סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • גיא חיזיון

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: אברהם בן חנניה יגל  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1624
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלילה השני, פרק קלט | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ויהי בראות האשה כי הייתי מבוהל [2] כחדא [1] שעה להבין את הדברים אשר ראיתי. ובאמרי ''אמרתי אחכמה'' וכו'. כי נשגבו הדברי' לא אוכל להבינם ולרדת עד סוף כונתם.
הלילה השני, פרק קמ | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ותאמר אלי. אל תבהל ברעיוניך אם אין אתה מבינם. כי סתומים וחתומים הדברים לאיש נבוב ובעל חכמה. אמנם כתר לי זער ואחוך ואודיעך את אשר תוכל להבין. ואמסור לך ראשי פרקים בהודיעך מה היה כונת המצי[י]ר בציירו את הבית והעלייה הזאת. {ועתה}: <ואתה01> עשה אזנך כאפרכסת ואת כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע. ודע נאמנה כי ממקור בינה חוצבו וכלם באו מסוד חכמים ונבונים חכמי ישראל המפוארי' אשר סוד ה' אתם. כמו שכתוב "סוד ה' ליראיו".
ועתה דע כי הבורא ית' וית' שמו להיות מדת טובו להשפיע ולהטיב לזולתו שפע ברכה ותהלה ובאופן שכל בריאה ויצור יוכל ליהנות מזיו אותה ההשפעה. ותהיה אותה ההשפעה כפי טבעו ויכלתו שיוכל לקבל אותה. ולא תהיה כמו אור השמש שיכ!ב!ה עין המביט בו מפני רוב האורה והזוהר שבו ומפני מעוט וחלשות כח המביט בו. וכמו חמימות האש שבהתקרב הרבה אליו האדם יכ!ב!ה.
לכן רצה המקו' לזכות את העולם. ועל כן הרבה לעשות ולצור ולבראות ולה()[א]ציל המון צבאות מעלה ומטה. והכל ברא לכבודו להודיע לנבראיו מעשי פעולותיו מה רבו וגדלו ועצמו. מה שאין הפה ?()[יכ]?ולה לדבר והאזן לשמוע. כי מי עמד בסוד ה' ומי ירד לסוף כונתו.
האמנם האדם ראה וחקר והאזין וידע כי הדברים התחתונים עומדים ותלויים בעל?יונ?ים מהם והעליונים בעליונים מהם. כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם. גם הבין כי היוצר כלם יחד שלם בתכלית השלמות ופעולותיו שלמות מבלי חסרון. והעולם הזה אשר נתן לבני אדם רואים <עמ' 232> אנחנו כי הולך הוא ומלא מקצתו אל קצתו הבלים הרבה ולהג ויגיעת בשר.
לכן אמרו נאמנה החכמים הקדמוני' כי בלי שום ס?פ?ק זה המציאות אינו המציאות הראשון שפעל ועשה האלק' ית'. כי שלמות הפעולה מורה על שלמות הפועל. אמנם הוא הסוג לאותם הדברי' הנבראי' ראשונה והם יותר מעולים מאלו אשר לא ישיג אליהם תוספת וחסרון. וע'י אמצעותם בכחו הבלתי בעל תכלית נתהוו הבריאות היותר שפלות ותחתו{ן}<נו'01> ועל ידיהם היותר תחתונות מהם ע'ד עלה ועלול משפיע ונשפע.
והסכימו החכמים האלו כי כל מה שיעלו הדברי' כך יתפשטו ויתרחבו וכל מה שירדו ככה יתקצרו וית?עב?ו עד הגיע' אל מרכז הארץ אשר היא כגרגיר חרדל במרכז כלם. והסכימו מדרך כלל כל יצירותיו הם סובבים על ארבע מדרגותיו זו למעלה ?מ?זו. וכל מדרגה ומדרגה נחלקת לעשרה חלקי'. וכל חלק וחלק יש לו סגולה בפני עצמו וכלול מס!וג!לת חבירו בדמיון וכדוגמת היסודות הארבעה אשר נודעו.
ומפורסם בעולם טבע?ם? שאין גם א' בהם שלא יהיה לו סגולה עצמ?י?ת מיוחדת לו. וגם כי יש לו סגולה אחרת הכלולה לחבירו. ואין רצוני בזה בענין האכיות אשר לכל א' מהם שנים ובאחת מהנה יתערב עם חבירו. האמנם רצוני לומ' שאין שום א' מהם פשוט ולא יהיה מעורב וכלול כח וסגולת ארבעתם כמו שמבואר אל החכמים.
וכן הדבר הזה. והן הנקראי' ספירות. שהם כעין עשרה כלים מתחלפים משוני' מגוון כל א' וא' מהם. שהגם כי השפע והאור המגיע אליהם מן <האין01> סוף הוא א' ומצדו אין רבוי כלל. מ'מ יראה אל הרואה והמחשב הפעולות הנמשכות כאלו יתחלק לעשרה חלקים שאמרנו.
משל למה הדבר דומה. לעשרה כלים מזכוכית מחולפים מגוון שיעבור בהם מעיין א' ממים חיים זכים וטהורי'. שבעבור המים באותם העשרה כלים מתחלפים מגוון יתראו כאלו הם עשרה מעיינות. יען כי יתראו המים מבחוץ כפי גוון הכל?י? אשר יעברו בו. ועל האמת ה?מ?ים העוברים בכלם כלם א' ומצד עצמותם הם מגוון א'. ולא ישתנה עצמותם אלא לפי מראות הזכוכית אשר יתראו מבחוץ כאלו נשתנו ואינו כן באמת.
כן הדבר הזה. שהשפע הבא מהא' ב'ה אל העשרה כלים האלו שמצד הגוונים והדין והרחמים הנמשך מהמה נקראים כלים. ומצד השפע הרב המציץ בהם ומאיר נקראים עצמותו ית'. כעין שתאמר כי מצד הכח אשר נותן הנפש ביד הכותבת על הספר בדיו הכח ההו' יקרא עצמות הנפש כי מבלעדה לא ירים את ידו. ומצד הפע?()[ול]?ה החומרית הנמשך ממנה מהעברת הקולמו!ת! והכתיבה היא תקרא פעולת היד ולא פעולת הנפש.
ומזה המשל תבין איך ראוי להבין עצמות הספירות שאמרנו ואיך המקובלים יקראום לפעמים עצמותו ית' מצד הכח והשפע שבם וכלים מצד הפעולה הנמשכת. ואותו השפע העובר באותם הספירות יתראה מפני הפעולות +<ההפכיות01> הנמשכות <עמ' 233> מהס(י)פירות הנ'ל כאלו [אינו] בא ממקום א'. כמו שיתראו אותן המים אשר בזכוכיות שאמרנו מחולפים כל א' מחברתה מפני חלוף גווני הזכוכית. ואינו כן באמת כי הכל בא ממקום א'. הן דין הן רחמים הן ()[ט]וב הן רע.
וכשרצה האל ית' שיתגלו העשר ספירות הראשונות האלו נתגלה מהם ומכחם בדוגמתם ו?כ?צלמם עשר ספירות שניות. והם הנקראות ספירות הבריאה. כי הראשונות נקראו דאצילות וערך השניות אל הראשונות כערך הגוף אל {היול}: <ה?צ?ל01>. ומהשניות האלו נתגלו עשר אחרות והם הנקראו' בשם יצירה. ואשר יתלבשו בהם יהיו נכללים במטטרון ויהיה מדרגתם אל הבריאה כמדרגת הבריאה אל האצילות.
וע'י מדרגות היצירה הזאת יהיו נמשכים הגבולים והשינוים והאפיסה והתכלית ותבאנה כל הפעולות מן הכח אל הפועל. אלא שהפעולות לא תפעלנה על ידיה' ממש עד שעוד יתלבשו בעשר מדרגות אחר{י}ות רביעיות הנקראים ספירות העשייה. שהם מתקרבים אל הדברים הגשמיים והחומריים ובכללם הקליפות וי' גלגלים והיסודות וכל המורכבים מהם. כי הי' גלגלים הם לבושים לי' הקליפות כי הם ג'כ מתחלקים לי' מדרגו' ובהם מתפשט כחות הקדושה הנקראים אופנים כדי להבדיל בין הקדש ובין החול.
הלילה השני, פרק קמא | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ודע כי עד הנה הגיעה חכמת חכמי החוזים והפלסופי' ולא עברו העולם הזה מהעשייה. וגם המה אמרו כי לכל גלגל וגלגל מעשרה +<גלגלי01> שחקים יש בו שני כחות א' טוב וא' רע. גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכנגד כת'ר יש כרת וכנגד ענג יש נגע. ודע כי כל מה שאמרו החוזים היות נמצא ?ב?גלגלי השמים מגלגלי יוצאי מרכז וגלגלי הקפה וחלופי הככבים והצורות והתנועות הכל הוא ענין צל ודוגמת עשר הספירות בלי-מה בלי מהות.
כי כמו שהם אמרו שהגלגל הראשון הוא הסובב מדי ?י?ום ביומו ואין בו שום גוון ובכחו העצום יסובו לרגלו כל שאר הגלגלים. כן הספירה הראשונה הנקר' כתר עליון היא רחמים גמורים ואין בהם שום גוון של דין. #כדכתיב# "ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיוור". ומשפע הנמשך <עמ' 234> ממנו יהיו נכפפים כל כחות הדין. והוא העלה והנותן השפע לכלם כדוגמת הגלגל(ים) היומי הנ'ל.
וכמו שהם אמרו ?כי? הספירה השנית ג'כ היא רחמים פשוטים ונקראת אין המורה על ההעלם והאפיסה והיא בעמקי המחשבה נעלמת. כן החוזים אמרו על הגלגל השני שהוא פשוט מכל רבב והוא ספיריי ונעלם תכלית ההעלם. וכאין נחשב יען כי מפני התנועה לא יתגלה כי הוא מנהג אופן מרכבותיו בכבדות. ומפני הצורות אשר יחוקקו שמה אינו ניכר שאין בו שום תמונה.
וכנגד לבֵ ניצוצי אור המתפשטי' מאור עצמות הספירה הזאת הנקראים לבֵ נתיבות החכמה.
הלילה השני, פרק קמב | המסירה: London, British Library, Add. 26963
מצאתי לא' מן החכמים שכתב כי יתפשטו מכח תנועת הגלגל' לבֵ שנוים בהיקף א' אשר עליהם ישומו וינועו ראשם כל החכמים. כי יסכלו סבתם מ?ה?עדא מלכין ומדינות כרגע ולא {ולא} יודע מקומם איים. וראה נפלאות כי לשון נתיב מורה על ההעלם וההסתר. כמו שכתוב "ובמים עזים נתיבה". "נתיב לא ידעו עיט" וכדומה.
כמו שנעלם סבת [2] החכמים מן [1] השנוים. ולהיות אותם השנוים לרעה. הגם כי המה לכונה טובה שהממלכות ישמעו ויראו וישובו מדרכם הרעה. לזה נוטה דעתי על פי הדברים האלו. כדעת האומר כי הלבֵ נתיבות אשר בחכמה יהיו אדומים בסוד גוון הדין. וכמו שבאו ברמז זכרונם בלבֵ "אלקים" אשר נזכרו במעשה בראשית. ו"אלקים" בכל מקום ידוע כי הוא דין.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות