סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תוספתא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תעניות, פרק ג, הלכה ג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
הגיע זמן המשמר. כהניו ולויו עולין לירושלם וישראל שבאותו משמר שאין יכולין לעלות לירושלם מתכנסין לעריהן וקורין מעשה בראשית ובטלין מן המלאכה כל אותה שבת. ר' שמעון בן לעזר או'. כהנים ולוים וכלי שיר והעם מעכבין את העבודה.
תעניות, פרק ג, הלכה ד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
באחד בניסן אין בו מנחה ונעילה משם שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים. פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה ביחיד. בשחרית ובמוסף. דברי ר' מאיר. וחכמים אומ'. כל שיש בו קרבן מוסף קורין בו מוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף. בשחרית ובמוסף נכנסין לבתי כנסיות וקורין +<ובמנחה קורא על פה. ר' יהודה אומ'. אין היחיד קורא על פה. ר' יהודה או'. נכנסין לבתי כנסיות וקורין01> כקורין את שמע.
תעניות, פרק ג, הלכה ה | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מה ראו זמן עצי כהנים והעם לימנות. שכשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה. עמדו אילו והתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לצבור. וכך התנו עמהן נביאים שאפי' לשכה מלאה עצים ואפי' עצים משל צבור יהוא אילו מתנדבין עצים בזמן הזה וכל שעה שירצו. שנ' "והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים והלוים והעם להביא אל בית ייי אלינו לבית אבותינו לעתים מזומנים" וגו'. ואו' "כי עזרא הכין לבבו" וגו'.
תעניות, פרק ג, הלכה ו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אותן ימים אסורין בהספד ובתענית בין משחרב הבית ובין עד שלא חרב הבית. ר' יוסה אומ'. משחרב הבית מותרין מפני שאבל הוא להם. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק. אני הייתי מבני סנואה בן בנימן וחל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר שבת והיינו מתענין ולא משלימין.
תעניות, פרק ג, הלכה ז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מהו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות. שבשעה שהושיבו מלכי יון פרדדיאות על הדרכי' שלא לעלות לירושלם כדרך שהושיב ירבעם בן נבט. כל מי שהוא כשר וירא חטא באותו הדור מה היה עושה. הוא מביא את הבכורים ועושין כמין סלים ומחפן בקציעות ונוטל את הסל ואת הבכורים ומחפן כמין קציעות ומניחן בסלים ונוטל את הסל ואת העלי על כתיפו ועולה.
כשהגיע לאותו משמר אמרו לו. לאן אתה הולך. אמ' להם. לעשות שתי קציעות הללו שני כפין של דבילה. במכתש הלז שבפני{ו} בעלי זה שעל כתפי. כיון שעבר מאותו משמר מעטרן ומעלן לירושלם.
תעניות, פרק ג, הלכה ח | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מהו או'. בני סלמאי הנטופתי. שבשעה שהושיבו מלכי יון פרסדדיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם כדרך שהושיב ירבעם בן נבט. כל מי שהוא ירא חטא וכשר באותו הדור היה נוטל שני גזירי עצים ועושה אותן כמין סולם ומניחן על כתיפו ועולה. כשהגיע לאותו משמר אמרו לו. לאן אתה הולך. ליטול שני גוזלות משובך הלז שבפני בסולם זה שעל כתפי. כיון שעבר מאותו משמר מפרקן ומעלן לירושלם.
לפי שמסרו עצמן על התורה ועל המצות לפיכך נמצא להם שם טוב וזכר טוב בעולם. ועליהם הוא אומ' "זכר צדיק לברכה". ועל ירבעם בן נבט וחביריו הוא או' "ושם רשעים ירקב".
תעניות, פרק ג, הלכה ט | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
ר' יוסה אומ'. מגלגלין זכות ליום זכיי וחובה ליום חייב. כשחרב בית המקדש בראשונה מוצאי שבת ומוצאי שביעית היה ומשמרתו של יהויריב היתה ותשעה באב היה. וכן בשניה. והלוים עומדין על דוכנן ואומ' "וישב עליהם את אונם" וגו'. למחר כשיבנה הבית מהן. "ברוך ייי אלהי ישראל מן העולם ועד העולם עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו" וגו'.
תעניות, פרק ג, הלכה י | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בתשעה בחודש הובקעה העיר בשנייה ובראשונה בשבעה בו. אם נאמר "בשבעה בחדש" למה נאמ' "בתשעה בחדש". ואם נאמ' "בתשעה בחודש" למה נאמ' "בשבע' בחדש". אלא בשבעה בחדש כיבשו גוים את ההיכל ונטלו את העמודים ואת הים ואת המכונות והיו מקרקרין בו שביעי שמיני ותשיעי עד שפנה יום. וכן הוא או' "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב". לעיתותי ערב הציתו בו את האור ונשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש.
תעניות, פרק ג, הלכה יא | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כל שהוא מסעודת +<תשעה01> באב אסור לוכל בשר ואסור לשתות יין ואסור לוכל שני תבשילין ואסור לרחוץ ולסוך. וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לוכל בשר ולשתות יין ומותר לוכל שני תבשילין ומותר לרחוץ ולסוך. ר' ישמע' בי ר' יוסה אומ' משם אביו. כל שעה שמותר לוכל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו.
תעניות, פרק ג, הלכה יב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
ואין שאילת שלום לחבירים בתשעה באב ולהדיוטות בשפה רפה. מתקנין מט' באב למוצאי ט' באב. עבר תשעה באב מותרין בכולן.
תעניות, פרק ג, הלכה יג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
תשעה באב שחל להיות בשבת. אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו ואין מונע מעצמו כלום.
תעניות, פרק ג, הלכה יד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אותן ימים עתידין להיות ימים טובים לישראל. שנ' "כה אמר ייי צום" וגו'. וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחין עמה לעולם הבא שנ' "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה" וגו'.
מגילה, פרק א, הלכה א | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה-עשר. ר' יהושע בן קרח' אומ'. מימות אחשורוש. אמ' ר' יוסה בן יהודה. היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומ' מימות יהושע בן נון. אלא "משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר". הסמוכין לכרך ונראין עמו הרי הן כיוצא בו.
מגילה, פרק א, הלכה ב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
היוצאין בשיירה ומפרשין בספינה קורין בארבעה-עש'. חל להיות בערב שבת. כרכין המוקפין חומה מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות בו ביום. ר' יוסה אומ'. אומ' אני שלא יקדמו בני כרכין לבני עיירות אבל קורין עמהן בו ביום. חל להיות בשבת. כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בערב שבת ומוקפין חומה לאחר שבת. ר' או'. אומ' אני. הואיל ונדחו עיירות גדולות ממקומן ידחו ליום הכניסה.
מגילה, פרק א, הלכה ג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
אמ' ר' יוסה. אימתי. במקום שנכנסין בשיני וחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשיני ולא בחמשי. הואיל ומסתכנין בה אל יסתכנו בה אלא בזמנה.
מגילה, פרק א, הלכה ד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מקרא מגלה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין. ספק מילה וזמן עצי הכהנים תשעה באב חגיגה ו''הקהל'' מאחרין ולא מקדימין. אע'פ שאמרו. מקדימין ולא מאחרין. קורין את המגלה וגובין ומחלקין בו ביום. שאין עיניהם של עניים נשואות אלא ליום מקרא מגלה. שנ' "והימים האלה נזכרים" וגו'. ועוד לקיים את השמחה בזמנה.
מגילה, פרק א, הלכה ה | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מגבית פורים לפורים ומגבית העיר לאותה העיר. אין מדקדקין במגבית פורים אבל לוקחין את העגלים ושוחטין ואוכלין אותן. והמותר אל יפול לכיס של צדקה.
ר' ליעזר או'. מגבית פורים אל יעשה ממנו עני רצועה לסנדלו. ר' מאיר או'. הלוה מעות מחבירו ליקח בהן פירות אל יקח בהן כלים. כלים אל יקח בהן פירות. מפני שגונב דעת מלוה. ר' שמעון בן לעזר או' משם ר' מאיר. הלוה מעות מחבירו ליקח בהן חלוק אל יקח בהן טלת. טלת אל יקח בהן חלוק. מפני שגונב דעת מלוה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות