סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה, בראשית

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן נחמן (רמב"ן)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1270
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק לב, פסוק ה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
ודע. כל הכבוד הזה שהיה עושה יעקב לאחיו בפחדתו לאמר "אדוני" ו"עבדך". בעבור כי המנהג בצעיר לתת מעלה וכבוד אל הבכור כאילו הוא אביו. כאשר רמזה לנו גם התורה. ''לרבות אחיך הגדול'' #<בבלי. כתובות קג,א>#. והנה יעקב לקח בכורתו וברכתו. ועשו שוטם אותו עליהם. ועתה היה מראה לו כאילו אין המכירה ההיא אצלו כלום וכי הוא נוהג בו !בכבוד! ואב להוציא המשטמה מלבו.
פרק לב, פסוק ו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ואשלחה להגיד לאדני". להודיע שאני בא אליך. "למצא חן בעיניך". שאני שלם עמך ומבקש אהבתך. לשון ר'ש. רוצה לומר שאיננו מוסב למעלה. אבל יאמר. ואשלחה להגיד לאדוני כי אני בא למצוא חן בעיניך ולעשות כל אשר יצוה אדוני.
ויותר נכון שיוסב למעלה. ואשלחה להגיד לאדני כי אני בא למצוא חן בעיניך שיש לי עושר ונכסים וכבוד לעשות בו חפצך ורצונך. ירמוז שישלח לו דורון מהם או שיקח הוא משלו מה שיחפוץ. וכן אמר. "מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצוא חן בעיני אדוני".
פרק לב, פסוק ז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"וישובו המלאכי' אל יעקב לאמר". השלוחים האלה עשו שליחותם. אבל לא ספר הכתוב זה כי אין צרך.
וטעם "וגם הולך לקראתך". לאמר. כאשר אתה הולך לקראתו הוא הולך לקראתך. {ומחר}: <ומהר03> תפגשו זה בזה.
פרק לב, פסוק ח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ויירא יעקב מאד". בעבור שאמרו לו כי יצא עשו מעירו והוא בא לקראת יעקב. ועוד שלקח עמו אנשים רבים. ארבע מאות. היה ירא לנפשו מאד. כי אמר. לא לקח כל אלה כי אם להלחם בי.
והנראה בעיני בעינין הזה כי עשו לא קבל השלוחים כהוגן ולא השגיח עליהם. ואולי לא היו לפניו. כי לא נתן רשות שיבאו לפניו וידברו עמו כלל. כי היה הכתוב מספר ששאל להם. מה שלום אחי ומה ענינו ועינין ביתו ובניו. וקראו לי בשלומו ואמרו לו כי אני הולך לראותו. והם היו מגידים כן ליעקב. והכתוב לא ספר שיאמרו השלוחים דבר בשם עשו. אבל עברתו שמורה ב?ל?בו. ולעשות לו תועה היה הולך בחיל הזה.
והנה השלוחים חקרו במחנה וידעו כי הוא הולך לקראת יעקב. וזה טעם "וגם". כי אמרו. באנו אל אחיך אל עשו ולא ענה אות(ן)[נו] דבר ולא שלח לך דברי שלום. וגם הולך לקראתך #באדרע וחיל#. ולכך הוסף לו פחד על פחדו. ויירא מאד וייצר לו.
וכך אמרו רבותי' בשלוחים כי הכירו בו שנאה. אמרו. ''"באנו אל אחיך אל עשו". א?ת?ה נוהג בו כאח. והוא נוהג עמך כעשו'' #<בראשית-רבה עה,ז. עמ' 893>#. אבל בסוף. כאשר ראה הכבוד הגדול שעשה לו יעקב ואשר השפיל עצמו לפניו שהשתחוה לפניו ארצה שבע פעמים מרחוק עד גשתו אליו. נכמרו רחמיו. וחשב כי הוא מודה בבכורתו וגדולתו עליו. כאשר פירשתי. ויתנחם בזה. כי הלבבות לי'י המה. לכל אשר יחפוץ יטה אותם.
פרק לב, פסוק ט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"והיה המחנה הנשאר לפליטה". על דרך הפשט זה באולי. כי אמר. אולי ינצל המחנה האחד. כי בהכותו האחד יברחו. או תשוב חמתו. או יבא להם הצלה מאת השם. וכך אמרו בבראשית-רבא. ''למדתך תורה דרך ארץ. שלא יניח אדם כל ממונו בזוית אחת'' #<בראשית-רבה עו,ג. עמ' 899>#.
+ור<'01>ש כתב. "והיה המחנה הנשאר לפליטה". על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים. לתפילה לדורון ולמלחמה. וראיתי במדרש. ''מה עשה. זיינם מבפנים והלבישם בגדים לבנים מבחוץ והתקין עצמו לשלשה דברים'' וכו' #<פסיקתא-דרב-כהנא. אנכי אנכי. ג. עמ' 305-304>#. וכן עיקר. והכונה בזה כי יעקב יודע שאין זרעו כולו נופל ביד עשו. אם כן ינצל המחנה האחד על כל פנים.
וגם זה ירמוז {שאלא}: <שלא01> יגזרו עלינו בני עשו למחות את שמינו. אבל יעשו רעות עם קצתינו בקצת הארצות שלהם. מלך אחד מהם גוזר בארצו על ממוננו או על גופינו. ומלך אחר מרחם במקומו ומציל את הפלטים. וכך אמרו בבראשית-רבא. ''"אם יבא עשו אל המחנה האח!ד! והכהו". +אל<ו01> אחינו שבדרום. "והיה המחנה הנשאר לפליטה". +אל<ו01> אחינו שבגולה'' #<בראשית-רבה עו,ג. עמ' 900-899>#. ראו כי גם לדורות תרמוז הפרשה.
פרק לב, פסוק יא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"קטונתי מכל החסדים". נתמעטו זכיותי על ידי חסדים ואמת שעשית עמי. לכך אני ירא. שמא משהבטחתני נתקלקלתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו. לשון ר'ש. ואינינו נכון בלשון הכתוב. ועוד כי אמר אחריכן. "ואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים". ומה יועיל הבטחון ההוא אם גרם החטא אחרי כן.
ועוד כי יעקב הזכיר שתי אבטחות שהבטיחו הקב'ה בביתאל ובחרן. והזכיר תחילה מה שאמ' לו בחרן ואמר. "י'י האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך". והוא מה שנ' לו בצאתו מבית לבן "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך". והנה אחריכן לא הטיב לו בכל החסדים ובכל האמת האלה שיתמעטו זכיותיו על ידיהם.
אבל "קטונתי". רוצה לומ{'}ר כי קטן הוא מהיותו ראוי לכל החסדים שעשה עמו. וכן "מי +<יקום01> יעקב כי קטן הוא". קטן מהיותו יכול לסבול כל הנגזר עליו שם. וכך אמרו בבראשית-רבא. ''"קטנתי". ר' אבא אמ'. איני כדיי'' #<בראשית-רבה עו,ה. עמ' 900>#. ו"החס?ד?ים" הם הטובות שעשה עמו בלא נדר. ו"האמת". {ו}הטובה אשר הבטיחו ואימת לו הבטחתו. יאמר שאיננו ראוי שיבטיחנו ויעשה לו אותן טובות שהבטיחו בהן ולא לטובות אחרות רבות שעשה עמו.
ולא הבנתי דעת אונקלוס שתירגם #מכל חסדין ומכל טבוון#. והוא רגיל לתרגם "חסד ואמת" #טיבו וקשוט#. ואולי עשה "חסדים" הצלתו אשר הצילו פעמים רבות מכל צרותיו. ועשה "אמת" כל הטוב הזה שהיה לו. כי נתן לו בנים ובנות ועושר ונכסים וכבוד.
והנכון בעיני כי החסדים הקיימים יקראו אמת. כי הוא מגזרת אמנה. כטעם "ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם". ענין קיום. "לחמו נתן מימיו נאמנים". כאשר אמר "היה תהיה ל{ו}<י01> כמו אכזב מים לא נאמנו".
פרק לב, פסוק יב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"והכני אם על בנים". פרשו בו והכני. והכה אם על בנים. וכן רבים.
פרק לב, פסוק יג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ואתה אמרת היטיב איטיב עמך". אע'פ שהיה פחדתו פן גרם החטא. אמר. עשית עמדי חסדים גדולים שלא הייתי ראוי להם. כל שכן שיש לך לעשות עמי חנם החסד הזה אשר הבטחתנ?י? עליו שתיטיב לי ותרבה את זרעי. ואין חטאי ראוי למנוע ממני הטובות אשר הבטחתני בה. גם מתחילה לא הייתי ראוי לה. אם עונות תשמור לי. ולא הבטחתני עליה בעבור מעשי רק בחסדיך הרבים.
ויש אומרי' כי יעקב היה חומל על בניו ועל ביתו פן יכה אותם עשו. כי לא ידע בהבטחת "והיה זרעך כעפר הארץ" אם על אלה או על אחרים. כי יתכן שימלט הוא לבדו וירבה עוד את זרעו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות