סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה, דברים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן נחמן (רמב"ן)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1270
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
ספר אלה-הדברים.
הספר הזה ענינו ידוע. שהוא משנה תורה. יבאר בו משה רבנו לדור הנכנס בארץ רוב (ה) מצות התורה הצריכות לישראל. ולא יזכיר בו דבר בתורת הכהנים. לא במעשה הקרבנות ולא בטהרת הכהנים ומעשיהם. שכבר באר אותם להם. והכהנים זריזים הם. לא יצטרכו לאזהרה אחר אזהרה.
אבל בישראל יחזיר המצות הנוהגות בהם פעם. להוסיף בהם באור. ופעמים שלא (יזהיר) יחזיר אותן רק להזהיר את ישראל ברוב אזהרות. כמו שיבאו בספר הזה בעניני ע'ז אזהרות מרובות זו אחר זו. ותוכחות וקול פחדים אשר יפחיד אותם בכל {בכל} עונשי העברות.
ועוד יוסיף בספר הזה קצת מצות שלא נזכרו כלל. כגון היבום. ודין מוציא שם רע. והגירושים באשה. ועדים זוממין וזולתם. וכבר נאמרו לו כולן בסיני או באהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים. כי בערבות מואב לא נתחדשו לו אלא דברי הברית כאשר נתפרש בו.
ועל כן לא נאמר בספר הזה "וידבר י'י אל משה לאמר. צו את בני ישראל". או. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מצות פלונית. אבל לא נכתבו המצות בספרים הראשונים שידבר עם יוצאי מצרים. כי אולי לא נהגו באותן המצות רק בארץ. אע'פ שהן חובת הגוף. כאשר בא בענין הנסכים או מפני שאינן תדירות. לא הזכירם רק בבנים נוחלי הארץ.
וטרם שיתחיל בביאור התורה התחיל להוכיחם ולהזכיר להם עונותיהם. כמה ימרוהו במדבר וכמה התנהג עמהם הקב'ה במדת הרחמים. וזה להודיע חסדיו עמהם. ועוד. שיוכחו בדבריו שלא יחזרו לקלקולם. פן יספו בכל חטאתם. ולחזק לבם בהודיעו אותם כי במדת רחמים יתנהג עמהם לעולם.
שלא יאמר אדם. לא נוכל לרשת את הארץ. כי אין אדם אשר לא יחטא. ומיד תהיה מדת הדין מתוחה כנגדנו ונאבד. ולכן הודיעם משה רבנו כי הקב'ה רחמן מלא רחמים. כי הסליחה והמחילה ממנו ית' סיוע ועזר לבני אדם בעבודתו. וכענין שאמר הכתוב "כי עמך הסליחה למען תורא".
פרק א, פסוק א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
אמר "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" על המצות אשר יזכיר בכל הספר. מתחלת עשרת הדברות שבפרשת ואתחנן. כמו שיאמר "הואיל משה באר את התורה" "לאמר". כי על התורה ידבר. ויחסר מפסוק "י'י אלהינו דבר אלינו" מלת אמירה. וכמוהו "כי נשני אלהים את כל עמלי". "כי הפרני אלהים". כי אמר.
ושיעור הכתובים האלה. אלה המצות אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן +<ב01>ארבעים שנה לצאתם ממצרים באחד לחדש עשתי-עשר. ככל אשר צוה י'י אותו אליהם. והיה זה אחרי הכותו את סיחון ועוג. בארץ מואב שם הואיל משה לבאר להם (המצות אמר להם) התורה הזאת לאמר. ויאמר "י'י אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת" וגמ'.
והטעם. כי כאשר הואיל משה לבאר להם המצות. אמר להם בתחלת דבריו. "י'י אלהינו דבר אלינו בחרב" אחרי שנתן לנו עשרת הדברים. שנכבוש הארץ מיד ונעבר את הירדן. וחטאתיכם גרמו לכם זה וזה. ונמשכו דברי הפתיחה הזאת עד שהשלים בהם בפסוק "ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר י'י אלהיך נותן לך כל הימים".
אז קרא משה אל כל ישראל אשר היו לפניו ואמ(ו)ר. "שמע ישראל את החוקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום". והתחיל בביאור התורה עשרת הדברות. שישמעו אותם בביאור מפי המקבל אותם מפיו של הקב'ה. ואחרי כן הודיעם יחוד השם. "שמע ישראל י'י אלהינו י'י אחד". וכל המצות שבספר הזה.
ולכך יפרש בכאן "אשר דבר משה אל כל ישראל" ושם "ויקרא משה אל כל ישראל". כי באור התורה ותשלום המצות צריך להיות במעמד כולם. כאשר היה במתן התורה. ומפני שהאריך בדברי הפתיחה הזאת חזר הכתוב למקום שפסק בתחלת באור התורה. ואמר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים".
והזכיר כי היה בעבר הירדן בגיא [בארץ] סיחון. והיא "ארץ מואב" הנזכר בכאן. כי ישראל לא נכנסו בארץ מואב. רק באותו החלק שטהר מהם בסיחון. הנה נתבאר בספר של מעלה.
והנה הזכיר בכאן שני דברים. אמר ש"דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה י'י אותו אליהם". וזהו רמז אל המצות שיאמר להם בספר הזה. שלא נזכרו עד הנה בתורה. ואמר [?ש?הם] "ככל אשר צוה י'י אותו אליהם". ולא הוסיף ולא גרע על מה שנצטוה.
והזכיר זה בעבור שלא יאמר בהן ''וידבר י'י אל משה''. ולכן כלל אותם עתה. שהם כולם ככל אשר נצטוה מפי הקב'ה. ואמר עוד כי "הואיל משה באר את התורה". וזה רמז במצות שנאמרו כבר. שיחזיר אתם לבאר אותן ולחדש בהן דברים.
וטעם "הואיל משה". שרצה לבאר להם התורה. והזכיר כן להודיע כי מעצמו עשה כן. ולא צוהו השם בזה. מלשון "הואל נא ולין". "{ולא}: <ולו01> הואלנו ונשב". וכן רבים.
פרק א, פסוק ב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
וטעם "אחד-עשר יום מחורב". יודיענו הכתוב שיעור המדבר. כי מחורב שיצאו משם עד קדש-ברנע מהלך אחד-עשר יום בלבד. כי קרוב הוא בדרך הר שעיר. וקדש-ברנע סוף המדבר בגבול הר האמורי. שהוא נחלה לישראל. ושם +<ארץ סיחון ועוג. אשר שם ביאר התורה בגיא מול בית-פעור03>.
+<ואחר כן אמר שהם הלכו דרך03> הר האמורי כל המדבר הגדול והנורא. ואחרי כן יספר כי בקדש-ברנע. שהוא בתחום נחלתם. +<בקשו מרגלים. ונשתבש דרכם והלכו דרך ים-סוף לאחור ולא לפנים עד מלאת ארבעים שנה01>.
ובעבור שלא היו ישראל עתה במדבר. כי כבר נכנסו בארץ מואב הנזכרת. דרש אנקלוס כי "במדבר בערבה" רמזים הם לתוכחות. ועוד. כי מדוע יזכיר כל אלה המקומות. ויתן סימנים ומצרים יותר מן המוכר שדהו.
ושיעור הכתוב לדעתו. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן". דבר במדבר בערבה ובמול סוף בין פארן ובין תופל בלבן ובחצרות ודי-זהב. +<ואחד-עשר יום מחורב. כי הזכיר להם כל מה שעשו במקומות האלה01>.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות