סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • גיא חיזיון

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: אברהם בן חנניה יגל  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1624
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלילה השני, פרק קמג | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ואולי לכל מה שאמרנו רמז וכיון הפייט?י?ן בחרוז ?מ?יעידון יגידון. אשר ליקר תפארת השיר ההוא נהגו ק'ק הלועזים והספרדים לאמרו בתפילת שחרית בכל יום ויום. באו'. שלשים ושתים נתיבות שבילך לכל מבין יסודם יספרו גדלך. #היינו# כי לבֵ הם נתיבות שבילי החכמה. לכל מבין יסודם ועקרם יספרו גדולת יוצר בראשית. ובהם יכירו הבריות ובפעולות הנמשכות. כי הכל שלך. #היינו# כל ברואי: [מעלה] ומטה בקרות א' מהלבֵ שנוים שאמרנו #להעדא מלכין ולהקם מלכין# ומדינות וממלכות יכירו וידעו שהכל של הקב'ה.
וכמו שדרז'ל על פסוק "כח מעשיו הגיד לעמו". מבריאת העולם כדי לתת להם ממלכות גוים. ולא יאמרו. גזולה היא בידם. #כי {בקמטא}: <בקושטא01> שליט עלאה במלכות אינשא. ולמאן די יצבא {יתנבא}: <יתננא01>. משזיב ומציל ועביד אתין ותמהין בשמיא ובארעא# כפי #רעותיה ויהב דינא לקדישי' עליונים וזמנא מטא#.
<עמ' 235> ומכאן תבין טוב טעם על מנהג ק'ק הלועזים הנוהגים לאמר השיר ההוא תכף אחרי שירת הים. כי כמו שהשנוי הגדול ההוא מקריעת ים-סוף ?ו?צאת בני ישראל מארץ מצרים במסות גדולות ומופתים העוברים גבולי הטבע הוא אות: חזק על שאינו העולם קדמון. אמנם שהוא נברא בחפץ אלקים ויכול לעשות בו כרצונו. שהרי קרע ים-סוף לגזרים והעביר ישראל בתוכו ונער פרעה וחילו בו. שהאמנה הזאת היא פנת ויסוד שכל התורה תלויה בו. כן הל'בֵ שנוים הר!ו!מזים בשיר ההו'. כל א' ממנו אות ומופת כיציאת מצרים על זה. וכמו שחתם בו. הכל ממך נזבד וכו'.
וכנגד הספירה השלישית הנקראת בינ'ה. אשר מצד עצמותה ומצד השפע המק()[ב]לת מכתר ומחכמה היא רחמים. ומצד מה שמשפעת לקצוות היונקים ממנה. כי רובם נוטים לצד ()[רח]מים. אבל עם כ'ז יהיו #דינין מתערין מינה# להיות כי מעצמותה נאצל הגבורה. וכל עו' יבא השפע ממנה אל הגבורה ?מ?צד הצנור המיוחד לה וחשכו הרואות בארובות העליונ?ו?ת מפני מעשי התחתונים. אז יתערו כחות הדין ותתגבר הגבורה.
כן לעומתה יבא הגלגל השמיני שהוא הנק' אפודת המזלות. והוא השלישי מלמעלה למטה. שמצד הככבים שבו המזלות ראוים להופיע שפע ?ב?רכה אל העולם. ואין גם אחד שכאשר לבדד ישכון ויהיה במקום הראוי לו שלא יופיע הזלה טובה.
אמנם כאשר יקרה מפני חלופי התנועות שנוי מקום מהבתים והעליות ואל אחד מהם יתחבר במקומות ידועים כוכב מאדים. שהוא כנגד ספי' גבורה כמו שנפרש. אז עמודי שמים ירופפו. ?מ?פניו רגזה ארץ והבוק תבוק. כי כמה הריגות ומלחמות יתעוררו בעולם כמו שמבואר לחוזים. שהכל מפני התחלפות המקומות והמבטים לא מפני פשיטות ככבי הגלגל ההוא.
הלילה השני, פרק קמד | המסירה: London, British Library, Add. 26963
וכמו שבבינ'ה יהיו חמשים שערים כן בגלגל: הזה ימצאון מֶ'ח צורות. ודע כי המה נֻ' צורות אמנם השנים נעלמו מהחוזים הקדמוני' כמו שהעיד הראב'ד ז'ל בפי' ספר יצירה. ודע כי היום הזה נתגלו אל הולכי מעברות ימים בארצות הפיר'ו ככבים וצורות גדולות סביב לאותו האופק יותר מאלו אשר באופק הזה אשר אותם לא בא זכרונם בפי החוזים הקדמונים ועל ספריהם. אשר המה אותם הבֵ צורות שראוי שימצאון להשלים הח?ש?בון חמשים אשר נעלמו מהחוזים. ואליהם רמז ר' אליעזר הגדול בפרקיו פ'ז וז'ל. ''כל מאורי אור הגדולים נתונים בדרום חוץ מן העגלה שהיא נתונה בצפון'' וכו' #<פרקי-רבי-אליעזר ז>#.
וכנגד הספירה הרביעית הנקראת גדולה. והיא מדתו של אברהם. וע'כ נקראת חסד מפני שמדתה לעשות חסד. ובכחה החכמה כמו שרמזו ז'ל. הרוצה להחכים ידרים. והאהבה והחן והחסד בפני הגדולים ויסוד המים וכל הדברים הלבנים. בא לעומתה ככב שבתאי שהוא החשוב שבכלם. אשר בכחו יסוד המים והחכמה והעיון הפלוסופי. ומבואר הוא לחכמים בעלי הטלסמאות. כי בהיותו מוצלח וישר דרומי באמצע השמים בביתו הוא משפיע חן וחסד ורחמים בפני הגדולים ועם שרים זהב להם. והוא ממונה על הבניינים וה?בכ?ו?ר?ות ובסודו הנבואה וחזיונות החלום.
הלילה השני, פרק קמה | המסירה: London, British Library, Add. 26963
<עמ' 236> והוא מזל היהודים והיה מזלו של אברהם אבינו ראש האומה הישראלית. וידוע כי (כשהיו) כשהיו היהודים עושים רצונו של מקום והשפע בא אליהם לטובה ובפנים שוחקות אין בכל העולם למעלה מהם לחכמה ולעושר וכבוד (ה) ונצחון האויבים. וכשחטאו והשפע סר מהם ועליהם השקיף ה' ממרום קדשו השקפה רעה נזור אחור ההשפעה טובה. כמו שכן קרה לשאול מלך ישראל שבסור ה' מעליו רוח רעה היה מבעתת אותו.
*
וראה תראה נפלאות מטבע הככב הזה ממה שכתב ן'-עזרא בספר-העצמים כי {בהנהג}: <בהנסג01> {?ו?}אחור כהן און המבקש להדבק בו ולהוריד רוחניות<ו01> עליו ולא ישמור את משמרתו אז יפנה הככב הזה עליו לרעה ולא לטובה ולא יניחנו עד שימיתנו. אשר לא כן יקרה לשאר כהני און בסורם מעבודתם.
ומזה תוכל להבין כי מטבע הככב הזה הממונה על היהודים שכל עוד מפני ההתעוררות התחתון מריח ניחוח ממעשי בני ישראל יעלה למעלה וימשך ההשפעה טובה ממדת החסד על הכוכב אז: יעלו גם עלה ואין !(<בכ01>ל <שאר01> ?האומ?ות)! למעלה מהם. אמנם בסור הטוב מהם מעצמן ירדו מטבע הכוכב הנ'ל בשאול תחתית באמבטי התחתונה שבשאול !(ואין בכל האומות הבזויה)! למשל ולשנינה יותר מהם.
וכנגד הספירה הנקראת נצח. שהוא בקו ימין תחת החסד וענף ממנו. יהיה כוכב צדק אשר כחו רב ועצום להשפיע גדול' וחסד. וגם נצח +<ישראל01> לא ישקר ולא ינחם.
הלילה השני, פרק קמו | המסירה: London, British Library, Add. 26963
מה שאז'ל שהיה מזל א'א. שנא'. "מי העיר ממזרח צדק יקרא{ו}הו לרגל{י}ו" וכו'. וזה לא יתנגד למה שאמרנו כי שבתאי היה מזלו. #כי הא והא איתא# יען כי נצח הוא ענף החסד ואין בענף אלא מה שבשורש. וזהו שרמז הכתוב "צדק יקראיהו לרגלו". #היינו# כי מזל צדק לא היה מזלו הראשיי והעצמי אלא ענף ממנו. ועל כן אמר "לרגלו".
וראה תראה כי גם בפי המליצים אשר לאומות קראו צדק בנו של שבתאי להורות שהוא ענף ממנו כמו שהבן #הוא כרעא דאבוהו#. ונקרא בפי החוזים פורטונ'ה גדולה. המזל הגדול אשר לנצח יניח {בסבה}: <ברכה01> אל בית המשקיף בו השקפה טובה. והוא ממונה על הדתות והנימוסים. וכן מצינו בא'א ע'ה ששמר מצות ה'. שנא' "עקב אשר שמע אברה'" וכו'.
וכמו שהנצח הוא אוצר שבו תלוי החיים להחיות העולם. והוא משתי זרועות והוא הימיני. כן כוכב צדק הוא ?מ?מונה על החיים. יען כי בכחו הדם אשר הוא הנפש והנותן חיים לכל בעלי חיים. וע'כ כל בני ח?נ?יכי ביתו יאריכו ימים על אדמתם. והכוכב הזה הוא א' מהשתי פורטונ'י. והוא הגדול והימני והוא יכי'ן. אשר על פיו יכונו וישבו בשלוה השרים והגדולים.
<עמ' 237> וכנגד הספירה הנקראת גבורה שהיא מצד שמאלי. אשר {(בכהה): [ככ?ב?ה]}: <בכחה01> יסוד האש וכל הדברי' האדומים ותגבורת כחות הדין והשתלשלו{ש}<ת01> השפעת העושר והגשמי'. כמו שרמזו ז'ל. ''גבורת גשמים'' #<משנה. ברכות ה,ב>#. וגם התעוררות והתל!פ!בות רצון הזווג בין איש לאשתו. כן בא לעומתה כוכב מאדים. אשר בכחו יסוד האש אשר באמצעותו תתלהב <ה01>אר?ץ?. ואיד יעלה ממנה והשקה את פני האדמה.
הלילה השני, פרק קמז | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ולכן אמרו הטבעיים כי בהיות {החוב}: <החום01> הרב והגדול פורץ גדרו סימנא הוא שקרוב להפתח ארובות השמים ולהמטיר ענן על הארץ. והעושר ע'י נצחון האויבים מבואר לחכמים שבא ממנו. והוא ממונה על !(א?ומ?ת)! עשו בנו של יצחק שהוא !(א?ד?ום)! ושריו אדומים ופח'ד יצחק היה לו. וכל גבורות שהוא עוש' הוא מפני ברכתו של אביו ומדתו.
וגם התלהבות התעוררות הזווג ידוע ומבואר מצד הטבע כי בא ממנו. יען כי הוא מגביר כח האש על האדם. וכל אדמוני עם יפה עינים הוא אוהב נשי' ושכיבתן. ומבואר ג'כ ממה שכתבו החוזים שאמרו כי הכוכב +<הזה01> הוא שנוי לכל שאר הככבים לבד מנוגה. #אדרבא#. שניהם יחד ימצאו מרגוע. וגם המליצים אשר לאומות הביאו בחדותם כי נמצא מאדים עם נוג'ה.
הלילה השני, פרק קמח | המסירה: London, British Library, Add. 26963
ובא בעלה של נוג'ה הנק' בשם וולקאנ'ו וקשרם יחדיו ברשת ברזל כדי להראותם לכל שאר צבא השמים. וא'עפ?י? שלדבר החידה הזאת יש רמזים אחרים וסודות אחרים נעלמי' לחכמי הטבעים והאצטגינינות אשר זה אין מקום ביאורם גם זה נוכל להבין מתוכה. כי נמצא בכח מאדים אשר הוא חם ויבש התיחסות אהבה עם כוכב נוג'ה אשר הוא חם ולח. מפני כי בעלה של נוג'ה #?ה?יינו# הצד הפועל שבה שהוא החמימות קשרם ברשת ויחדיו יהיו תמים.
וכנגדו יהיה המדה מגבורה אשר היא קשורה במה שתחתיה בקו שמאלי מדת הוד שהיא ענף ממנה. ומקבלת השפע והכח ע'י הצינור הידוע הבא אליה כמו שנבאר לפנינו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות