סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות לולב, סימן תרס | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אני והו הם שתי שמות של ע'ב. ומה שמזכירין אלו השנים על שם "עמו אנכי בצרה". #וכתי'# "ואני בתוך הגולה". "והו אסור בזיקים" כביכול. וגם אני והו בגי-מטרי' אנא י'י. ובירוש' #איתא#. ''(ל)זכר ליריחו'' #<ירושלמי. סוכה נד,ג>#. ורב סעדיה כת' שמקיפין מיד אחר קריאת ההפטרה בעוד הספר על התיבה. ומנהג טוב הוא. כדי שלא להוציא הספר שלא לצורך. כיון שאין קורין בה. אלא שאין נוהגין כן.
וסדר ההקפה. כת' רבי' האיי. בכל יום שני פעמים אחד לימינו ואחד לשמאלו. +<וביום הז' ג' פעמי' לימינו וג' לשמאלו וא' לימינו01>. ואין נוהגין כן עתה. אלא בכל יום פעם אחת לימינו. כת' רש'י. מי שאין לו לולב+ לא יקיף. ובשבת (ש)אין מקיפין.
וכת' רב שרירא גאון שאין לומ' הושענא בשבת מפני התינוקות. שישמעו שאומרי' בשבת כדרך שאומרי' בחול ויבואו גם ליטול הלולב. אבל כשאין אומרי' הושענא מתברר להם. ונראה כיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין. ואין צריך למנוע מלומ' הושענא. וכן כת' בעל העטור. ואומ' קדיש. ונפטרין לבתיהם בשלום.
הלכות לולב, סימן תרסא | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
למנחה מתפללין כמו ביוצר. וכן בערבית כמו בליל ראשון. ובקדוש ליל שני אומרי' קידוש וזמן א?ח?ריו מיד. ואח'כ סוכה. דזמן #לא קאי אלא# אקדוש #ולא# אסוכה. דאף אם ראשון חול. {לא} יצא בזמן דסוכה. הילכך צרי' שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן. ואב'י-העזרי כת' שגם בליל שני יש לומ' זמן באחרונה כמו יקנה'ז אע'ף שהזמן אינו+ שייך להבדלה. וא'א ז'ל הסכי' לסברא הראשונה.
הלכות לולב, סימן תרסב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
וביום שני מתפללין כמו בראשון. ונוטלין הלולב ומברכין על נטילת לולב. וכן כל שבעה. אבל לענין זמן ביום שני נחלקו. ה'ר שלמה ב'ר שמשון כתב שאין לאומרו. דממה נפשך יצא בזמן שאמ' בראשון אף אם הוא חול. #דלא גרע# מאלו אמרו בשעת עשייה שיצא. #ולא דמי# לזמן דקדוש שאומרי' בליל שני. שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה. וכן כת' רש'י ור'י.
וי'א שצרי' לאומרו #משום# דלא תקנו זמן אלא בשעת עשייה או בשעת נטילה. ואם היה אתמול חול. א'כ. לא היה לא שעת עשייה ולא שעת נטילה. הילכ' לא יצא בזמן של אתמ?ול?. וא'א ז'ל הסכים לסברא הראשונה. וכן נוהגין באשכנז. #ומי'# אפי' לפי זה נראה לי שאם חל יום ראשון בשבת שצרי' לאומרו בשני כיון שלא אמרו בראשון.
ומוציאין ב' ספרי' וקורי' בא' כמו אתמול. ומפטיר קורא ג'כ כמו אתמול. ומפטיר במלכים "ויקהלו" עד "בהוציאו אותם מארץ מצרים". ומחזירי' ספרי' למקומן ואומרי' קדיש ומתפללין מוסף כמו+ אתמול. ואומ' בקרבנות המוספין "ובחמשה-עשר" כמו אתמול. ומכאן קשה למנהג טליטלה שאומרי' ביום שני. הושיענו בחגיגת יום שני. דכיון שעשינו אותו קדש היאך נעשנו חול לומ' יום שני.
הלכות לולב, סימן תרסג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
בחול המועד מתפללין ערבית שחרי' ומנחה ואומ' יעלה ויבא בעבודה. ולמעלה בהלכות פסח כתבתי אם יש להזכיר בו מקרא קדש הזה. ונוטלין הלולב ומברכין עליו וגומרי' ההלל. ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת. כמו שכתבתי.
ומוציאין ספר תורה וקורין בו ד' בקרבנות החג שבפינחס. ורבו הדעות בסדר קריאתן. והעיקר כך הוא. שביום ראשון שלחול המועד קורא כהן "ביום השני". ולוי "וביום השלישי". וישראל חוזר וקורא "וביום השלישי". והרביעי+ קורא ספיקא דיומא שהוא "וביום השני" "וביום השלישי". וב' קורא כהן "וביום השלישי". ולוי "וביום הרביעי". וישראל חוזר וקורא "וביום הרביעי". ורביעי קורא "וביום השלישי" "וביום הרביעי". וכן כל הימים עד יום חמישי והוא בכלל. ומחזיר ספר תורה למקומו.
ומתפללי' מוסף ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע. אתה בחרתנו. מפני חטאינו. ואומ' בכל יום בקרבנות המוספין ספיקא דיומא. ביום הראשון אומ'. כאמור "וביום השני פרים בני בקר שנים-עשר אילים שנים" וגו'. "וביום השלישי פרים עשתי-עשר אילים שנים כבשים בני שנה" וגו'. ומנחתם ונסכיהם וכו'. ובשני אומ' "וביום השלישי" "וביום הרביעי". וכן בכל יום. וסימניך שלא תטעה בהם. מנין הפרים והימים ביחד הם י'ד.
ובשבת שבחול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפללין שבע כדרכן. ואומ' יעלה ויבא בעבודה. ובמוסף ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע. וכולל עמו שבת לומר את יום המנוח הזה את יום חג הסוכות הזה. וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. ומוציאין ב' ספרים וקורין בא' שבעה בפרש' כי-תשא "ראה אתה אומ' אלי". ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא לפי מה שהוא היום. ומפטירי' ביחזקאל "ביום בוא גוג". ולמעלה בהלכות פסח כתבתי למה [מ]פטירין בו. ואין מזכירי' בה של סוכות לא באמצע ולא בסוף.
הלכות לולב, סימן תרסד | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
ביום חמשי של חול המועד. שהוא הושענא-רבא. נוהגין באשכנז שמרבים במזמורים כמו בי'ט ואומ' קדושה רבה במוסף. ומרבין קצת בנרות. לפי שבחג נידונין על המים. והכל הולך אחר החיתום. וכן חיי האדם תלויין במים. ויש נוהגין להתיר בו אגודו של לולב למעלה. וסמך לדבר. #דכתי'# ''כפת''. חסר ו'ו. פי'. ו' ימים יהיה כפות. ומקיפין שבעה פעמים. ומרבים בתחנונים ורצויין על המים.
ונוטלין ערבה זכר למקדש. שהיו מקיפין בו ביום בערבה. #ופליגי בה#. ר' יוחנן אומ'. יסוד נביאים היא. פי'. נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי יסדוה ולכך מברכין עליה. ור' יהושע אומ'. מנהג נביאים היא. פי'. מנהג בעלמ' שנהגו כן ואין מברכין עליה.
ופסק רב אלפס שאין מברכין עליה. #ואסיקנא. אביי הוה קאי+ קמיה דר' אלעזר בר' צדוק. אייתי ההוא גברא# ערבה #קמיה שקיל חביט חביט ולא בריך. קסבר#. מנהג נביאים היא. ואמנהג #לא מברכינן#. ובעל העיטור כת'. #הא דלא בריך ר' אליעזר משום# דיחיד #הוה#. ויחיד אינו קובע ברכה לעצמו. אבל צבור ודאי מברכין. ורב שמואל בן חפני פסק כר' יוחנן שמברכין. וא'א הרא'ש ז'ל כתב. ונהגו כרב אלפס.
כתב גאון. שיעור החבוט שני פעמים בתפלת מוסף של יום שביעי. לפי שבתפלת התמיד אנו נוטלין הלולב ובתפלת המוסף של היום ההוא אנו נוטלין הערבה בפני עצמה. ורש'י פי' חיבוט. לשון נענוע. והרמב'ם כתב. חובט בה על הקרקע או על הכלי ב' פעמים או ג'. וכן כת' הר'י ן'-גיאת.
וערבה זו צריכה שיעור. וכמה שיעורה. #רב נחמן אמ'#. ג' בדי עלין לחין. #ורב ששת אמ'#. אפי' עלה אחת {בבת}: <בבד01> אחד. +<והלכת' כרב ששת. אלא שכת' רב האיי שמכוער הדבר עלה אחד בבד אחד01>. ואינה ניטלת אלא בפני עצמה. פי'. שלא יאגוד דבר אחד עמה. אבל יש לו בידו דבר אחר. אין לחוש.
ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפי' א<ם ה>גביה אותה שני פעמים. אחת לשם לולב ואחת לשם ערבה. #ורב נחמן אמ'#. אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב' פעמים. ופסק הרמב'ם דאין אדם יוצא בה. ואב'י-העזרי פסק שיוצא בה. ולזה הסכים א'א הרא'ש ז'ל.
הלכות לולב, סימן תרסה | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אתרוג בשביעי אסור. שהרי הוקצה לכל השבעה. ואפי' נפסל אסור כל ז' הימים. בשמיני מותר. #ולדידן דאית לן תרי יומי# בשמיני ספק שביעי אסור. אבל בתשיעי ספק שמיני מותר. וכת' ה'ר פרץ שאם י'ט האחרון שלחג באחד בשבת שאסור אף בתשיעי. #אע'ג דקימא לן# ש{אסור}[מותר] בתשיעי. #היינו# בשאר הימים. אבל #הכא# אסור משום הכנה. #דכיון# ()[ד]שבת לפניו אין שבת מכינה לי'ט. #ולא נהירא# לא'א הרא'ש ז'ל. #דלא שייך בהא# הכנה. וכן נוהגין בו היתר. הפריש שבעה אתרוגין לז' ימים. כל א' יוצא בו ואוכלו למחר. אבל ביומו אסור. שהוקצה לכל אותו היום.
הלכות לולב, סימן תרסו | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אע'ף שגמר סעודתו ביום השביעי לא יסתור סוכתו. שמא יזדמן לו סעודה אחר כך ויצטרך לאכול בה. אבל מוציא הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה ומתקן הבית לכבוד י'ט האחרון. ואם רוצה לאכול בה בשמיני. צריך לפתוח בה ד' על ד' לעשות היכירא שאינו יושב בה שלא לשם מצות סוכה. שלא יהא נראה כמוסיף.
וזהו #דוקא# לבני ארץ-ישראל. שאין צריכין לישב בה בשמיני ויום ז' הוא להם חול. הילכך יכולין לסותרה ולפחות בה. אבל אנו שצריכין לישב בה בשמיני אין לעשות בה שום צד היכירא של פסול. שהרי משום ספק שביעי אנו יושבים בה. ואם רצה לישב בה בתשיעי. אי איפש' לפחות בה +<בשמיני01> מפני שהוא י'ט. ומה יעשה להיכ?י?רא. אם היא קטנה שאסור להניח בה הנר. יניחנו בה ובזה יש היכירא. ואם היא גדולה שמותר להניח בה הנר. יניח בתוכה כלי המאכל שהן אסורין להניחם בתוכה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות