סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה, בראשית

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן נחמן (רמב"ן)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1270
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק כה, פסוק יז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
ובמדרשי רבותי' בספור ימי ישמעאל טעמי' רבים. והנכון שבהם שהי' צדיק בעל תשובה. וסיפר בו כדרך הצדיקים. "ויגוע". לרש'י. לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים. ובגמר' הקשו. והא דור המבול נאמר בו גויעה. "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ" "וכל האדם". "כל אשר בארץ יגוע". ומתרץ. ''גויעה ואסיפה #קאמרינ'#'' #<בבלי. בבא-בתרא טז,ב>#.
כונתם כי הגויעה. מיתה בלא חלי מכאיב ובלא ייסורין. ואין זוכין לה אלא הצדיקים. ואנשי דור המבול הפוכים כמו רגע. לא חלו בהם ידים. וכן מתי מדבר. ועל כן אמר בהם גויעה. "בגוע אחינו". וכן "והוא איש אחד לא גוע בעונו". שלא המית אותו עונו פתאום. אבל כשיזכיר הכתוב כן עם זכרון המיתה במלת "ויאסף" או "וימת" תרמז למיתת הצדיקים.
ולשון בר'-רב'. ''"ויגוע וימת אברהם". א'ר יהודה ב'ר אלעאי. החסידים הראשוני' היו מתייסרין בחולי מעיין כעשרה וכעשרי' יום. לומר שהחולי ממרק. ר' יהודה אומ'. כל מי שנ' בו גויעה מת בחולי מעי''' #<בראשית-רבה סב,ב. עמ' 670>#. ושם אמרו ב"כל אשר בארץ יגוע". ''יצמוק'' #<בראשית-רבה לא,יב. עמ' 285>#.
ויראה שמלת גויעה אצלם "המק בשרו והוא עומד על רגליו". וכן דעת אונקלוס שתרגם בכאן #ואתנגיד#. והוא העלוף. [כלשון] ''#אתנגיד ואתפח''# #<בבלי. בבא-בתרא י,ב>#. ''יכול ישלם ה' נגידים'' #<בבלי. בבא-קמא סז,ב>#. ונאמר כן במבול. כמו שאמ{ו}ר "וימח את כל היקום". ויאמר "ויגוע וימת". {ב}<כ01>גבר יחלש וימת. והיא מדה בצדיקים.
פרק כה, פסוק יט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
אמ' הכתו' "ואלה תולדו' יצחק בן אברהם" על עשו ויעקב בניו האמורים למטה. והזכיר איך היתה ילידתם.
"אברהם הוליד את יצחק". לרש'י. על ידי שכתב הכתו' "יצחק בן אברהם". הוזקק לומ' "אברהם הוליד את יצחק". לפי שהיו לצני הדור אומרי'. מאבימלך נתעברה שרה. לכך צר הקב'ה קלסתר פניו דומים לאברהם. שיאמרו הכל. אברהם הוליד את יצחק. ור'א אמר עוד. שטעם "הוליד". גדל ורבה. כמו "יולדו על ברכי יוסף". כמו שא' "וישלחם מעל יצחק בנו".
והנכון בעיני כי חזר עתה והחל באב היחס. כי המנהג בכתו' לחזור באנשי המעלה אל ראש היחוס. וכן בדברי-הימים כתו' "בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם". "וארפכשד ילד את שלח" וגו'. וכאשר השלים. (יחזור) חזר ואמ' "שם ארפכשד שלח" עד "אברם הוא אברה'". וכן ביחוס בנימן חזר למפרע והחל "ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול". אף כאן. "אברה' הוליד את יצחק". ויצחק הוליד את יעקב. כאשר יזכיר.
וחזר לספר זה בעבור שאמ' "ואלה תולדו' ישמעאל בן אברהם". שאם אמר גם כן "ואלה תולדו' יצחק בן אברהם" בלבד. הנה השוה שניהם ביחוס ובמעלה. ואף כי הקדים הבכור.
ועוד שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר ''ואל' תולדות אברהם''. אבל לא רצה לעשות כן. שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה. ולכך חזר והתחיל "אברהם הוליד את יצחק". לומ' כי הוא לבדו תולדותיו. וכאלו לא {הגיד}: <הוליד03> אחר יחשב. כמו שנא' לו "כי ביצחק יקרא לך זרע". ולכך אמ' למעלה גם כן "אשר ילדה הגר המצרית שפחת +<שרה01> לאברהם". לכבוד יצחק. לומ' שאין אלו תולדות היחס לאברהם. רק הם בני האמה. כמו שאמ' "וגם את בן האמה לגוי אשימנו".
{וכנעשה}: <וכן עשה01> הכתו' אף בדברי-הימים. כי אמר מתחלה "בני אברהם יצחק וישמעאל". ו"אלה תולדותם בכור ישמעאל נביות". והזכיר "ובני קטורה פלגש +<אברהם01> ילדה את זמרן" וגו'. והיה ראוי שיאמר ''בני יצחק''. וחזר והחל "ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו ו!יעקב!" וגו'.
פרק כה, פסוק כב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"ותאמר אם כן למה זה אנכי". א'כ גדול צער העבור. למה זה אנכי מתפללת ומתאוה ההריון. לרש'י. ואיננו נכון. ור'א אמר כי שאלה את הנשים אם אירע להן כהנה. ותאמרנה. לא. ותאמר. א'כ הדבר והמנהג. למה זה אנכי בהריון משונה. והנה הכתו' חסר ואיננו שלם בפירוש הזה.
והנכון בעיני כי אמרה. אם כן יהיה לי. למה זה אנכי בעולם. הלואי אינני. שאמות או שלא הייתי. כטעם "כאשר לא הייתי אהיה" וגו'.
"לדרוש את י'י". להגיד מה יהיה בסופה. לרש'י. ולא מצאתי דרשה את הש' רק להתפלל. כטעם "דרשתי +<את01> י'י וענני". "דרשוני וחיו". "חי אני אם אדרש לכם".
פרק כה, פסוק כג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
וטעם "שני גוים בבטנך". הודיע אותה שלא תפחד. כי בעבור שהי' מעוברת תאומים יהיה הרצוץ הזה בבטנה. כי דרך נשים לה. ויתכן שיאמר עוד כי בעבור היותם שני גוים שונאים ונלחמים זה בזה. עשו בתחלת יצירתם מריבה. רמז למה שיהיה ביניהם בסוף. ועתה ינוחו. ותמצא הי' מנוח והשקט לנפשה.
פרק כה, פסוק כח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"כי ציד בפיו". אמרו המפרשים. כי יתן ציד בפיו של יצחק. או יביא. ויחסר המעשה. וכן "למועד אשר שמואל". אשר נתן שמואל. "וי'י אותי כגבור עריץ". נתן או שם אותי.
ויתכן לפרש. "ויאהב יצחק את עשו". בעבור כי בפיו של יצחק ציד תמיד. כל היום יתאוה לאכל הציד. ותמיד הוא בפיו. לא יאכל דבר אחר. והוא המביא לו. כאשר אמר "איש יודע ציד".
והנכון בעיני כי הוא מליצה. יאמר כי עשו ציד בפי אביו. כנה האיש במעשהו לתדירותו. וכמהו "שבתך בתוך מרמה". וכן "ואני תפלה". וכך אמרו בבר'-רבא. ''#קופרא טבא ?(ב)[ל]?פומיה. כסא טבא לפומיה#'' #<בראשית-רבה סג,י. עמ' 694>#.
פרק כה, פסוק ל | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"מן האדום האדום הזה". היה התבשיל מאדם מן העדשים שהיו אדומות. או שרקחו בדברים אדומים. ועשו לא ידע מהו וקרא שמו אדום. ועל כן קראו שמו אדום. כי לעגו עליו על שמכר בכורה נכבדת בעבור תבשיל מעט. כי סובא וזולל יורש.
פרק כה, פסוק לא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"מכרה כיום את בכורתך". #כיום דילהן#. כיום שהוא ברור. כן מכור לי מכירה גמורה. לרש'י. ופשוטו. כעת הזאת. וכן "ואתה עמוד כיום ואשמיעך [את] דבר אלהים". "אותו כהיום תמצאון אותו". "קטר יקטרון כיום את החלב". "ולנו בושת הפנים כיום הזה".
והנר' מדעת אונקלוס כי בעבור היות מכירת הבכורה לאחר מיתת אביהם אמ'. מכרה לי הבכורה לאיזה יום שתפול בו. וזה שמוש #להן# בלשון ארמית. ''#להין את אזיל#'' #<בראשית-רבה לב,י. עמ' 296>#. לאיזה מקום. ''#מן הין את מודע לי#'' #<ויקרא-רבה יח,א. עמ' שצד>#. וכאן בפרשת +<וישלח01>. ''#ולהן אינון אזלין#''. ''#מן הין דאתברון#'' #<בראשית-רבה עח,א. עמ' 917>#. והוא לשון מורגל להם במקומות הרבה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות