סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות לולב, סימן תרמה | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
דרך הלולב שלאחר שיוצא על?ה? אחד מיד כשיעור שני אצבעות יוצא עלה אחר. וכן הרבה זה על זה עד שמתכסה כלו בהרבה עלין זה על זה וכל אחד כפול. ואם אינן כפולין. או שכל עליו +<כפולין01> מצדו האחד וצד השני ערום בלי עלין. או שאין לו הרבה עלין זה על זה. אלא מכל צד עולה עלה אחת למטה סמוך לעיקרו ועולה עד ראשו. או אפי' היה לו עלין הרבה אלא שאין מכסין זה על זה. כגון שלא יצא עלה השני עד שכלה כל אורך העלה של מטה ממנו. פסול.
לולב שיבש שדרתו או רוב+ עליו פסול. והראב'ד הכשיר ביבשו רוב עליו ובלבד שתהא התיומת העליונה לחה. #ולא נהי'# לא'א ז'ל. ושיעור היבשות. פירשו התוספות. עד שיהא נפרך בצפורן. והראב'ד פי'. משיכלה כל מראה ירקות שבו וילבינו פניו. וכן עיקר.
נקטם ראשו.+ פסול. ופי' הראב'ד שנקטם מהעלין שבראשו עד שחסר מעט מהשדרה. ובעל העיטור כת'. לא שנקטמו קצת מהעלין העליונים. +<אלא שנקטמו01> שלשה עלין העליונים. פי'. עד השדרה ולא נגעו בשדרה. וא'א +הרא<'>ש ז'ל פי' דברוב קטימת העלין +<העליונים01> #מיפסיל#.
נסדק ראשו. כשר. #ואי עביד כמהנק#. פי'. כלי שיש (כ)[ל]ו שני ראשים. כזה +<*01>. פסול. ופי' רש'י שתחלת בריתו היתה כך שיש לו ב' שדראות. מחצית עליו לכאן ומחציתן לכאן. ולשון נסדק אינו משמע כך. דא'כ. היה לו לומר. לולב שגדל סדוק. #כי הכי דאמ'. לולבא דסליק בחד הוצא. אלא מיירי# שנסדק באמצעיתו עד שנפתח.
נחלקה התיומת. פסול. ופירש'י. שני עלין העליונים ששם השדרה כולה נחלקו זה מזה ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה מהן. והגאונים מפרשין. שני עלין העליונים שדרכן להיות מחוברים נפרדו זה מזה ברובן עד שנראין כשנים. ורי'ף פי'. כל עלי הלולב שהן כפולין וגבן אחד. ואם נפרדו פניהם זה מזה ועדיין מחוברין בגבן. כשר. אבל אם נחלקו בגבן רוב כל עלה ועלה ברוב העלין שבלולב. פסול. וכן כת' הרמב'ם והראב'ד.
יש לו כמין קוצים בשדרתו. או שנכווץ ונצמת. או שעקום אמצעיתו לפניו או לצדדיו. פסול. אבל עקום לאחריו. כשר. ואם הוא כפוף בראשו. פסול. #ודוקא# בששדרתו+ כפופה. אבל אם העלין כפופין בראשו כמו שדרך להיות בהרבה לולבין. כשר.
הלכות לולב, סימן תרמו | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
"ענף עץ עבות". דרשו חז'ל שענפיו מכסין את עציו. #והיינו# הדס. #והיכי דיימי# עבות. #דקיימי תלתא תלתא בחד קינא#. פי'. שיוצאין ג' עלין סמוכין זה לזה בעיגול א' שאין א' נמוך מחבירו. ואם יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהן עד שלא נשארו אלא ג' בקן. כשר אפי' נשרו רובן. כגון שהיו ז' ונש(א)רו מהן ד' ונשארו ג'.
היו בו תלתא תלתא בקינא כשיעור אורך ההדס ונשרו רוב העלים. פסול. כתבו הגאוני' שצריך שיהיה בכל שיעור אורך ההדס עבות. ואם לאו. פסול. ובעל העיטור כתב. אפי' אין בו אלא פעם אחד ג' בחד קינא. כשר. וא'א הרא'ש זצ'ל הכריע כדברי הראב'ד. דלמצוה #בעינן# כל השיעור #ולעיכובא# ברובו. ואפי' אין העבות בראשו.
יבשו עליו. פסול. אבל אם כמשו. כשר. ושיעור היבשות. לר'י עד שיפרך בצפורן. והראב'ד פי'. אפי' אם נפרכין בצפורן. אם עדיין ירוקים הם. כשר. שאם ישרו אותם במים. יחזרו לכמו שהיו במישושן ובמראיהן. ואינן נקראים יבשים אלא כשילבינ?ו? פניו. שאז אפי' ישרו אותם במים. לא יחזרו לכמו שהיו. ואם (ישרו) יבשו רוב עליו ונשארו בו ג' בדי+ +עלי<ן01> לחין. כשר. והוא שישארו הלחין בראשו.
ויש+ מפרשי' שבג' בדין של העבות ?י?שאר בכל אחד בראשו ג' עלין בחד קינא. וא'א הרא'ש ז'ל פי'. אפי' אם מהשלשה שבחד קינא יבשו שנים ולא נשאר בהן רק אחד לח. כשר. והוא שישאר בראש הבד. פי'. כי ג' עלין של הקן. אחד יוצא מכאן ואחד יוצא מכאן והשלישי מורכב על שניהם. והוא הנקרא ראשו ובו תלוי ההדור. ולכך צריך שישאר אותו לח.
והראב'ד כת'. אם יבש כלו ונשארו בו ג' בדין כמושין. פסול. שאין מציל מידי יבש אלא הלח ההדור. #ולא נהי'# לא'א הרא'ש ז'ל. #דכיון# דכמוש כשר. הוא הדין #נמי# אם יבש כולו ונשאר בו ג' כמושין. כשר. נקטם ראשו. כשר אפי' לא עלתה בו תמרה. הילכך אם יבש בראשו. כשר. #דלא גרע# מנקטם.
היו ענביו מרובין מעליו. אם הם ירוקות. כשר. שהן ממראיו. ואם הן אדומות או שחורות. פסול. ואין ממעטין אותן בי'ט. ואם מיעטן. כשר.
הלכות לולב, סימן תרמז | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
"ערבי נחל". דרשו חכמי' שעלה שלה משוך כנחל. וזה סימנה. קנה שלה אדום. ועלה שלה משוך. ופיה חלק לגמרי. וצפצפה פסולה. וזה סימנה. קנה שלה לבן. ועלה שלה עגול. ופיה אינו חלק. #ודוק'# שפגימותיה הולכות נכחן ויש להן שני עוקצין כמסר. אבל יש מין ערבה שקנה שלה אדום. ועלה שלה משוך. ופיה אינו חלק לגמרי אלא דומה למגל. שפגימותיה עקומות ונוטות לצד אחד. והיא כשירה.
ואם יבשה או נשרו רוב עליה או שנקטם ראשה. פסולה. אבל כמושה או שנשרו (רוב): [מיעוט] עליה. כשירה. וכת' בעל העיטור. #מסתברא# אפי' לא נשתייר אלא עלה אחד ב?צ?ד אחד. כשר. #ולחומרא בעינן# כהדס. [ומלשון] (ו)א'א הרא'ש ז'ל יראה #דבעינן# שישאר רוב.
והגדלה על ההרים. פי'. שלא על המים. כשירה. ורוב המפרשי' פירשו+ שלכתחלה צריך לחזר אחר הגדל על המים. #אלא בדי ?ע?בד# יצא אף בגדלה על ההרים. וא'א ז'ל כתב שלכתחלה יוצא בשל הרים. וכן יראה מדברי הרמב'ם. שכת'. ערבי נחל האמורי' בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר. אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל. ורוב מין זה גדל על הנחל. אפי' היה גדל במדבר או בהרים. כשר.
הלכות לולב, סימן תרמח | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
"פרי עץ הדר". דרשו חכמים. ''הדר באילנו משנה לשנה'' #<בבלי. סוכה לא,ב>#. #והיינו# אתרוג. ואם הוא יבש. פסול. ושיעור היבשות. פי' הראב'ד. הוא כשתכלה הליחה שלו. ואינו מוציא שום ליחה. כי הליחה לפרי כמו הדם לבשר החי. שכל זמן שהוא לח יוציא לחה או מדוחק הסכין או מסחיטתו. אבל לאחר שיבש לא יוציא לחה. אלא שהבדיקה שלו קשה לפי שאי איפשר לסוחטו או לחותכו. אבל כיון שנקב שאין בו חסרון ?כ?שר יכול להעביר בו מחט או חוט. ואם יש בו לחה. יראה במחט.
נקב וחסר כל שהו. פסול אפי' אין הנקב מפולש. אבל אם אינו חסר כלום. כל זמן שאין הנקב כאיסר כשר. #ומשכחת# נקב רחב בלא חסרון. כגון שתחב יתד עבה וניקב בענין שלא חסר כלום. #וה'מ# שאין הנקב מפולש. אבל אם הוא מפולש או כאיסר אפי' אינו מפולש. פסול אע'ף שאינו חסר. ואם נקב עד הזרע שהגרעינין בתוכו. חשוב כמפולש לפסול אפי' בפחות מכאיסר. ור'ח פי'. אפי' נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש. וכן פי' ה'ר ישעיה. וא'א הרא'ש ז'ל כת' כסברא הרא{'}שונה.
אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימין בפנים. #מבעיא ולא איפשיטא#. ודעת רב אלפס להקל. ויש מחמירין. #והכי מסתבר. כיון דספיק' דאורית' הוא#. ואם נסדק כולו מראשו לסופו. אפי' אם אינו חסר כלום. פסול. אבל אם נשאר בו שיור למעלה ולמטה אפי' כל שהו. כשר.
נקלף ממנו קליפה דקה בענין שלא חסר מ?ב?שרו כלום. מחלק תלמודא בין כלו למקצתו. ופי' רש'י. בכולו כשר במקצתו פסול. ולפי זה הוא פסול החוזר להכשירו. שאם נקלף מקצתו. יקלוף השאר ויכשר. ור'ח פי' איפכא. כולו פסול. אפי' לא נשתנו מראיו. מקצתו כשר. ואפי' אם לא נשתייר בו אלא כסלע. #ומי'# פי' הראב'ד שמקום הקלף הוא ממראה גוון האתרוג. אבל אם הוא משונה ממראה האתרוג. אם הוא במקום אחד. נפסל ברובו. ואם הוא בשנים או בג' מקומות. פסול אפי' במיעוטו. ואם הוא בחוטמו. אפי' כל שהו. פסול כחזזית.
ניטלה פטמתו. והוא הפרח שבראשו. לפי' ה'ר יעקב בר יקר פסול. אבל נטל עוקצו. כשר בכל ענין. ולפי הר'ז הלוי נטלה פטמתו. כשר בכל ענין. ונטל עוקצו. אם נטל מה שחוץ לגומא לבד.+ כשר. ואם ניטל מעיקרו וניכר מקומו שהוא חסר. פסול.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות