סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • גיא חיזיון

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: אברהם בן חנניה יגל  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1624
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלילה השני, פרק סח | המסירה: London, British Library, Add. 26963
והאשה השנית היא חכמת התכונה. והיא היא המשפעת שפע אל כל התכוניים והלימודיים. ובמלבושיה תראה שנרמזו בהם את השמים וכסיליהם. כי התכלת דומה לי()[ם] והים <עמ' 198> דומה לרקיע. ואותם הנצוצי אור הנראים בתוכו רומזים אל הככבי'. שהם כמסמרות התקועים בהם לא ימוטו משם.
והחלק ההוא מהגלגל להיותו עב בלתי ספריי ראוי [הוא] לקבל האורה מהשמש יותר מכל שאר החלקים אשר לא יעמוד בהם האורה להיותם ספריי'. כמו שהאויר לא יקבל האור בזרוח השמש על הארץ ולא יוכר בה זריחת החמה כמו שיוכר בהיותו על הארץ. יען כי הארץ היא עבה ואינה ספריית כמו האויר.
הלילה השני, פרק סט | המסירה: London, British Library, Add. 26963
והסולם הקטן אשר בידה השמאלית בא לרמוז כי חכמת התכונה היא סלם מוצב ארצה אשר ב(א)[ו] יעלו גם עלה אל החכמה האלקית להיותה צל אליה. וזו היא הדרך אשר רעו בה הקדמוני' אבות העולם. כמו שמצינו לאברהם אבינו שאסטרולוגוס גדול היה.
הלילה השני, פרק ע | המסירה: London, British Library, Add. 26963
כמ'ש ז'ל בפ'ק דבתרא. ''אצטגנינות גדולה היתה לו לאברהם אבינו'' ''שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו'' כו' #<בבלי. בבא-בתרא טז,ב>#. ואז'ל על "ו!על! פועל ()[ה'] לא: הביטו". זה היודע לחשב תקופות וגמטריאות ואינו חושב וכו'. גם אמרו. "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" וכו'. ''איזו היא חכמה שהיא לעיני העמים. זה חשוב תקופות'' וכו' #<בבלי. שבת עה,א>#.
הלילה השני, פרק עא | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ומצאתי כתוב בספר דברי הימים אשר לאומות כי מרע'ה אסטרוגולוס גדול היה. כי בלקחו האשה הכושית בארץ האיטיאופי'ה. כמו שספר הדברי הימים ()[ש]לו והביאו הילקוט בפ' שמות. אמרו כי עש' שתי טבעות עשויים תחת מזל תא[ו]מים שהא' היה לו סגולה על האהבה והא' על שכחת האהבה. וא' נתן לאשתו הכושית כדי שתאהבנו ויוכל לעשות במלכותה כרצונו וא' לקח לעצמו כדי שלא תוכל לפתותו באמרותה ויחטא עמה.
הלילה השני, פרק עב | המסירה: London, British Library, Add. 26963
כי האמנה להיות הככבים כמו שזכרנו צל האורה של מעלה. כאז'ל. ''נובלת האור' של מעלה גלגל חמה'' #<בראשית-רבה יז,ה. עמ' 157>#. וגם זה לעומת זה עשה האלקים כדי שיוכל ילוד אשה זה בינינו לחזות ולדמותם אל הצורות השכליות והפנמיות הנעלמות מנגד עינינו כמו שכתב החכם הקדוש ר' <עמ' 199> יוסף בן (ק) גיטיקלי'א. והביאו בעל [ספר]-האמונות וז'ל. והנה השמש והירח שניהם עדים ברורים מורים לנו צורת העליונ?י?ם הנסתרים (והעליו) והנעלמים. שאלמלא תכונת השמש והירח לא היינו יכולין ליכנס אל סתרי המרכבות העליונות. וזהו סוד "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים" וכו'.
באמת מאורות גדולים היו להאיר על הארץ להאיר עיננו השוכנים בארץ להבין מתוכם סוד סתר סתרים עליונים בסדר מעלות שכליים ולמעלה מהם בסוד הספירות ובסוד מציאות ה' ית' ויחודו. והנה כל התכונות עליונות ותחתונות הנסתרות והנגלו?ת? כלם דוגמאות לסתרי המרכבה העליונ'. ומן המורגשות והמושגות לנו נוכל להבין ולדעת אותם הנסתרו' והנעלמות. וזהו סוד "שאו מרום עיניכם וראו" וכו'. עכ'ל.
הלילה השני, פרק עג | המסירה: London, British Library, Add. 26963
והז' מעלות אשר לסלם הם הז' חכמות. אשר בראשונה יסעו לדגליה' קודם אשר יגיע(ו) האדם אל מציאות החכמה העליונה. אשר כלם הם הקדמות אליה ופרפראות לחכמה. כ()[מ]ו שכתב הר'י לטי'ף ז'ל בספר רב-פעלים. אמ' כי העין רואה אחר ז' קליפות ורואה כוכבי הגלגל השמיני אחר ז' גלגלים. והשכל האנושי משיג מציאות החכמה העליונה אחר שבע חכמות. ולזה נוטה סוד אז'ל. כמה מעלות היו בסלם. שבע וכו'.
ואותם האותיות והפרחים אשר בכל מעלה ומעלה באו לרמוז לשאר החכמות והמלאכות היוצאות מכל א' וא' מהנה. אשר מבואר שבין כלם עולות {להך}: <לסך01> ששים.
הלילה השני, פרק עד | המסירה: London, British Library, Add. 26963
וכלם חכמת הלימודית הנקראת בלעז מטימאטיק'ה יכללם. ואין ראוי להקרא בשם זה ממטימאטי' אלא היודע את כלם ובקי בהם ובשמותיהם. הגם כי עכשיו השטו' והגאוה הנתונה לבני אדם במתנה יעשה ויפעל. כי בהיות איש יודע להגות מעט קט באחת מהנה יבז בלבו להקרא בשמה לבד כמו שהיו עושים הקדמונים. אמנם יתאוה להקרא בשם מאטימאטיק'ו שהוא השם הכולל לכלם כאילו הוא מובהק ובקי בכלם.
כמו שעושין היום אלופי עמינו בתת הרשות להורות ולדון אל איש מעם בני ישראל. האיש ההוא יבז בלבו להקרא רע וחבר. שהם השמות הראויים להקרא היום בין התלמידי'.
הלילה השני, פרק עה | המסירה: London, British Library, Add. 26963
כי רע הוא השם המבדיל בין חכם לעם הארץ כמו שכתב מהר'י אברבניל'ו ז'ל בספר נחלת-אבות פ' ו'. אלא יחפוץ להקרא רב ורבן וגאון שהם השמות הממונים לסמוכים. ולא שתו אל לבם לאמר כי אין סמיכה בחוצה לארץ כאז'ל בפ'ק דסנהדרין. והביאו הרמב'ם ז'ל בספ' שופטי' פ' ד' מהלכות סנהדרין.
וכתב מהר'י אברבניל'ו ז'ל ?ש?ם כי היה מנהג בכל ספרד בהיות אנשי הגולה שמה על תלם לא היה ביניהם סמיכה לשום אדם. האמנם אחרי בואי באיטאלי'ה מצאתי כי נתפשט: המנהג לסמוך אלו לאלו. וראיתי התחלתו בין האשכנזים. כלם <עמ' 200> סומכים ונסמכים ורבנים. ולא ידעתי מאין בא להם ההתר הזה אם לא שקנאו מדרכי !(הגוים)! העושי' דוטור'י ויעשו גם המה.
והלואי שיסמכו לרבנים אנשי' הגוני'. כי כבר כתבו הגאונים שבאלו הזמנים הבקי' בתלתא סדרי. מועד נזקין ונשים. נק' חכם. ועם אלו הבקי' עוד בסדר קדשים נק' ר'. ועם אלו הבקי עו' בזרעים וטהרות נק' גאון. ואיך א'כ יסמכו מי שאינו בקי' אפי' בגמ' אחת וכו'. עכ'ל.
ואני שמעתי כי גאון עולה בגימט' ששים על שם ששים מסכתות שבשתא סדרי. כי לבד הבקי' בהם ראוי להקרא גאון כמו שכתב הר'י ז'ל כמו שזכרנו. ואולי הנהיגו מעלות הרבנים עכשיו לתת הסמיכה אף לבלתי הגונים לעורר לבותם לחכמה כדי שילמדו. כמו שעשה ר' לר' יוסי בר' אלעזר בר' שמעון כמו שאמרו בפ' הפועלים.
הלילה השני, פרק עה | המסירה: Cincinnati, Hebrew Union College, 743
[ובאלו-קשרי'. ''#אמר ר' יוחנן#. איזהו ת'ח שממנים אותו פרנס על הציבור. זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה. ואפי' במסכת כלה. #ואמר ר' יוחנן#. איזהו ת'ח שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו. זה שמניח (עסקיו): [חפציו] ועוסק בחפצי שמים. #והני מילי למטרח בריפתיה#''. ושם אמרו. ''#אי בחדא מסכתא#''. ממנין אותו באתריה. ''#ואי בכוליה תנוייה. בריש מתיבתא#''] #<בבלי. שבת קיד,א>#.
[ראה כי שמו ג' הבדלי' במנוי הת'ח ומעלתו. א'. אם הוא בקי בכל התלמוד #וליביה בשמעתתיה# אז ראוי להיות ראש ישיבה שהיה להם בנשיאות. ?בֵ?'. אם בקי בא' מסכתא. #היינו# בדיני' מעניין אחד. כגון בדיני אסור והיתר או בדיני ממונות או נשים. אז ממנים אותו במקומו לדון דין תורה הבא לידו אשר ישאלון בני עירו ממנו כפי טבע המסכתא והעניין שבקי בו].
[והג'. אם (ה)[הוא]+ איש שמניח חפציו כדי לעסוק בחפצי ש?מ?ים במה שצריך לצבור בו. אם בלמוד להם את הדרך ילכו בה או בלמוד את בניהם. אז מצווין בני עירו לעשות מלאכתו. כאותם החכמי' (?כ?)שהיו הולכי' לדון היו מניחים בני אדם לעסוק במל[א]כתם מפני בטול וכו'. ועיין בפי' התוספות שם ובפ' האיש-מקדש וכו'].
הלילה השני, פרק עו | המסירה: London, British Library, Add. 26963
והצורה העגולה המתנועעת מעצמה אשר ביד האשה השמאלית באה לרמוז כי מצד חכמתה אין חקיר' מצויה אם הגלגלים מתנועעים מעצמם או אם יש להם מניע ממלאך או נבדל. כמו שהוא כדעת ן'-סינ'א שכתב שיש לגלגלים מניעים ושכל שכל נבדל מצד השכילו צורת עצמו הושפע ממנו נבדל אחר וגלגל עד השכל העשירי. אשר קראו השכל הפועל העומד מתחת לקערורית גלגל הירח. ופועל בז' העול' השפל ומחלק לכל הבריות ההשפעה הבאה אליו מהככבים.
הלילה השני, פרק עז | המסירה: London, British Library, Add. 26963
<עמ' 201> אמנם מצד חכמת הגלגלים לא יוכרח לומר שיהיה שום נבדל שיהיה מניע אותם. אבל הם מתנועעים מעצמם בהתחלה טבעית שמה בוראם בהם. בה יתנועעו כל חלקיהם אל מקום מיוחד כאלו תאמר חלקי הגלגל היומי אל הנקוד' המערבית. וכל חלק וחלק מהגלגל בהיותו חוץ למקום ההוא יתנועע בטבע אליו כהתנועע האבן אל המרכז כשהיא חוץ (ל) ממנו. ואולם לא יוכל החלק ההוא לנוח שמה לפי שכל חלקי הגלגל מדובקים יחד וכלם רצים גם הם להגיע אל המקום ההוא. דרך סבובם ומרוצתם דוחים החלק המגיע שמה ומכריחים אותו להעתק ממקומו עד כי ישוב גם הוא דוחה בא' ממנו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות