סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תוספתא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תעניות, פרק ב, הלכה ה | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה נוהגת !ב!דבריו. לאחר מיתתו של רבן גמליאל בקש ר' יהושע לבטל את דבריו. עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר. #חזי אנא בתר רישא גופא אזיל#. כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה נוהגת כדבריו. עכשיו שמת בקשתם לבטל את דבריו. אמ' ר' יהושע. אנו שומעין לך. נקבעה הלכה כדברי רבן גמליאל ולא עירער אדם על דבריו.
תעניות, פרק ב, הלכה ו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בשבתות ובימים טובים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. מפני מה אילו אסורין ואילו מותרין. אילו מדברי תורה ואין דברי תורה צריכין חזוק. ואילו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חזוק. אבא יוסי בן דוסאי אומ' משם ר' יוסה הגלילי. נשבע שיתענה בערב שבת הרי זו שבועת שקר.
תעניות, פרק ב, הלכה ז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
תשעה באב שחל להיות בערב שבת אוכל אדם כביצה ושותה אפי' כביצה כדי שלא יכנס זה כשהוא מעונה. דברי ר' יהודה. ר' יוסה אומ'. הרי זה מתענה ומשלים.
אמ' לו ר' יוסה. אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות אחר שבת שאוכלין ושותין מבעוד יום. מה לי נכנס לה מעונה מה לי יצא ממנה מעונה. אמ' לו. לא. אם אמרת בזה שאוכלין ושותין כל היום. תאמר בזה שאין אוכלין ושו' אלא משחשיכה.
תעניות, פרק ב, הלכה ח | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
כשם שמתריעין על הגשמים בשאר שני שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרין. ומתריעין על האילן בפרס הפסח ועל הבורות ועל השיחין ועל המערות בפרס החג. אם אין להן מה שישתו מתריעין עליהן מיד. אי-זו היא יד שלהן. יום שיני ויום חמישי. ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באותה הפרכיא בלבד.
תעניות, פרק ב, הלכה ט | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
*
דבר שיש בו הפסק. אפי' שלשה מתים ביום אחד זה אחר זה {הרי}: <אין09> זה דבר. שאין בו הפסק. אפי' שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר שאין בו {שאין בו} הפסק. אסכרה. אם מתין בה מתריעין עליה. אם לאו אין מתריעין עליה.
תעניות, פרק ב, הלכה י | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מתריעין על הגוביי כל שהו מפני שהיא מכה מהלכת. ר' שמעון או'. אף על החגב. חרב העוברת ממקום למקום. אפי' חרב של שלום מתריעין עליה ואין צריך לומ' חרב של פורענות. ואין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה ושטפה את הצדיק ההוא זה יאשיהו. שנ' "וישלח אליו מלאכים מה לי ולך ואלים אמר לבהלני". מפי הקודש אני עולה. "חדל לך מאלים אשר עמדי". זה לשון ע'ז.
"ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפס" וגו'. "ויורו היורים למלך יאשיהו ויאמר לעבדיו העבירוני כי החלתי מאד ויעבירוהו עבדיו מן המרכבה וירכיבוהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכוהו ירושלם וימת ויקבר בקבר אבותיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו" וגו'. "ויקונן ירמיהו על יאשיהו". היכן פירושו של דבר. "רוח אפינו משיח ייי" וגו'.
תעניות, פרק ב, הלכה יא | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
ועל כולם אין מתריעין עליהן אלא באותה הפרכיא בלבד. היה בסוריא אין מתריעין עליה בארץ-ישראל. בארץ-ישראל אין מתריעין עליה בסוריא.
תעניות, פרק ב, הלכה יב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
עיר שהק()[י]פוה גוים או נהר וכן ספינה המטרפת בים וכן יחיד הנרדף מפני גוים ומפני לסטין ומפני רוח רעה. אין רשאין לסגף את עצמן בתענית +<שלא לשבור את כוחן. ר' יוסי או'. אין היחיד רשאי לסגף עצמו בתענית01> שמא יפול על הצבור ויהיו צריכין לפרנסו.
תעניות, פרק ב, הלכה יג | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
מעשה בחסיד אחד שאמרו לו. התפלל וירדו גשמים. (אמ' לו כשם שהת) התפלל וירדו גשמים. אמ' לו. כשם שהתפללת וירדו כך התפלל וילכו להם. אמ' להם. צאו וראו. אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון אנו מתפללין שלא ירדו גשמים אבל בטוחין שאין המקום מביא מבול לעולם. שנ' "ולא יהיה עוד מבול" וגו'. ואומ' "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי" וגו'.
ר' מאיר או'. מבול של מים אין אבל מבול של אש ושל גפרית כדרך שהביא על הסדומים יש. שנ' "וייי המטיר על סדום" וגו'. ר' יהודה אומר. מבול של כל בשר אין אבל מבול של יחידים יש. כיצד. נפל לים ומת. טבעה ספינתו בים ומת. הרי הוא מבולו.
ר' יוסה או'. מבול של כל דבר אין אבל מבול של דבר לאומות העולם לימות המשיח יש. שנ' "ואקח את מקלי את נועם ואג!ר!ע אותו להפר את בריתי אשר כרתי את כל העמים". מהו או' "ותופר ביום ההוא".
תעניות, פרק ב, הלכה יד | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
העוברות והמניקות מתענות בתשעה באב וביום הכפורים ובשלש תעניות השניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ולא שינהגו את עצמן בתפנוקין אלא שאוכלות ושותות כדי קיום הולד.
תעניות, פרק ב, הלכה טו | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
הרי שהיה מתענה על החולה ונתרפא. על הצרה ועברה. הרי זה משלים תעניתו.
תעניות, פרק ב, הלכה טז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
הרי שהיה מתענה ושכח ואכל ושתה. הרי זה משלים את תעניתו. ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה משלים תעניתו.
תעניות, פרק ב, הלכה יז | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
הנכנס לעיר ומצאן שמתענין הרי זה משלים עמהן. אי-זהו הלל-הגדול. "הודו לאלי האלים הודו לאדוני האדונים" וגו'.
תעניות, פרק ג, הלכה א | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
בשלשה פרקים כהנים נושאין כפיהן ארבעה פעמים ביום. בשחר בחצות {ה}<ב01>מנחה ובנעילה. דברי ר' מאיר. וחכמים אומ'. במנחה ובנעילה לא היה שם נשיאות. שנ' "לעמד לשרת בשם ייי הוא ובניו" מקיש בניו לו. מה הוא מעומד ונשיאות כפים בבקר אף בניו מעומד ונשיאות כפים בבקר.
תעניות, פרק ג, הלכה ב | המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46
שמנה משמרות תיקן משה לכהונה ושמנה ללוייה. משעמד דוד ושמואל הרואה עשאום עשרים וארבע משמרות כהונה ועשרים וארבע משמרות לויה. שנ' "המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם". אילו משמרות כהונה ולויה.
עמדו נביאים בירושלם וקבעו שם עשרים וארבעה עמודים כנגד עשרים וארבע משמרות כהונה ולויה. שנ' "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי". אי איפשר לומ' כל ישראל אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות