סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספר הרקמה ליונה אבן ג'נאח, תרגום [מחקר זה (מס' 2433/20) נעשה בתמיכת הקרן הלאומית למדע]

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם: יהודה אבן תיבון  |  שנה: שנת 1171
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
לב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1216
וכמהו עוד "ועלה שמיר ושית". השעור {בו}. ועלה בו שמיר ושית. וכמהו "והנה עלה כלו קמשונים". ועוד "על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה". {איך}: <אין02> "תעלה" פעל ל"קוץ" ול"שמיר". אבל הוא ל''א-דמה'' על דרך ההפך. והפירוש. שהם סופדים "על שדי {חמר}: <חמד03> על גפן פוריה" ועל אדמת עמי אשר תעלה קוץ +<ו03>שמיר. כלומר אשר זאת מדתה. כאשר נאמר "ועלה שמיר ושית". וכמהו "ועלתה ארמנותיה סירים".
והיה המשפט בכל זה להיות. ו!י!עלה שמיר ושית. כלומ'. ויצמיח. ועוד. והנה {ת}<ה02>עלה כלו קמשונים. והעלתה ארמנותיה +<סירים02>. ואיננו נמנע להיות אמרו "קוץ שמיר תעלה" מזה. ר'ל שיהיה עתיד העלתה. וכמו זה "העיר היוצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה". שׂם הפעל לה. והוא על האמת לאנשיה. ושעורו. היוצאים ממנה אלף והיוצאים ממנה מאה.
"{ו}עד קירות הספון" +<הפוך. והמשפט. {ו}עד ספון הקירות02>. כי הפרוש. מן הקרקע עד תקרת {ספון} הקירות. ואין נכון {לומד}: <לומ'02>. עד קירות התקרה. כי הענין היה משתנה. "וירץ אליו בחמת כחו". ר'ל בכח חמתו. "כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן {השמן} לא תחסר". משפטו. קמח הכד לא יכלה ושמן הצפחת לא יחסר. "שבועות חקות קציר ישמר לנו". משפטו. חקות שבועות קציר.
לג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1216
<עמ' 359> {ה}שער מן המוקדם והמאוחר.
השער הזה דומה לשער הקודם לו. ועל כן אם יובא באחד מהם מאומה מכל אשר בא בחברו. אינו מזיק.
דע כי ההקדמה והאחור הרבה בדבריהם. וזה כאמרו "על אף אויבי {תרום}: <תשלח02> ידיך". השעור. {תשלח} אף על אויבי. "אשר יאמר כי הוא זה". המשפט. כי זה הוא. והוא רומז ב"זה" אל מה שזוכרו מעצם הטענה. כלומ' כי זה הוא מה שאתבענו בו.
"וישם את הים לחרבה ויבקעו המים". +<אמתת הלשון. ויבקעו המים03> וישם את הים לחרבה. "וירם תולעים ויבאש". סדורו. {וירם תולעים} ויבאש וירם תולעים. כי העפוש אשר הוא עלת הבאישה קודֵֽם !(להעשות): [<ל>רם]! התולעים. כי העלה קודמת לעלול. "וחצים מחזיקים והרמחים המגנים". סדורו. מחזיקים המגנים והרמחים. כי העטוף בא אחרי העטוף עליו.
"ותהי להשאות גלים נצים ערים בצֻורות". {שערו}: <ושעורו02>. ותהי להשאות ערים בצורות גלים נצים. כאמרו "עד אשר אם שאו ערים מאין יושב". ועוד "כי שמת מעיר לגל". "לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל". +סד<ו03>רו. לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך.
"ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר +<מתחת לרקיע ובין המים אשר02> מעל לרקיע ויהי כן". סדר הדברים שיהיה "ויהי כן" אמצעי בין אמרו "בין מים למים" ובין "ויעש אלהים את הרקיע". +<ויהי אמרו03> "ויעש אלהים את הרקיע" על דרך הבאור. כי הענין ישלם ב"ויהי כן". כאשר אמר "ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה +<למינה03> בהמה ורמש ו?ח?יתו ארץ למינה ויהי כן". ואחר כן אמר על דרך הבאור "ויעש אלהים את חית הארץ למינה".
"אף אש צריך תאכלם". +סד<ו02>רו. אף צריך תאכלם אש. "ואשר נתן כתר מלכות בראשו". רצה. וכתר מלכות אשר נתן בראשו. "אם תפרו את בריתי היום ואת +<בריתי02> הלילה". +<רוצה. אם תפרו בריתי את היום ואת הלילה03>. והמשפט עוד ב"אם תפרו" להיות. אם תופר. כאשר בארתי קודם זה. ויתכן להיות "את בריתי היום ואת בריתי הלילה" על אמתו. ויהיה השעור. אם תפרו את בריתי עם היום ועם הלילה.
*
"אדם כי יקריב מכם קרבן לייי". שעורו. אדם מכם כי יקריב. "ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי-העזרי". משפטו. ויקבר בקבר יואש אביו אבי-העזרי בעפרה. "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו <עמ' 360> וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו". המשפט להיות. והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו ושחטו וכפר בעדו ובעד ביתו.
"נעשה ונשמע". משפטו. נשמע ונעשה. "וזבחו זבחי שלמים לייי אותם". משפטו. וזבחו אותם לייי זבחי שלמים. "מחץ מתנים קמיו". משפטו. מחץ קמיו מתנים. ואפשר שרצה. מחץ מתני קמיו. ודחק המם. כאשר נאמר "סיגים כסף". "<באילים02> השערים". "במצלתים נחשת להשמיע".
"ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות". שעורו. לשתות מים. ואין "מים" פעול באמרו "ויחפרו". כי המים לא יחפרו. ויתכן שלא יהיה הנה מוקדם ומאוחר אבל יהיה בו הסתר. כאלו אמר. ויחפרו כל מצרים סביבות היאור להוציא מים לשתות.
"הלא ראית מה העם הזה דברו לאמר". השעור. מה דבר העם הזה לאמר. "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם". השעור. אשר חכמים יגידו מאבותם. כלומ'. אומרים בשם אבותם. "הפלא חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך". סדורו. הפלא חסדיך בימינך מושיע חוסים ממתקוממים. "מי יתן בספר ויוחקו". שעורו. מי יתן ויוחקו בספר.
"ויהי כנוח עליהם הרוח". שעורו. ויהי כנוח הרוח עליהם. והפר?[י]?ד בין הסמוך והסמוך אליו. "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר". סדורו. והנה שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר עולות מן היאור.
"איש כפתרון חלומו חלמנו". שעורו. איש חלום כפתרונו חלמנו. והענין שכל אחד ממנו חלם חלום שאינו דומה לחלום חברו והוא מתיחד בפתרונו. כלומ'. לא נתחברנו בחלום אחד. אבל כל אחד ממנו חל{מנו}<ם02> חלום יש לו פתרון בפני עצמו. ונצטרך לזה בעבור אמרו "ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא". ושתף עצמו עמו. ובאר שלא היה חלום אחד. באמרו "איש כפתרון חלומו חלמנו".
והיה משפט הדברים עוד להיות. איש חלום כפתרונו חלם. להוציא הפועל בלשון אחד על מלת "איש". וקבצו בנשאו על הענין.
"והנה איש צרור כספו בשקו". סדורו. והנה צרור כסף איש בשקו. "וייי [+<ישלמך02>] טובה תחת היום הזה אשר עשית לי". שעורו. תחת אשר עשית לי היום הזה. "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה". +<שעורו. והיית ממשש בצהרים באפלה כאשר ימשש העור. כלו'. אפלו עת צהרים יהיה לך כאפלה02> לגדל מה שיגיע אליך מן הצרה והצוקה. ואם רצה אפלת העורון. הדברים כאשר הם. והטעם הראשון חזק יותר.
"ולערב ימולל ויבש". משפטו. ייבש וימולל. <עמ' 361> "ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה". משפטו. והחריש לה ביום שמעו. כאשר אמר "הקים אותם כי החריש לה ביום שמעו". "אחד נפש מחמש +<ה02>מאות". משפטו. נפש אחד מחמש המאות. "זית רענן יפה פרי תאר". משפטו. !יפה תאר פרי!. וכבר קדם לנו בו בשער החסרון פנים אחרים.
"אמר לנער ויעבור לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים". שעורו. אמר לנער ויעבר לפנינו ואתה עמוד כיום ואשמיעך את דבר אלהים ויעבר.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות