סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספר החינוך

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 1300 לשנת 1350
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תצא, מצוות עשה, מצווה יז | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 163
י'ז. שנצטוינו כשנרצה לגרש נשותינו לגרש אותן בכתב. ועל זה הכתב יאמר הכת' "ספר כריתות". והוא שיקראו אותו רז'ל גט. וכמ' כן המתרגם תרגם "ספר" זה #גט#. ועל זה נאמ' "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו".
משרשי המצוה. לפי שהאשה נבראת לעזר לאדם. והיא לו כאחד מכלי חמדתו. וכעניין שאמ' ז'ל. אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. ואחר שכן. היה מרצונו ב'ה שכל זמן שיקוץ נפשו בכלי הזה שיוציאנו מביתו. ומן הטעם הזה יש מרבותינו שיאמרו בגמר גיטין שאפי' הקדיחה תבשילו יכול לגרשה. כלומ'. מפני דבר קטון. אחר שאינה לו [?א?לא $בנו'$] ככלי יקר שבבית. ומהם שיאמרו כי מהיות הכלי הזה בצלמו בדמותו. וחננה האל לצרכו ולכבודו עינים לראות ואזנים לשמוע ונפש שכלית. אין ראוי להוציאה ולשלחה מעליו כי אם בטענה גדולה. וכעניין שאמ' הכת' "כי מצא בה ערות דבר".
אבל מכל מקום דברי הכל כשמצא בה דבר גדול שראוי לו לגרשה מן הטעם שזכרתי. שהיא לא נבראת אלא בשבילו. ואחר שהיא לו מורת רוח ונפשו קצה בה אין הכרח עליו להיות אתה על כל פנים. כאשר יעשו קצת מן האומות. שיכרתו ברית עם האשה ברית חזקה עד שאול תחתית. ולא תירא על הפירוד ואם תעשה לעיניו הזמה ותחריב כל אשר בבית ותבעיר באש כל אשר לו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית.
ואמנם צוותנו התורה בשלחנו אותה לבלתי שלחה בדבור לבד. פן יהיה לנו זה לאבן נגף ולצור מכשול להיות זמה בתוך עמינו. שתטעון המזנה על בעלה כי הוא גירשה ממנו. גם יהיה מעשה הגירושין מצוי הרבה. אכן עתה שנתחייבנו לכתוב הדברים בספר והעד עדים. צריכה להראות שטר כל הטוענת גירושין. ועוד תועלת בדבר. כי בתוך כך תנוח חמת האיש לפעמים וינחם מלגרש אותה. וגדול השלום.
מדיני המצוה. מה שאמ' ז'ל שהגט הזה שזכרנו צריך האיש ליתנו ביד האשה או ביד שלוחה. ששלוחו שלאדם כמותו. וכן יכול ליתנו לתוך חצירה ומתגרשת בכך. והוא שתהא עומדת שם בתוך רשותה. לפי שהגט חוב [הוא] לה. ואין חבין לאדם אלא בפניו.
ומה שאמרו גם כן שזה שכת' בתורה "וכתב לה ספר כריתות" אין כוונת הכת' שיכתוב הוא בידו. אלא אחד הכותב בידו או שאמר לאחר לכתוב וליתן לה. ואחד הנותן בידה או שאמ' לאחר ליתן לה. לא נאמ' "וכתב" אלא להודיע שאין מתגרשת אלא בכתב. ולא נאמ' "ונתן" אלא לומ' שלא תקח מעצמה.
והאומ' לשנים. כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי. הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לה. והרי אלו שלוחיו והן הן עידיו. ואי אפשר לנתינת גט בלא עדים. שנ' "על פי שנים עדים" וג' "יקום דבר". ואי אפשר שתהיה זו ערוה היום. והבא עליה במיתת ב'ד. ולמחר תהא מותרת בלא עדים. ולפיכך אמ' ז'ל שאם נתן לה גט בינו לבינה. ואפי' בעד אחד. שאינו גט כלל. ובד'א. בכתב ידי סופר. אבל אם כתב הבעל הגט בכתב ידו וחתם עליו עד אחד הרי זה גט פסול. ולפנינו נבאר בע'ה מה בין גט פסול ומה שאינו גט כלל.
ועשרה דברים הם הנקראין עיקרי גירושין מן התורה. ואלו הן. שלא יגרש האיש אלא ברצונו. ומהן שכופין אותן על ידי ישר' עד שיאמרו. רוצה אני. ב'. ושיגרש בכתב ולא בדבר אחר. ג'. ושיהיה עניין הכתב שגרשה והסירה מקניינו. ד'. ושיהיה עניינו דבר הכורת בינו לבינה. ה'. ושיהא נכתב לשמה. ו'. ושלא יהיה הגט מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו. ז'. ושיתננו לה. ח'. ושיתננו לה בפני עדים. ט'. ושיתננו לה בתורת גירושין. י'. ושיהיה הבעל או שלוחו הוא שיתננו לה. וכל אלו מבוארין במשמעות הכתוב. ושאר הדברים שבגט. כגון הזמן וחתימת העדים וכיוצא בהן. הכל מדברי סופרים.
ועיקרו שלגט הוא שיאמר האיש לאשה. אני פל' מגרש אותך פלנית שהיית אשתי קודם מעשה גט זה והרי את מותרת לכל אדם. ומכל מקום נהגו כל ישר' לכתוב הגט בלשון ארמי. אע'פ שמותר לכתבו בכל לשון לכתחילה.
וזהו נוסח הגט שנהגו בו הכל בארצינו. ביום פל' בשבת. כך וכך ימים לירח פל'. ואם עשו ראש חודש שני ימים. אומ'. בכך וכך ליום החודש הראשון או לשיני. מפני שגט מאוחר פסול. מה שאין כן בשאר שטרות. {בשבת}: <בשנת01> כך וכך ליצירה #למניינא דרגילנא למימני ביה# במקום פל'. #איך אנא# פל' בן פל' דממקום פל'. #וכל שום אחרן# וחניכא #דאית לי ולאבהתי ולאתרי ולאתריהון דאבהתי. צביתי ברעות נפשי בדלא (מ) אניסנא ופטרית ושבקית ותריכית יתיכי ליכי אנת# פלנית בת פל' דממקום פל'. #וכל שום אחרן# וחניכא #דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריך ולאתריהון דאבהתיכי. די הוית אינתתי מן קדמת דנא. וכדו פטרית ושבקית ותריכית יתיכי ליכי דתהווין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דתצבייין. ואנש לא ימחה בידיכי מן שמי מן יומא דנן ולעלם#. והרי את מותרת לכל אדם. #ודן די יהוי ליכי מיני ספר תירוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין#. כדת משה וישר'. והעדים חותמי' מלמטה.
ונהגו העם לכתבו בי'ב שיטין כמניין ג'ט. ובשיטה אחרונה כותבין כדת משה וישר' לבד.
וכמ' כן גט שחרור גם כן כותבין בי'ב שיטין. ונוסח גט שחרור כנוסח הנזכר לבד לשון השחרור שמשנין בו. וזהו. בכך בשבת. בכך וכך ימים לירח פל'. שנה פלנית לבריאת עולם. למניין שאנו מונין כאן במקום פל' #דיתיב על נהר פל' או על כיף ימא. איך אנא# פל' בן פל' #וכל שום אחרן וכו'. צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ופטרית ושחררית ושבקית יתיך ליך אנת פל'#. הדר עכשיו במקום פל'. #וכל שום# וחניכא #דאית ליך ולאתריך. דהוית עבדי מן קדמת דנא. וכדו פטרית ושבקית ושחררית יתיך ליך דיתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיך. ואנש לא ימחה בידיך מן שמי מן יומא דנן ולעלם. והרי אנת לעצמיך#. והרי את בן חורין. #ותשתרי את וזרעיך למיעל בקהלא דישר'. ורשו דאנש לית עלך ועל זרעך. ודן דיהוי ליך מינאי ספר שחרורין ואגרת שבוקין וגט פטורין#. כדת משה וישר'. וכותבין כדת משה וישר' בשיטה אחרונה. וחותמין העדים.
ומנהג לעולם להזהיר המגרש שיבטל כל מודעא ומודעא דמודעא. ואומרין לו שיאמר. כתבו גט זה לשם אשתי פלנית. ומעמידין אותו שם על הסופר.
*
והזהירונו ז'ל שלא יכתוב בגט #ודן# ביו'ד. שמא יקרא הקורא ודין. ויהיה המשמע כלומ'. משפט יהיה ביני ובינך. והגט צריך לשון ברור מבלי ספק. וכמ' כן אמרו שלא יכתוב #אגרת# ביו'ד. שמא יקרא הקורא #אי גרת#. כלומ'. אם זינת. ולא יכתוב #למהך# ביו'ד. שמא יקרא הקורא #לי מהך#. כלומ'. לי שחוק. ולא יכתוב #תהוייין ותצבייין# בשתי יו'דין. שמא יקרא הקורא #תהויין תצביין#. כלומ'. שהוא מדבר עם שתי נשים. ונמצא שאינו מגרש לזו אלא לשתים אחרות. וכן יאריך בוי'ו #דתירוכין ושבוקין#. שמא תדמה ליו'ד ו[י]היה משמעו #תריכין ושביקין#. כלומ'. שהיא שבקה אותו. ועל דרך זו צריכין להזהר בכל לשון ובכל כתב שיכתוב בגט שלא יהיה בו משמע שני עניינים.
וכמ' כן צריך הכותב להזהר בכתיבה שתהיה כתב מבואר עד שידעו לקרותו הקטנים שאינן לא סכלים ולא נבונים. ויכול לכתבו בכל לשון ובכל (ז)[כ]תב. ובלבד שיהיה הלשון והכתב ברור על העניין שזכרנו. וכבר נהגו ישר' לכתבו בלשו' ארמי ובכתב אשורי.
והנה אכתוב לך בני מעט בכאן בנוסח שטרות דעלמא. ואע'פ שאין זה מכלל המצוה ומעניינה. שם גט שדיברנו עליו שם כולל הוא לכל שטר. ומן השם הוא זה.
תחילת כל דבר אומר שראוי לכל עדים כשרים לחקור ולהבין עיקרי הדברים שיעידו עליהם מאי-זה עניין שיהיה. ושיודיעו לבעלי הדבר שיעידו להן בלשון ברור כל התנאים שביניהם. ויחזרו לפניהם כל הדברים עד שישכילו אותם יפה. ולא כאשר יעשו העדים הסכלים המפשיטים גלמות בני אדם ונכסיהם וקניינם בזנב גלימתם. שלוחשים מעט באזני ההמון הטפשים. וטרם יודיעום ויבינו עיקרי התנאים הולכין וכותבין וחותמין כטוב בעיניהם עליהם עד שיוציאו אותם נקיים מנכסיהם. ואנחנו עם הקודש לא כן נתן לנו יי'י אלהינו לעשות שום דבר כי אם בדרך אמת.
ועל כן נכפלה האזהרה על האונאות בתורה ג' פעמים. כדכת' "ולא תונו איש את עמיתו" בג' מקומות. ורז'ל גם כן הודיעונו בכמה מקומות בגמרא לקיים כל דבר אחר אמתת העניינים וכדעת המוכרים והלוקחים. ולא נטה הדין כולו אחר הדבורים כי אם אחר כוונת האנשים בהיות לנו כוונתם ברורה.
וכעניין שאמ' ז'ל בכתובות בפרק אלמנה-ניזונת. ''#זבין ולא איצטריכו ליה זוזי. דהדרי זביני'' #<בבלי. כתובות צז,א>#. והוא ?ד?גלי אדעתיה דמשום דצריך להו לזוזי למעבד בהו# כך וכך #הוא דמזבן. ואמרינן נמי# בקידושין בפרק האיש-מקדש-בו-ובשלוחו. ''#ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אדעתא למיסק לארץ-ישר'. סליק ולא אתדר ליה. אמ' רבא. כל דסליק אדעתא למתדר'' ''ולא אתדר ליה#'' #<בבלי. קידושין נ,א>#. כלומ'. #והדרי זביניה#. הנה שדעתן לומ' שיגמרו המעשים כולן אחר האמת וכוונת העושים. והוא דרך ישרה שיבור לו האדם ובה יצליח בכל מעשיו.
הנוסח הנהוג בכל שטרי מכירות ומתנות זכיות ומחילות בינינו כן הוא. יודעים אנו עדים חתומי מטה עדות ברורה שאמ' לנו פל' בר' פל'. היו עלי עדים וקנו ממני. ותנו לו לפל' בר' פל' להיות לו לראייה ולזכות. מחמת שנטלתי וקבלתי מידו כך וכך מעות. ומכרתי לו בהם כרם או שדה או בית פל'. כמ' שמסומן וממוצר בסימניו ובמיצריו. ואלו הם מצרי אותו מקום. מצר פל' כן ומצר פל' וכו'. עד שממצר אותו מד' רוחותיו. כל מה שיש תוך מצרים אלו מכרתי אני פל' מכירה גמורה בקג'מ בממון הנזכר וכול'.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות