סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספר הכוזרי ליהודה הלוי, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם: יהודה אבן תיבון  |  שנה: שנת 1167
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
מאמר ג, סימן לד | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
<עמ' 176> אמר הכוזרי. כן אומ' הקראין. אבל אחר שמצאו התורה שלמה אינם צריכים אל +<ה01>קבלה.
מאמר ג, סימן לה | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
אמר החבר. והנה ספר משה הפשוט הוצרכנו במלותיו ובדבר בו אל כמה כתות מן +<הקבלה01>. {הנקוד}: <ממנקד04> {ומטעמים}: <ומטע{[מ]}ים01> ומפסק ומוסר. על אחת כמה וכמ{א}<ה01> אנו {אנו} צריכין בעניניו. כי הענין רחב מן המלות.
התראה כאשר אמר להם "החדש הזה לכם ראש חדשים". על הדמיון. לא נסתפק העם אם ר'ל חדשי המצרים {אשר היו}: <שהיו01> ביניהם. או חדשי הכשדי{י}ם שהיו עם אברהם באור-כשדים. או ר'ל לחדשי השמש. או לחדשי הירח. או שני הירח {יסכימם}: <שמפיק אותם01> עם שני השמש בתחבולות כאשר בחכמת העבור. הייתי רוצה שישיבוני הקראים <עמ' 177> {על זה} תשובה מספקת +<על זה01> והדומה לו. ואשוב לדעתם. כי רצוני להשתדל.
ושישיבוני תשובה מספקת כאשר אשאלם. על מה שיתיר החי לאכול. ומה ענין הזביחה. ושמא היא נחירה או הרג וכאשר יזדמן. ולמה נאסרו זבחי גוים. ומה הוא שיש בין זבחו והפשטו ושאר מלאכתו.
והייתי רוצה שיבאר לי החלב האסור. והוא דבק עם המותר במעים והקבה. וזולת זה מנקור הבשר. וימסור לי הגדר שבין המותר והאסור. כדי שלא אחלוק בו עם חברי. וכן האליה האסורה אצלם היש לה גדר. ושמא האחד יסיר קצת הזנב ואחר יסיר הכף כמות שהוא.
והייתי רוצה שיבאר לי העוף הטהור מן הטמא. זולת הידועים. ר'ל בן יונה או תור. ומאין הוא אומ' שאין התרנגולת והאווז והקורא מהטמאים.
והייתי רוצה שיתן לי גבול "אל יצא איש ממקומו ביום השבת". אם הוא ביתו. או חצרו. או רשותו אם יהיו לו חצרים רבים. או מבואו. או שכונתו. או מדינתו. +<או מגרש עירו01>. כי המלה סובלת זה ויותר מזה.
והייתי רוצה שיראה לי גדר המלאכה האסורה בשבת. ומה הוא המונע מהקולמוס והקסת <עמ' 178> להגיה התורה. ויתיר לי לטלטל הספר הגדול והשלחן ושאר המאכלים וסעודת האורחים. ולטרוח בכל מה שיטרח האדם לאורחיו. והם במנוחה והוא ביגיעה. ויותר מזה עבדיו ונשיו. וכבר נאמר "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". ובמה נאסר{ה} רכיבת +בהמ<ו01>ת +<ה01>גוים בשבת. ובמה נאסרה הסחורה.
והייתי רוצה שידין בין שני בעלי דינין מסדר ואלה-המשפטים וכי-תצא-למלחמה. +והפש<ו01>ט שבתורה הוא סתום. כל שכן הסתום. כי לא היו סומכין אלא על תורה שבעל פה.
והייתי רוצה שאראה דיניו ומשפטיו בכל הירושות מפרשת בנות צלפחד. או איכות המילה והצצית והסכה. ויבאר לי מאין הוא חייב בתפלה ומאין הוא מאמין שיש בית מועד לכל חי וגמול ועונש אחר המיתה. ואיך הם דנין במצות הדוחות כמילה עם השבת או הפסח עם השבת. מי נדחה מפני מי. וזולת זה מה שיארך (ה)ספור כלליו כל שכן פרטיו.
השמעת. מלך כוזר. על חבור לקראים בדבר +<מ01>מה שזכרתי לך. בסמך או בקבלה. שאין בו ביניהם מחלוקת. ממסרת או +<מ01>נקוד או מטעמים או מאסור והיתר או מדינין.
מאמר ג, סימן לו | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
אמר הכוזרי. לא ראיתי ולא שמעתי. אבל אני רואה אותם משתדלים.
מאמר ג, סימן לז | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
אמר החבר. זה ממה שאמרתי לך +מה<ת01>חכמות <עמ' 179> והסברא. והמתחכמים בעבודה למלאכת +<ה01>שמים $פי'. ע'ז$ {הם יותר}: <יותר הם01> משתדלים מעושה מלאכת יי'י המצווה עליה. מפני שאלה $פי'. עושי מלאכת יי'י$ במנוחה במה שקבלו ובטחה נפשם כהולך בעיר. ולא הזדמנו למחלוקת חולק. ואלה $פי'. עובדי ע'ז$ כהולך במדבר איננו יודע מה יפגע. והוא מזדמן בשלחים חלוץ למלחמה ומלומד בה.
ואל ישיאך מה שאתה רואה מהשת^דלותם. ואל יעצלך מה שאתה רואה מרפיון המקבלים. ר'ל הרבנים. כי אלה בקשו מבצרים להבצר בהם. ואלה שוכבים על ערשותם בעיר קדומה ובצורה.
מאמר ג, סימן לח | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
אמר הכוזרי. כל מה שאמרתי בדין הוא. {שהזהירה התורה}: <כי התורה הזהירה01> על "תורה אחת ומשפט אחד". וכפי סברתם ירבו {הדעות ו}התורות כפי סברת כל אחד מהם. ועוד כי האחד לא יעמוד על תורה אחת. כי בכל יום תתחדש לו דעת ותוסיף {לו} דעתו. ויפגע מי שישיבהו בטענה וצריך שיעתק בהעתקת דעתו.
ואם נמצא{י}ם מסכימים נדע כי הם מקבלים מאחד או מרבים שקדמום. ומן הדין שנאמ' להם. איך הסכמתם במצוה פלונית והדעת מכרעת בה <עמ' 180> פנים רבים. ואם יאמרו. כן היתה דעת {עוץ}: <ענן02> או בנימן או שאול או זולתם. חייבו עצמם טענת הקבלה ממי שהוא יותר קדמון ויותר ראוי להאמין. ר'ל רבותי'. כי הם רבים ואלה יחידים.
ודעת +<ה01>חכמים סמוכה על הקבלה מהנביאים. {ואל הסברא}: <ואלה סברא01> גרידא בלבד. והחכמים מסכימים. ואלה חולקים. והחכמים דבריהם ''מן המקום אשר יבחר יי'י''. ואפי' אם היו דנים בסברתם גרידא מן הדין היה לקבלם. ואלה אינם כן.
ומי יתן שישמיעוני תשובתם בשאלת "החדש הזה". ואני רואה אותם הולכים +אחר<י01> הרבנים בעבור אדר באדר. והם אומרים להם בראיית ירח תשרי. איך צמתם צום כפור בתשעה בתשרי. הלא יבושו. והם אינם יודעים אם החדש ההוא אלול <עמ' 181> או תשרי כשיעברו או אם הוא תשרי או מרחשון <עמ' 182> כשאינן מעברין. והלא היו אומרי'. אנחנו {היודעים}: <הטובעים02>. +<ו02>מה נפחד מהבל{ו}<י04>לה. אנחנו לא נדע אם החדש תשרי או מרחשון או אלול. +<ו01>איך נאמר למי {שאנחנו}: <שאנו01> הולכים בעקבותיהם ונלמד מהם. התצומו בתשיעי או בעשור לחדש.
מאמר ג, סימן לט | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 264: 6
<עמ' 183> אמר החבר. תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני או ''מן המקום אשר יבחר יי'י''. "כי מציון תצא תורה" במעמד שופטים ושוטרים +<ו01>כהנים וסנהדרין. ואנחנו מצווים שנשמע מהשופט הממונה בכל דור ודור. כמו {שאומ'}: <שאמר01> "!או אל! השופט אשר יהיה בימים ההם". וסמך לו אמרו "ועשית על פי התורה אשר (יורוך) יגידו לך" {וגו'}. "לא תסור מן הדבר". "והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן" "ומת האיש ההוא". השוה המרות הכהן או השופט לגדולה שבעברות באמרו "ובערת הרע !מקרבך!" וסמך לו "וכל העם ישמעו וייראו".
בעוד שהסדר נשאר מהעבודה והסנהדרין ושאר הכתות. אשר בהם ישלם הסדר וידבק בהם הענין האלהי בלי ספק {בנבואה או באומץ}: <בין בנבואה בין באומץ04> והודעה. כאשר היה בבית שני. ולא יתכן לעבור על כמותם {וב}הסכמה מדעתם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות