סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תוספתא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
נגעים, פרק א, הלכה יא | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אין דנין שני דינין כאחד ואפי' נואף ונואפת אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני. ואין נמנין על שני דברים כאחד ואין שואלין שתי שאלות כאחת אלא נמנין על הראשון ואחר כך נמנין על השני נשאלין על הראשונה ואחר כך נשאלין על השנייה.
נגעים, פרק א, הלכה יב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אין משקין שתי סוטות כאחד שלא יהא לבה גס בחברתה. ור' יהודה אומ'. לא מן השם הוא זה. אלא משום שנ' "והקריב אותה הכהן". אחת הוא מקריב ואין מקריב שתים.
נגעים, פרק א, הלכה יג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אין שורפין שתי פרות בגת אחת. משנעשית אפר מביא אחרת ושורף על גבה ואינו חושש. ואין עורפין שתי עגלות כאחת. ור' לעזר אומ'. אם היתה מדה מכוונת בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות.
ואין עושין שלש עיירות הנדחות בארץ-ישראל שלא להחריב את ערי ישראל אבל עושין אחת או שתים. אנשי עיר הנדחת אין דנין שנים מהן כאחד אלא דנין את הראשון ואחר כך דנין את השני.
נגעים, פרק א, הלכה יד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
לעולם אין הכהן רשיי לטמאו עד שיהו עיניו בו ובעור הבשר שחוצה לו. עודהו מסגירו או פוטרו נולד בו נגע אחר הרי זה נזקק לו. ואם משהסגירו נולד לו נגע אחר אין נזקק לו לטומאה ולטהרה אלא על סוף שבוע. הלך נגעו אפי' לאחר שלש שנים הרי הוא בטומאתו עד שיאמר לו כהן. טהור.
נאמן הכהן לומר. נגע זה פשה. נגע זה לא פשה. אם בהרת קדמה את שער לבן ואם שער לבן קדם את הבהרת. ונאמן הוא על נגע(ו)[י] עצמו.
נגעים, פרק א, הלכה טו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כהן שראוהו כתחלה נזקק לו בסוף שבוע ראשון. ראוהו בסוף שבוע ראשון נזקק לו בסוף שבוע שיני. נזקק לו בסוף +<שבוע שני נזק' לו בסוף09> שבוע שלישי. מת או שחלה כהן אחר נזקק לו. ולא יאמר לו. לך ושוב. אלא נזקק לו מיד.
נגעים, פרק א, הלכה טז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כהן שטימא את הטהור וטיהר את הטמא ונזקק לו בסוף שבוע אע'פ שטימא את הטמא וטיהר את הטהור לא עשה כלום. לעניין טומאה הוא אומ'. "טמא הוא" "וטימאו הכהן". לעניין טהרה הוא אומ'. "טהור הוא וטהרו הכהן". וזה אחד מן הדברים שעליהן עלה הלל מבבל.
נגעים, פרק ב, הלכה א | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
יש בשער לבן שאינו בשער צהב ויש בשער צהב שאין בשער לבן. שער לבן לא הציל שער אחר מידו מה שאין כן בשער צהב. יש בשער צהוב ששער צהוב יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה מה שאין כן בשער לבן.
נגעים, פרק ב, הלכה ב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
היו בו שתי שערות בנגע ושופעות חוצה לו. טמא. היו חוצה לו ושופעות לתוכו. טהור. אמ' ר' מאיר. שלא {היו}: <יהו09> בני אדם מדומין שבגולם הן נידונין. אלא אם הידהא שער לבן. טמא. ואין הלבן. טהור.
נגעים, פרק ב, הלכה ג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
שאלו תלמידיו את ר' יוסי. בהרת ובה שער שחור חושינו שמא (מקום) מיעט את מקום הבהרת מכגריס. +. אמרו +<לו09>. לא. [אם] אמרת בשער לבן שהוא סימן טומאה תאמר בשער שחור שאין סימן טומאה. אמ' להן. הרי שיש בו עשר שערות לבנות כלום הן סימני טומאה אלא שתים. חוששנו למותר שמא מיעט את מקום הבהרת מכגריס.
אמרו לו. לא. אם אמרת בשער לבן שהוא מין טומאה תאמר בשער שחור שאינו מין טומאה. אמ' להן. אף שער שחור סוף שבהרת הופכתו והוא מין טומאה.
נגעים, פרק ב, הלכה ד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בהרת וחוט יוצא הימנה שתי בהרות וחוט יוצא מזו לזו אם יש בו רחב שתי שערות זוקקין ליטמא בשער לבן ובפיסיון. אבל למחיה אינו מצרפן עד שיהא בו רחב כגריס.
נגעים, פרק ב, הלכה ד | המסירה: [1521] דפו"ר, ויניציאה רפ"א
ר' אלעזר בר' שמעון אומ'. כשם שאינו מצרפן ליטמא במיחיה עד שיהא בו רוחב כגריס כך אין ניזקקין ליטמא בשער לבן ובפסיון עד שיהא בו רוחב כגריס.
נגעים, פרק ב, הלכה ה | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
שתי בהרות וחוט של מחיה ביניהן נפרץ מכן מקום שערה אחת ומיכן מקום שערה אחת. טמא משום פיסיון טהור משום מחיה. +. בהרת שטהרה מתוך החלוט מחיה ושער לבן מתוך פיסיון או מתוך הסגר אינו משמשת את הסגור מעתה. אבל עלו לו ליטמא בשער לבן והפסיון הבא אחר הנגע.
נגעים, פרק ב, הלכה ו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בהרת אחר הפטור כנסה ופשתה או פשתה וכנסה נשתנית מן השלג לסיד ומן הסיד לשלג הרי זו כמות שהיית. בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האם כחצי גריס. ר' עקיבא אומר. תראה כתחלה. וחכמים מטהרין. בהרת כגריס ופשתה כגריס ועוד הלך מן האם כחצי גריס. ר' עקיבא מטמא. וחכמים אומ'. תראה כתחלה.
נגעים, פרק ב, הלכה ז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות הרי זה להחליט. טעה ואין ידוע אילו שהפכו ואילו שקדמו. טהור. ואם משהחליטו טעה ואין ידוע אילו שהפכו ואילו שקדמו. טמא. נשרו בו שתים. טמא. ושלש. טהור. ר' לעזר בר' שמעון או'. ספק בהרת קדמה את שער לבן ספק שער לבן קדם את הבהרת הואיל וספק נגעים להקל. טהור.
נגעים, פרק ב, הלכה ח | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בהרת ובה מחיה פחותה מכעדשה. ר' מאיר אומ'. יסגיר. וחכמים אומ'. (נזק) אין נזקקין לו. רבתה בהרת. יסגיר. ונתמעטה. טהורה. +. רבתה מחיה. טמאה. נתמעטה. ר' מאיר מטמא שהנגע פושה לתוכה. וחכמים מטהרין שאין הנגע פושה לתוכה.
נגעים, פרק ב, הלכה ט | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בהרת כגריס ומחיה כעדשה מקפתה וחוץ למחיה בהרת ונתמעטה מחיה זו ונעשתה בהרת. רבן גמליאל אומ'. אם מבפנים נתמעטה. הפנימית להחליט והחיצונה !להסגיר!. מבחוץ. הפנימית להסגיר והחיצונה טהורה.
ר' עקיבא אומ'. בין כך ובין כך הפנימית להסגיר והחיצונה טהורה. אם משום הפסיון אין חוששין לפנימית שאין הנגע פושה לתוך הנגע. אם משום !הפסיון! אין חוששין לחיצונה שהבהרת בתוכה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות