סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • בית הבחירה, ברכות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: מנחם בן שלמה המאירי  |  שנה: שנת 1300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ט, משנה ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3551 [741]
ראה אכלוסי אומו' העולם. ר'ל. כתות של עובדי האלילי'. אומ' "בושה אמכם" "חפרה יולדתכם" "אחרית גוי' מדבר ציה וערבה".
אורח טוב ראוי לו לשבח אכסניא שלו ולספר בכבוד שעשה לו אף בית?ר? ממה שלא כבדוהו. ומ'מ #דוק'# בצנעה ובמקום שאין מצד דבורו גרמא להרבות {להרבות} לו באכסניא ולגרום לו הוצאה. ואם עשה כן. עליו הכתו' אומ' "מברך רעהו בקול גדול" וכו'. כמו שביארנו בקצת מקומות.
כל שמוסר ממון חברו למלכות יש צדדי' שמותר להרגו אחר התראה. וכבר ביארנוה בבתרא דקמא. אבל כל שמוסרו לענין נפשות אין צורך להתראה למי שרוצה הוא למסרו. כלל אמרו. ''הבא להרגך השכם להרגו'' #<בבלי. ברכות נח,א>#. ומ'מ יש למדים מסוגיא זו שאינו רשאי להרגו על מה שעבר אלא על מה שהוא רואה שהולך עכשו למסרו. שהרי ר' שילא הלקה אחד על שבא על הגויה. והלשינו לקיסר לומ'. #איכא חד יהודאי דדאין בלא רשותא#. וניצל ממנה ולא השתדל בהריגתו. וכשראה פעם אחת שהיה הולך למסרו אמ'. הבא להרגך וכו' #וקטליה#. ומ'מ בעניני' אלו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.
הרואה חכמי ישראל או'. ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו. חכמי אומו' העולם אומ'. ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם. וכן הרואה מלכי ישראל או'. ברוך שחלק מכבודו ליראיו. מלכי אומות העולם אומ'. ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם.
הרואה את חברו לאחר ל' יום או'. שהחיינו. לאחר י'ב חדש או'. ברוך מחיה המתי'. שכבר נשתכח מלבו כמת. וגדולי המפ' כתבוה #דוק'# שחברו זה חביב עליו והוא נהנה בראייתו.
הרואה בתי כנסיו' של ישראל ביישובן או'. ברוך מציב גבול אלמנה. בחורבנן או'. ברוך דיין האמת. בתי עובדי האלילי' ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורות בדרכי הדתות. והם הנזכרי' בתלמו' תמיד בלשון אומות העולם. כל שראה אותם ביישוב ובשלוה או' "בית גאי' יסח י'י". בחורבנן או' "אל נקמות י'י".
כל שרואה בזמן הזה בתי הצדיקי' בחורבנן. א'עפי שלא נתקנה ברכה (זו)[ע]ל זה ראוי להיות אדם נרעד ומשתומם על כך. ומ'מ אין ראוי לו להרבות בצער. וראוי לו להעלות על לב שאף בית המקדש חרב ודיו לעבד שהוא כרבו.
הרואה קברי ישראל או'. ברוך אשר יצר אתכם בדין. וכלכל אתכם בדין. והמית [2] בדין. [1] אתכם ועתיד להחיותכם ברחמי'. בא'י מחיה המתי'. ואף דבר זה #דוק'# מל' לל'. ומ'מ אם נתחדשו בו מתי'. יש או' שא?ף? בתוך ל' כן. ראה קברי אומו' העולם. ר'ל. של עובדי האלילי' על הדרך שהזכרנו. או'. "בושה אמכם" וכו'.
הרואה את הכושי. והוא השחור ביותר. ואת הלווקן. והוא הלבן ביותר. ואת הגיחור. והוא אדמימות הצהוב. ואת הננוס. והוא הקטן ביותר. ואת הדורניקוס. והוא בעל שומות. והפתיראש. והוא מעורבב השערות. אומ' על כלן. ברוך משנה הבריו'.
ראה חגר וסומא וקטע ומוכה שחין ובהקן. או'. ברוך דיין האמת. ואם אירע להם <עמ' 208> כך ממעי אמן. או'. ברוך משנה הבריו'. ושאחר לידה או'. ברוך דיין האמת. כתבו גדולי המפרשי' שלא נאמ' כן אלא פעם ראשונה שהוא רואהו. ולי נראה כל שרואהו לפרקי'. וכן כתבו שלא נאמ' כן אלא (פעם ראשונה שהוא רואהו) על אדם שזה הרואהו מצטער על שנויו. #דומיא# דרואה בריות טובות שהוא נהנה על ראייתם. ואין הדברי' נראי' לי. שראיית הדברי' המחדשי' אף בלא הנאה ואף בלא צער ראוי לברך עליהם.
הרואה פיל קוף קיפוף הואיל ו?ד?ומים לאדם במקצת דברי' מברך עליהם. ברוך משנה הבריות.
הרואה אילנות טובות ובריות טובות או'. ברוך שככה לו בעולמו. ונראה לי #דוקא# במקום שאין האילנות או הבריות מצויות. שיש שם קצת חדוש.
פרק ט, משנה ג | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3551 [741]
*
המשנה השלישית. "על הזיקין". ופרשו בגמ' ''#כוכבא דשביט#''. ועו' פרשו בו ''ווילון #הוא דמקרע#'' וכו' #<בבלי. ברכות נח,ב>#. כלומ' ראיית אור גדול שנראה כאלו שטח הרקיע נקרע והאור נראה והוא התלהבות האויר.
"ועל הזוועו'". ופרשו בגמ' ''#גוהא#'' #<בבלי. ברכות נט,א>#. וענינו האור הפתאומי היוצא מן הענן. ונקרא #לנציא'ר#. וי'מ. קול בקיעת הארץ. "ועל הרעמי' ועל הרוחו' ועל הברקי'". והוא הנקרא #לאמ'ף#. על כל אלו אומ'. ברוך שכחו מלא עולם. מפני שענינם של אלו להתפשט רחוק מאד. ופי' בגמ' שאף על אלו אם רצה לברך ברוך עושה בראשי'. דיו. ובתלמו'-המערב פרשו על הרוחו' #דוקא# כשבאי' בזעף. אבל [אינם] באים בזעף. + ברוך עושה בראשי'.
"על ההרי' ועל הגבעו'" וכו' "או'. ברוך עושה בראשי'". שדברי' אלו אין זזין ממקומן כדי לברך עליהם שכחו מלא עולם. ודברי' אלו אינ()[ן] א!ומ!רי' אלא במי שרואה אותם לפרקי'. "ר' יהודה או'. הרואה את הים הגדול או'. ברוך שעשה הים הגדול". שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. #ודוקא# בזמן שרואהו לפרקי'. וכבר [פרשנו] על הפרקי' שהם מל' לל'.
זהו ביאור המשנה.
ופי' בתלמו'-המערב שלא נאמרו פרקי' הללו אלא+ על ההרי' והשנויים עמהם. אבל על הזיקי' ועל השנויי' עמהם אם בטורדין. ר'ל שאין בהם הפסק. ופי' בו רבי' כל זמן שלא נתפזרו העבים. אינו מברך עליהם אלא פעם אחת ביום. ואם יש בהם הפסק. והוא שנתפזרו העבי' ואחר כך באו עבי' פעם אחרת. מברך על כל פעם ופעם. והרי דבר זה כמי ?ש?יושב בחנותו של בשם. שאם ישב לו כל היום. אינו מברך אלא פעם אחת. ואם נכנס ויצא כל היום. מברך על כל פעם ופעם.
ודברי' שנכנסו תחת משנה זו בגמ' אלו הן.
הרואה קשת בענן מברך. ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו. הרואה שמים בטהרה. והוא אחר שנכלא ?ה?גשם ובא רוח צפוני ופזר את העבי' ונזדכך האויר. או'. ברוך עושה בראשי'. ובתלמו'-המערב פרשוה. ''בימו' הגשמי'. ובלבד לאחר ג' ימי''' #<ירושלמי. ברכות יג,ד>#.
הרואה חמה בתקופתה. ולבנה בתקופתה. כוכבי' במשמרותם. ומזלות כסדרן. אומ'. ברוך עושה בראשי'. וענין חמה בתקופתה הוא שרואה ביום תקופת ניסן של תחלת מחזור של כ'ח שנה. והוא הנקרא מחזור גדול. שבשעה זו. ר'ל בסוף מחזור גדול. חמה חוזרת לנקדה ראשונה שבה נתלו המאורות מתחלה. והוא בתחלת ליל ד'. והדבר ידוע שבכל ד' תקופות מג' לג' חדשי'. וכל תקופה נדחית אחר חברתה ז' שעו' ומחצה. נמצאת דחייתה בכל שנה ל' שעו'. ונמצאת לד' שני'. שהוא מחזור קטן של שמש. ק'כ שעו' שהם ה' ימי'.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות