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
ועל אילו מתריעים בשבת. על עיר שהיקיפוהא גוים או נהר [ו]על הספינה המטרפת בים. ר' יוסה או'. לעזרה אבל לא לצעקה. שמעון התמני אומ'. אף על הדבר. ולא הודו לו חכמים.
תענית, פרק ג, משנה ח | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
*
על כל צרה שתבוא על הציבור מתריעים עליה חוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו לחוני המעגל. התפלל שירדו גשמים. אמ' להם. צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. ו(?ני?)[ה]תפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה ואמ'. רבונ(י)[ו שלעולם]. בניך שמו פניהם עלי שני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן על שתרחם על בניך.
התחילו הגשמים מנטפים. אמ'. לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחים ומערות. ירדו בזעף. אמ'. לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן עד שעלו ישרא' מירוש' להר-הבית מפני הגשמים. אמ' לו. כשם שהתפללתה עליהם שירדו כך היתפלל שילכו להם. אמ' להם. צאו וראו אם נימחת אבן [ה]טועים.
שלח לו שמעון בן שטח. אמ' לו. צריך אתה ל()[נד]ות. אבל מה אעשה ל(ו)[ך] ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לאביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומ' "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך".
תענית, פרק ג, משנה ט | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
היו מתענים וירדו להם גשמים. קודם להנץ החמה לא ישלימו. אחר הנץ החמה ישלימו. ר' אליעזר או'. קודם לחצות לא ישלימו. אחר חצות ישלימו.
מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם לחצות. אמ' להם ר' טרפון. צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ובאו בין הערבים וקראו הלל-הגדול. (?איזו הלל?-הגדול): [ואי-זה הוא הלל-הגדול]. "הודו לא'?ה?י הא'?ה?ים כי לעולם חסדו. הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו".
תענית, פרק ד, משנה א | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
?ב?שלושה פרקים [בשנה] הכהנים נושאים את כפיהם ארבע(ה) פעמים [ביום]. בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילת (ה)שערים. בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.
תענית, פרק ד, משנה ב | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אלו הן המעמדות. [[לפי שנ'] "צו את] בני ישרא' [ואמרת אלהם] את קרבני לחמי [לאשי]". וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו. אלא שהיתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה עמוד בירושלם של כהנים ושללוים ושלישרא'. היגיע זמן המשמר. כהניו ולויו עולים בירוש' [וישראל] שבאותו המשמר מיתכנסים לעריהם וקוראים מעשה בראשית.
תענית, פרק ד, משנה ג | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
ביום הראשון "בראשית" "יהי רקיע". בשיני "יהי רקיע" "יקוו המים". בשלישי "יקוו המים" "יהי מאורות". ברביעי(ת) "יהי מאורות" "ישרצו המים". בחמישי "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ". בשישי "(ו)תוצא הארץ" "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם".
פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד. בשחרית ובמוסף ובמנחה ניכנסין וקורין על פ(נ)יהן כקורין את שמע. ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת.
תענית, פרק ד, משנה ד | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית. קורבן מוסף אין בו (מ)נעילה וקורבן עצים אין בו מנחה. דברי ר' עקיבה. אמ' לו בן עזיי. כך היה ר' ?י?הושע שונה. קרבן מוסף אין בו מנחה וקרבן עצים אין בו (מנחה מ)נעילה. חזר ר' עקיבה להיות שונה כדברי בן עזיי.
תענית, פרק ד, משנה ה | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
זמן עצי כהנים והעם בתישעה. באחד בניסן בני ארח בן יהודה. בעשרים בתמוז בני דוד בן [יהודה]. בחמישה באב בני פרעוש בן יהודה. בשבעה בו בני (יהודה): [יונדב] בן רכב. בעשרה בו בני סנאה בן בנימין. בחמשה-עשר בו בני זתואל בן יהודה.
ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה שבטו. בני גנבי עלי ובני קוצעי קציעות. בעשרים בו בני פחת-מואב בן יהודה. [בעשרים באלול בני עדין בן יהודה]. באחד בטבת שבו בני פרעוש שנייה. באחד בטבת (ו)לא היה בו מעמד. שהיה בו הלל קרבן מוסף קרבן עצים.
תענית, פרק ד, משנה ו | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה-עשר בתמוז (וב) וחמשה בתשעה באב. בשבעה-עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפיסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב (את) הבית בראשונה ובשנייה [ו]נילכדה (ביתר): [בית-תר] ונחרשה העיר.
משניכנס אב ממעטים בשמחה.
תענית, פרק ד, משנה ז | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורים מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילים. לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליא' או'. ישנה. ר' יהודה מחייב בכפיית המטה. ולא הודו לו חכמ'.
תענית, פרק ד, משנה ח | המסירה: Budapest, Magyar Tudomanyos Akademia, MS. Kaufmann, A 50
אמ' רב' שמעון בן גמליא'. לא היו ימים טובים ליש' (ב)[כ]חמשה-עשר באב ו(ב)[כ]יום הכיפורים. שבהן בני ירושלם יוצאין (ו)בכלי לבן ש(ו)אלים שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונים טבילה. ובנות ירושלם יוצא(ין)[ות] ו(?ע?)[ח]ולות בכרמים.
ומה היו אומרות. שא נא עיניך. בחור. וראה מה את בורר לך. אל תתן עיניך בנויי. תן עיניך במשפחה. וכן הוא אומ' "צאינה וראינה בנות צי(יו)[ון] במלך שלמה" וג'. "ביום חתונתו" זו מתן תורה. "וביום שמחת לבו" זה ביניין בית המקדש. יהי רצון שיבנה במהרה בימינו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות