סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספר חובות הלבבות לבחיי אבן פקודה, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם: יהודה אבן תיבון  |  שנה: בין שנת 1150 לשנת 1200
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הקדמה | המסירה: Dresden, Saechsische Landesbibliothek, EA 140a
<עמ' 65> אמר המחבר. ברוך יי'י אלהי ישראל. אשר לו יאות עניין האחד. האמת {+[$נ'$. האמתי]}. הקדמון במציאותו. המתמיד טובתו. אשר ברא כל הנמצאות לאות על אחדותו ויצר היצירות לעד על גבורתו והחל החדשות להעי!ד! על חכמתו ?(ז)? וגודל טובו. #כדכת'# "דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו". וכת' "יודוך יי'י כל מעשיך וחסידיך יברכוך. כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו. להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו".
והגדולה שבטובות אשר הטיב בה{ן}<ם02> הבורא לעבדיו המדברים. אחרי המציאו אותם על תכונות הכרתם בהם גמורה והבנתם שלימה. היא החכמה אשר היא חיי רוחם ונר שכלם והמביאה אותם אל רצון האלהים והמצלת אותם מקצפו בעולם הזה ובעולם הבא. כאשר אמ' הכתו' "כי יי'י יתן חכמה מפיו דעת ותבונה". ואמ' אליהוא "אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם". ודניאל אמ' "יהב חכמתא לחכימין <עמ' 66> ומנדעא לידעי בינה". ואמ' הכת' "אני יי'י אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך".
וְהַחֳכְֿמָה מִתְחַלֵקֶתֿ לשלשה חלקים. החלק הראשון חכמת היצירות. שקורין לה בלשון ערב #אַל-עֶלֶם אל-טְבֵיעִי#. והיא חכמת טבעי הגופות ומקריהם. והחלק השיני היא חכמת השמוש. שקורין לה בלשון ערב #אל-עלם רִיאַצִי#. ויש מי שקראה חכמת המוסר. והיא חכמת המניין והשיעורים וחכמת הכוכבים וחכמת הניגון הנקראת מוסיקא. והחלק השלישי קורין לה בלשון ערב #אל-[עלם] אֵלאֵהִ#. והיא החכמה האלוהית. והיא דעת האל יתברך ודעת תורתו ושאר המושכלות. כנפש וכשכל וכאישים הרוחניים.
וכל חלקי החכמה לפי מחלקות ענייניה המה שערים פתחם הבורא ית' למדברים להשיג בהם התורה והעולם. אלא שמקצת החכמות הצורך אליה יותר לעניין התורה. ומקצתם הצורך אליה יותר לתועלת העולם.
ואשר הצורך אליה יותר לעניין העולם היא החכמה התחתונה שהיא חכמת טבעי <עמ' 67> הגופות ומקריהם והחכמה התיכונה שהיא חכמת השמוש. ושתי הח[כ]מות האלה מורות +<על כל סודות01> העולם הזה (ותולדותיו) ותועלותיו והנאותיו ממנו. ומורות על עינייני המלאכות ומיני התחבולות הצריכות לגופות ולענייני קנייני העולם.
אך החכמה שהצורך אליה יותר לתועלות התורה היא החכמה העליונה. והיא החכמה האלוהית. ואנחנו חייבים ללמוד אותה כדי להגיע אל תורתינו. אך ללמוד אותה כדי להגיע אל הנאות העולם אסור לנו.
ואמרו רבותינו ז'ל. ''#תניא#. "לאהבה את יי'י אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו". שלא יאמ' אדם. אקרא שיקראוני חכם. אשנה שיקראוני רבי. אשנה שאהיה זקן ואשב בישיבה. אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא'' #<בבלי. נדרים סב,א>#. ואמרו. ''עשה דברים לפעלן ודבר בהן לשמן ואל תעשם עטרה להתגד?(ר)[ל]? בהם ולא קורדום לחתוך בה{ן}<ם01>'' #<בבלי. נדרים סב,א>#.
ואמרו. ''"אשרי איש ירא את יי'י במצותיו חפץ מאד". #אמ' ר' אלעזר#. "במצותיו" ולא ''בשכר מצותיו''. #כדתנן#. אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. אלא הוו כעבדים המש^משין את הרב על מנת שלא לקבל פרס. ויהי מורא שמים עליכם'' #<בבלי. עבודה-זרה יט,א>#.
והשערים שפתחם הבורא לדעת תורתו ודתו <עמ' 68> שלשה. האחד מהם השכל הנצל מכל פגע. והשיני ספר תורתו הנתונה למשה נביאו. והשלישי הקבלות שקיבלנו מקדמונינו. שקבלו מן הנביאים ע'ה. וכבר הקדים לבארם הרב הגאון רבינו סעדיה ז'ל במה שיש בו דיי.
אך חכמת התורה מתחלקת לשני חלקים. האחד מהם לדעת חובות האיברים. והיא החכמה הנראית. והשיני לדעת חובות הלבבות. והם המצפונים. והיא החכמה הצפונה.
וחובות האברים יחלקו לשני חלקים. האחד מהם מצות שמחייב בהם השכל אפילו אם לא חייבה בה{ן}<ם02> התורה. והחלק השיני מצות השמע. שאין השכל מחייב בהן ולא דוחה אות{ן}<ם01>. כאיסור בשר בחלב ושעטנז וכלאים והדומה להם ממה שנעלמה ממנו עלת אסורם ועלת חיוב מה שנתחייבנו מהם.
אך חובות הלבבות כל שרשיהם מן השכל. כאשר אבאר בע'ה. וכל המצות נחלקות למצות עשה ולמצות לא תעשה. ואין אנו צריכין לבאר את זה במצות האברים. מפני שהם ידועות לכל. אבל אני זוכר ממצות עשה ולא תעשה שבחובות הלבבות מה שיזדמן לי. כדי שיהיה דמיון למה שלא אזכור מהם בע'ה.
וממצות <עמ' 69> עשה שבחובות הלבבות. שנאמין {שיש}: <כי יש01> לעולם בורא בראו מאיין. ושאין כמוהו. ושנקבל עלינו יחודו. ושנעבדהו בלבנו. ושנתבונן בפלאי יצירותיו כדי שיהיו לנו לאות עליו. ושנבטח בו. ונכנע מפניו. ונירא אותו. ונפחד. ונבוש מהשקיפו על נגלותינו ונסתרותינו. ושנכסוף לרצונו. וניחד מעשי[נ]ו לשמו. ושנאהב אותו ואת אוהביו כדי להתקרב אליו. ונשנא את שונאיו. והדומה לזה ממה שאינו נראה מן האיברים.
אך הלאוין שבחובות הלבבות הפך כל אלה. וגם מהם שלא נחמוד ולא נקום ולא נטור את בני עמינו. #כדכת'# "לא תקום ולא תטור את בני עמך". ומהם שלא נהרהר בעבירות ולא נתאוום ולא נסכים לעשותם. ומה שדומה לזה ממה שהוא במצפון האדם ולא ישקיף עליו זולתי הבורא. #כדכת'# "אני יי'י חוקר לב ובוחן כליות". וכת' "נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן".
ומפני שחכמת המצוות שבתורה על שני עניינים. האחד מהם !(נראה): [נגלה]!. והשיני נסתר. עיינתי בספרי הקדמונים שהיו אחרי אנשי התלמוד. אשר חברו בעינייני המצות <עמ' 70> חבורים לעמוד מהם על חכמת העניין הנסתר. וראיתי כי כל מה שכיוונו לפרש ולבאר אינינו יוצא מאחד משלשה עניינים.
האחד מהם לפרש ספר התורה והנביאים. וזה על שני פנים. או לבאר פירוש המלות והעניינים. כמו שעשה רבינו סעדיה ז'ל ברוב ספרי המקרא. או לבאר ענייני הלשון והדקדוק והשמוש לכל עבריו {וצרכיו}: <וצדדיו01> ולתקן מלותיו. כספרי בן-ג{אנ}<נא01>ח ובעלי המסורת ומי שנהג מנהגם.
והעניין השיני לחבר ענייני המצות על דרך קצרה כדרך רב חפץ בן יצליח ז'ל. או מה שאנחנו חייבין מה{ן}<ם01> בזמן הזה כהלכות-פסוקות וגדולות והדומה להם. או חלק מחלקיהם כספרי קצת הגאונים בתשובות שאילו' במצות הגוף ופסקי הדינין.
והעניין השלישי ליישב ענייני התורה בלבבות בדרכי (הלבבות) הראיות ותשובת המניין +[$נ'$. המינין]. כספר האמונות וספר שרשי-הדת וספר המֻקמַץ והדומה להם.
וחקרתי עליהם ולא מצאתי בהם ספר מיוחד בחכמת המצפון. וראיתי החכמה הזאת. ש^היא חכמת חובות הלבבות. שהניחוה ולא חברוה בספר שיהיה כולל שרשיה <עמ' 71> ופרקיה. ותמהתי על זה תימה גדול.
עד שאמרתי בלבי. שמא המין הזה מן המצות אין אנחנו חייבים בו מן התורה. אלא שחיובו מצד המוסר ולהורות הדרך הנכונה והישרה. וכמוהו {+[$נ'$. טעות]} כמו התוספות שהן רשות שאין אנחנו נתבעים בהם. ולא נענשים אם נתעלם מהם. () ועל כן הניחו הקדמונים לחברו בספר. עד שחפשתי על חובות הלבבות מן ה^שכל ומן הכתוב ומן הקבלה. אם אנחנו חייבים בהם אם לא. ומצאתי' שהם יסודי כל המצוות. ואם יארע בהם שום הפסד. לא תתכן לנו מצוה ממצות האברים.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות