סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה, בראשית

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן נחמן (רמב"ן)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1270
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ו, פסוק ד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
אבל המדרש אשר לר' אליעזר הגדול בפרקיו על המלאכי' שנפלו ממקום קדושתן מן השמים. והוזכר בגמר' במסכ' יומא. הו' הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל. אלא שיש צורך להאריך בסוד העניין ההוא.
פרק ו, פסוק ו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"וינחם י'י ויתעצב אל לבו". דברה תורה כלשון בני אדם. והעניי' כי מרו ועצבו את רוח קדשו בפשעיהם. ועניין "אל לבו". כי לא הגיד זה לנביא שלוח אליהם. וכן הלשון במחושב. כדרך "לדבר אל לב?י?" וזולתו.
ובבר'-רב' אמרו בזה עניין נכבד במשל שהביאו מן הסרסור והאדריכל. והו' סוד גדול לא נתן לכתב. והיודעו יתבונן למה אמר [ב]כאן שם המיוחד ובכל הפרשה ועניין המבול שם אלהים.
פרק ו, פסוק ח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
וטעם "ונח מצא חן". שהיו כל מעשיו לפניו נאים ונעימים. וכן "כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם". כדרך "ויתן חנו בעיני שר בית הסהר". "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה". והזכי-ר זה כנגד מה שאמר בדורו (א)[ש]היו כל מעשיהם לעצבון לפניו יתבר'. ואמר בו שהיו לחן בעיניו. ואחרי כן ספר מדוע היה טוב לפני האלהי'. כי היה צדיק תמים.
פרק ו, פסוק ט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
טעם "אלה תולדות נח". פרשו בו קורותיו. כטעם "מה ילד יום". וירמז אל כל הפרשה. ואינו נכון בעיני. כי אין קורות האדם תולדותיו. והנכון שהו' כמשמעו. כמו "ואלה תולדו' בני נח". "ואל' תולדו' ישמעאל". יאמר "אלה תולדו' נח". שם וחם ויפת. אבל החזיר "ויולד נח". בעבור שהפסיק ואמר "נח איש צדיק תמי' היה". להודיע למה צוהו בתיבה.
ואע'פ שכבר אמר למעלה "ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת". החזירם להזכיר פעם אחרת. להגיד כי לא הי' ככל אבותיו שיוליד בנים ובנות. וזה טעם "שלשה בנים". כי יזכיר מספרם לאמר כי אלה ג' לבדם היו תולדותיו ונצלו בזכותו. "ומאלה נפצה כל הארץ".
"איש צדיק תמים היה". יזכיר הכתו' שהי' זכאי ושלם בצדקו להודיע שראוי להנצל מן המ-בול. שאי' לו עונש כלל. כי הו' תמי' ()[בצד]ק. כי הצדיק הו' הזכאי בדין. הפך הרשע. כמו שאמר "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע". וכן "ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית". וכן "בצדק תשפט עמיתך". אבל באברהם שנ' "לעשות צדקה ומשפט". שבח אותו בצדק שהו' המשפט וברחמי' שהיא הצדקה.
ור'א אמ'. "צדיק". במעשי'. "תמים". בלבו. וכתו' "תמים אתה בדרכיך". ואחר שאמ' שהו' צדי'. כי איננו איש חמס ומשחית את דרכו כבני דורו החיבים. אמ' שהי' מתהלך את הש' הנכבד ליראה אותו לבדו. איננו נפתה אחרי הוברי שמים ומנחש ומעונן. {וכש}: <וכל שכן01> אחרי ע'ז. ואיננו שומע להם כלל. רק בש' לבדו הו' דבק תמיד והולך בדרך אשר בחר הש' או אשר יורה אותו. [כי] נביא הי'.
וזה כטעם "אחרי י'י אלהיכ' תלכו ואותו תיראו" וגו'. הנאמ' בהרחקת המתנב' לעבוד ע'ז ונותן אות או מופת. כאשר אפר'. ועוד אזכיר זה בפסוק "התהלך לפני והי' תמי'". אם יהי' תמי' דיעו' עמי.
והנה אחר שהי' נח צדי' ואיננו ראוי לענש. גם בני' וביתו ראוי' להנצל בזכותו. כי הי' ענש עליו אם יכרת זרעו. או יאמר כי הו' צדי' שלם וגם בני' וביתו צדיקי'. כי הו' למדם. כעניי' שכתו' "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בני' ואת" וגו'.
"בדורותי'". יש מרבו' שדרשוהו לטובה. כ'ש אם הי' בדור של צדיקי'. ויש שדור' לגנאי. לשרש'י.
והנכו' בעיני לפי הפשט כי טעמו לומ' שהו' לבדו צדי' בדורו' ההם. אי' בדורותי' צדי' ולא תמים זולתו. וכן "כי אותך ראיתי צדי' לפני בדור הזה". שאין אחר בדור ראוי להנצל.
ואמ' "בדורותיו". כי דורו' רבי' עברו מעת שהשחיתו ואי' צדי' בארץ בלתו. ואל יקש' עליך דבר רבו' במתושלח. כי הכ' לא יספר רק שאי' צדי' אחר ראוי להנצל מן המבול מכל הדורו' ההם.
פרק ו, פסוק י | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"את שם את חם וא' יפת". הנר' אלי כי יפת הו' הגדול. שנ' "אחי יפת הגדול". וכן ימנם בתולדות'. בני יפת תחל'. וחם הוא הקטן בכלם. כאשר אמ' "וידע את אשר עשה לו בנו הקטן". אבל הקדים שם בעבור מעלתו. והזכיר חם אחריו כי כן נולדו. והנה נתאחר יפת.
ולא רצה הכתו' לומ' ''שם ויפת וחם''. כי היו כלם נזכרים שלא כסדר תולדותם. ואין ליפת מעלה שיבטל הסדר בעבורו. אבל שם הקדים אותו בעבור מעלתו אע'פ שהו' בספור התולדו'. וכן "בני אברהם יצחק וישמעאל". וכן "ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו".
פרק ו, פסוק יב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"כי השחי' כל בשר את דרכו". אם נפ' "כל בשר" כשמועו ונאמ' שאפי' בהמה חי' ועוף השחיתו דרכם להזקק לשאינן מינן. כמו שכתב רש'י. נאמר "כי מלא' הארץ חמס מפניהם". לא מפני כלם. אל' מפני מקצתם. וספר ענש האדם לבדו. או שנאמ' של' שמרו גם בזה תולדות' והי' כל הבהמה טורפת וכל העוף דורס. והנה גם הם עושי' חמס.
ועל דרך הפשט. "כל בשר" זה כל האדם. ולמטה יפרש "כל בשר אשר בו רוח חיים". "ומכל החי מכל בשר". כל חי בגוף. אבל בכאן. "כל בשר". כל האדם. וכן "יבא כל בשר להש[ת]חו' לפני". וכן "ובשר כי יהי' בו בעורו".
פרק ו, פסוק יג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239 (completion by different hand)
"חמס". הוא הגזל והעשק. ונתן לנח הטעם בחמס ולא הזכיר השחתת הדרך. כי החמס הו' החט' הידוע והמפורסם. ורבו' אמרו שעלי' נתחתם גזר דינם. והטעם מפני שהי' מצו' מוש-כלת אין להם בה צורך לנבי' מזהיר. ועוד שהו' רע לשמי' ולבריות. והנה הודיע לנח החט' שעליו בא הקץ הגיע הצפירה.
"והנני משחיתם את הארץ". כמו מן הארץ. וכן "!ב!צאתי את העיר". "חלה את רגליו". +<ד'א. "את הארץ". עם הארץ. שאף שלשה טפחים של עומק המחרישה נימוחו. לשון ר'ש מב'ר01>. ור'א אמ' שמלת "משחיתם" מושכת עצמה ואחרת עמה. והנני משחיתם ומשחי' הארץ.
ועל דרך האמת הו' כמו "את השמים ואת הארץ". כי הארץ תהי' בהשחת'. שבהרחקת הארץ ישחתו. והנם נשחתי' בעולם הבא. כדרך "ויתעצב אל לבו". ולזה רמזו בבר'-רבא. ''לבן מלכי' שהי' לו מניקה. כל זמן שהי' סורח הית' מניקתו נרדית'' וכו' #<בראשית-רבה לא,ז. עמ' 280>#.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות