סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה, בראשית

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן נחמן (רמב"ן)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1270
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק לב, פסוק יג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
ואיננו נכון בעיני. כי אם היתה זאת מחשבתו. איך אמר בתפילתו "ואתה אמרת היטיב איטיב עמך ושמתי את זרעך". ועוד כי שם נאמר לו "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמ' הזאת כי לא אעזבך". ואם יהיו בניו נופלים בחרב אחיו. אין ההבטחה הזאת קיימת. ולזה ירמוז באמרו "היטב איטיב עמך". וכך "ואטיבה עמך". כי כל זה הוא ממה שנאמר לו "ואהיה עמך".
אבל הכל מיראת החטא. כי דרך הצדיקים לירא תמיד. והיה מתירא אולי אפילו משיצא משם חטא. בבאו בברית עם לבן עובד ע'ז או בדבר אחר. ושגיאות מי יבין.
פרק לב, פסוק יד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"מן הבא בידו מנחה". יאמר כי עשה מנחה מאשר עמו. כי עשרו היה צאן ובקר ומהם שלח כי בדרך היה. ואיננו מקום לשלוח לו כלי כסף וכלי זהב ומגדנות.
פרק לב, פסוק יז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ורוח תשימו". כדי להשביע עינו של רשע ולתוהו על הדורון. וסברו בבראשית-רבא שיש בזה רמז. ''אמ' יעקב לפני הקב'ה. רבונו של עולם. אם יהיו צרות באות על בניי. לא תביא אותן זו אחר זו. אלא הרוח להם מצרותיהם'' #<בראשית-רבה עה,יג. עמ' 896>#. עשה רמז. שיהיו המסים והארנוניות שיגבו בני עשו מזרעו בריוח והפרש בין זו לזו.
פרק לב, פסוק כא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"אכפרה פניו". אבטל רוגזו. וכן "וכפר בריתכם את מות". "לא תוכל!ו! כפרה". ונראה בעיני שכל כפרה שאצל חטא ועון ואצל פנים כולן לשון קינוח והעברה הן. +<ו01>לשון ארמית הוא בהרבה מקומות. ''#בעא לכפורי ידיה#'' #<בבלי. גיטין נו,א>#. וגם בלשון מקרא נקראים המזרקים "כפורי זהב". על שם שבהם מקנח ידיו בשפת מזרק. לשון ר'ש. וכן אמר אנקלוס #אניחיניה לרוגזיה#.
ואם כן יהיה פירוש "כי אמר". כי חשב יעקב בלבו. אכפרה פניו. והכתו' מגיד לנו זה. כי איננו ראוי שיאמרו השלוחים לעשו ככה. וכן פירש ר' אברהם.
ואינינו ישר בעיני שיצטרך הכתו' להגיד לנו עתה מחשבתו זאת והיא ידועה בכל שולחי מנחה. ועוד. שאם כן היה ראוי שיזכיר הכתו' זה בתחילה. "והנה גם הוא אחרינו". כי חשב. אכפרה פניו. כי עתה לא הוסיף על הצואה ההיא.
אבל הנכון כי עתה הוסיף לפרש להם שיאמרו "הנה גם הוא אחרינו" בלשון כבוד. בלשון הזה. גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו. והקדים אותנו לפניו לתת כופר נפשו על ראותו פני כבודך במנחה הזאת. כאשר יתנו העבדים כפרם בתת להם רשות לראות פני המלך. ואחרי כן אראה פניו. כי אולי ישא פני ויכבדני. להיותי מרואי פני המלך. וזה דרך מעלה מיראתו ממנו. {ובה}: <ובא01> "אכפרה פניו" כדרך "ואיש חכם יכפרנה". יתן כפר על החמה.
ולשון קנוח בכפור איננו לשון קדש. רק לשון ארמית. וכן "כפורי זהב". לשון המזרקים בבבל. כי לעולם לא תבא כפרה בחטא. אבל יאמר "לכפר על נפשותיכם". "ונסלח לו" "לכפר עליו". על נפשו. ויאמר "אכפרה בעד חטאתכם". וכולן מלשון "ונתנו איש כפר נפשו". שהוא לשון פדיון.
פרק לב, פסוק כב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"והוא לן בלילה ההוא במחנה". יאמר שלא בא באהלו בלילה ההוא. אבל לן במחנה עם עבדיו ועם הרועים בצאן. ערוך כאיש +<ל03>מלחמה. פן יבא אחיו בלילה ויכה בו.
פרק לב, פסוק כג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו". אין מוקדם ומאוחר {בתורה} בכתו' הזה להצלה. אבל אמר שאסף נשיו ושפחותיו וילדיו אל שפת הנחל. ועבר הוא לבדו את מעבר יבוק לראות אם גבהו המים. ושב ויקחם עמו כולם כאחד ויעבירם את הנחל. ואחרי כן "ויעבר את כל אשר לו". מקנהו ורכושו.
פרק לב, פסוק כה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"ויותר יעקב לבדו". שכח פכים קטנים וחזר עליהן. לשון ר'ש. ועל דרך הפשט. "ויקחם ויעבירם את הנחל". העבירם עמו. "ויעבר את כל אשר לו". בציווי. כי חזר וציוה שיעברו לפניו. ונשאר הוא אחריהם.
"ויאבק". ויתעפר. כך פירשו מנחם. לשון אבק. שמעלים אבק ברגליהם. ולי נראה לשון ויתקשר. ולשון ארמי הוא. ''#בתר דאביקו בה'' #<בבלי. סנהדרין סג,ב>#. ''ואביק ליה מיבק#'' #<בבלי. מנחות מב,א>#. זה לשון ר'ש.
ואביקה [בלשון] חכמים. חביקה. שמשו בה הרבה. ''#אבקתא אית בה#'' #<בבלי. מכות כג,א>#. ''{דדגש}: <דרגש01> #עיולי ואפוקי באבקתא#'' #<בבלי. נדרים נו,ב>#. וכן אבוקה בלשונם. חבוקה. בעבור היותה מעצים דקים חגורים וקשורים יחד. כי החית תכבד בלשונ' והקלו אותה לאלף. ופעמים רבים יבליעו החית. ''#מסותא#'' #<בבלי. ברכות כב,א># במקום ''#מסחותא#'' #<בבלי. קידושין לג,א>#. ''#תותך#'' #<בבלי. בבא-בתרא נט,א># במקום #תחותך. ''אסיתא'' #<בבלי. שבת עז,ב>#. חסירתא#.
ואיפשר שיהיה "ויאבק" כמו ויחבק. מלשון "ויחבקהו". כי אולי כן הלשון. ומצינו "ברודים אמוצים". כמו חמוצים. מלשון "חמוץ בגדים". ואמרו המפרשים כי "וארוזים במרכולתך". כמו וחרוזים. מן "צוארך בחרוזים". וכן אמר{ך}<ו04> במלת "ותאלצהו". שהוא כמו ותחלציהו. מהופך מן (ותח) ותלחצהו.
ושמא הוא דעת אונקלוס שאמר #וישתדל#. וכן תרגם "כי יפתה" #ארי ישדל#. יחבק וינשק. שהוא דרך הפתוי. או שלא נזדמן לו לשון ועשאו ענין תחבולה. כי כל השתדלות. תחבולה {וצרור}: <וצדוד03> ענין. ובבראשית-רבא. ''מי נתמלא אבק. האיש שהיה עמו'' #<בראשית-רבה עז,ג. עמ' 913>#. כדברי מנחם. והוא הנכון.
פרק לב, פסוק כו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 239
"וירא כי לא יכול לו". מלאכיו גבורי כח עושי דברו. ועל כן לא יכול המלאך להזיקו. כי לא הורשה. רק במה שעשה עמו להקע כף יריכו.
ואמרו בבראשית-רבא. ''{י}<נ01>גע בצדיקים שהם עתידין לצאת ממנו. זה דורו של שמ?ד()?'' #<בראשית-רבה עז,ג. עמ' 914>#. והענין כי המאורע כולו {כולו} רמז לדורותיו. שיהיה דור בזרעו של יעקב יתגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן.
*
והיה זה דור אחד בימי חכמי משנה בדור של ר' יהודה בן בבא וחביריו. כמו שאמרו. ''אמ' ר' חייא בר אבא. אם יאמר לי אדם. תן נפשך על קדושת שמו של הקב'ה. אני נותן. ובלבד שיהרגוני מיד. אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול. ומה היו עושין בדורו של שמד. היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן. ומשיאין נפשותיהן מהם'' #<שיר-השירים-רבה. פרשה ב. ז,א>#.
ויש דורות אחרים עשה עמנו עשו כזה ויותר רע מזה. והכל סבלנו ועבר עלינו. כמו שרמז "ויבא יעקב שלם".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות