סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות סוכה, סימן תרלט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
ו(?כ?)[א]'א הרא'ש זצ'ל כת{'}ב דאפי' אם תמצא לומ' #דפירי# בשר וגבינה #בעו# סוכה. #היינו דוק'# מי שקובע עליהם. אבל מי שאוכלן דרך עראי ודאי אין צרי' סוכה. ושתיית יין #נמי# עראי היא. #ומיהו# כיון שאין דרך לקבוע עליהן. אפי' הקובע סעודתו עליהן #לא חשיב# קבע. #דלא עדיף# מאכילת עראי דפת שאינה צריכה סוכה. אבל תבשיל העשוי מחמשת המינין. הקובע עליו #חשיב# קבע וצריך סוכה.
מברכין על הסוכה בכל פעם. אע'ף שבירך עליה ביום הראשון חוזרין ומברכין עליה. ע'כ כתבו הגאונים שצריך לברך בכל פעם שנכנס בה. ואפי' הנכנס בסוכת חבירו לבקרו צריך לברך בכל פעם ופעם. ור'ת פי'. כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה הוא על האכילה מברך על האכילה ופוטר כל שאר הדברים. אפי' השינה שהיא חמורה מהאכילה. שהרי אוכלין עראי חוצה לה +<ואין ישנים עראי חוצה לה02>. #אפי' הכי#+ כיון שהאכילה עיקר פוטר השאר.
אין קצבה לסעודות של סוכה. #אלא# אם ירצה. יאכל. ואם ירצה. לא יאכל. שאין המצוה אלא כשיאכל שלא יאכל חוץ לסוכה. חוץ מליל י'ט הראשון שהוא חובה לאכול בה. ואף אם ירדו גשמים. לא יעצרנו הגשם. #ומי'# משאכל בה כזית דגן יצא. #אע'ג# דשיעור אכילה בסוכה הוא בכביצה. #שאני# ליל ראשון שהוא חובה טפי. #ואפי' לא בעי למיכל אלא# כזית. אסור לאוכלו חוצה לה. הילכך יוצא בו #נמי# ידי חובת סוכה.
היה אוכל וירדו גשמים. אם ירדו כל כך שמתקלקל התבשיל שבפניו. יכול לצאת. ובספר המצות כת'. משירדו טיפות לתוך הסוכה. שאם ירדו לתוך המקפה יתקלקל. יכול לצאת. ר'ל. כיון שירדו שיעור כדי שיתקלקל. אפי' אין לו תבשיל שיתקלקל. יכול לצאת. ואין משמע כן #מדלא קאמ'# כדי שתסרח המקפה אלא משתסרח. משמע שתסרח {מעט}: <ממש01>.
פסקו הגשמים קודם שגמר סעודתו. אין צריך לחזור. +<וכן היה ישן וירדו גשמים. יוצא ואין צריך לחזור02> עד שיעור משנתו אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם נעור משנתו בלילה. או שעלה עמוד השחר קודם שנעור. אין צריך לחזור.
הלכות סוכה, סימן תרמ | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה. טומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק. וקטן שאין צרי' לאמו. #דהיינו# כבן שש ובן שבע. חייב מדרבנן כדי לחנכו. חולה. אפי' אין בו סכנה. כגון שחש בראשו או בעיניו. הוא ומשמשיו פטורין. מצטער מחמת הרוח או ריח רע. הוא פטור בין מלאכול בין מלישן. ומשמשיו חייבין. #ודוק'# שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה. אבל אין לו לעשות לכתחלה סוכתו במקום הריח או במקום הרוח ולומ'. מצטער אני. ונראה שאין כל אדם יכול לומ' מצטער אני ליפטר אלא בדבר שדרך בני אדם ליצטער בו.
הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה. וההולכין בלילה פטורין בלילה וחייבין ביום. והעוסקין במצוה או הולכי בדרך מצוה. כגון להקביל פני רבו או ללמוד תורה ולפדיון שבויים וכיוצא בזה. פטורין בין ביום בין בלילה. וכגון שאם היה צריך לחזר אחריה בלילה יתבטל גם ביום ממצותו. אבל אם הולך ביום דרך מצוה ויכול לחזר אחר סוכה בלילה. בענין שלא יתבטל ממצותו. צריך לחזר אחריה.
אבל חייב בסוכה. [וחתן]. כת' הרמב'ם שהוא פטור כל הז' הוא ושושביניו וכל בני החופה. וא'א ז'ל כת' דשושביניו #לא מיקרו# עוסקים +<במצוה01>. וחייבין בכל המצות חוץ מתפלה ותפילין. וחתן. אע'ף שפטור מכל המצות חייב בסוכה. שאיפשר לו לשמוח בסוכה.
שומרי העיר ביום פטורי' ביום וחייבין בלילה. והשומרים בלילה פטורי' בלילה וחייבין ביום. ושומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום בין בלילה. שאם היה קובע סוכתו במקום אחד. יגנבו לו ממקום אחר. הילכך השומר כרי של תבואה שיכול לשמור כלו ממקום אחד חייב לעשות סוכה במקום ששומר.
הלכות סוכה, סימן תרמא | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
העושה סוכה לעצמו אין צריך לברך. #אע'ג דגרסי'# בירושלמי. ''העושה סוכה לעצמו מברך אקב'ו לעשות סוכה'' #<ירושלמי. ברכות יד,א>#. עשאה לחבירו. מברך על עשיית סוכה. #סמכינן# אגמרא #דידן דקאמ'# ?ש?אין צריך לברך על עשייתה. אבל שהחיינו היה ראוי לברך. #דתניא#. ''העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו. נכנס לישב בה מברך אקב'ו לישב בסוכה'' #<בבלי. סוכה מו,א>#. #אלא דמסדרין ליה אכסא#. וזמן שעל הכוס פוטר גם של סוכה.
הלכות סוכה, סימן תרמב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
סדר היום. ערבית. נכנסין לבית הכנסת וקורין שמע בברכותיה וחותמין ופרוש. ומתפללין ג' ראשונות וג' אחרונות. וקדושת היום באמצע. אתה בחרתנו. ותתן לנו י'י אלהינו באהבה את יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. והשיאנו י'י אלהינו. ואם הוא שבת. מזכיר של שבת. את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה. וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. ואומ' ויכולו וברכת מגן אבות. וחותם בשל שבת לבד. ומקדש ש'צ. ונפטרין לבתיהם לשלום ואוכלין ושותין בסוכה.
הלכות סוכה, סימן תרמג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
סדר הקידוש. יין וקידוש היום וסוכה. ואחר כך זמן. לפי שהזמן חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה. והרמב'ם כת' שצרי' לקדש מעומד כדי שיברך קודם עשיית המצוה. וכת' א'א הרא'ש ז'ל. א'כ. לדבריו היה לו לקדש קודם שיכנס בה. שמיד בכניסתה הוא עושה המצוה. אלא כיון שמצות סוכה היא האכילה והטיול. אף אם מברך לאחר שישב #מקרי שפיר# קודם לעשייתן. שהמצוה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהה בתוכה.
ופי' "בסוכות תשבו". תתעכבו. כמו "וישב העם בקדש". וכן כתב מר צמח גאון. אע'ף שמשנכנס לה צריך לברך. כיון שאין לה קבע אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש היום וסעודה לפניו סודרו על הכוס.
והר'מ מרוטונבורק היה מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא אף בחול. #משום דתניא#. ''נכנס לישב בה מברך'' #<בבלי. סוכה מו,א>#. הילכך ראוי שתקדום ברכה זו+ לברכת המוציא מיד אחר הישיבה. וא'א הרא'ש ז'ל כת'. והעולם לא נהגו כן. כי רגילין כל העם שאין מברכין על הסוכה אם נכנס לטיול ולשינה אלא בשעת אכילה. ?ה?ילכך ראוי לברך תחלה ברכת המוציא שתתחיל הסעודה ואחר כך יברך על הסוכה.
הלכות סוכה, סימן תרמד | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומתפללין כמו בערבית. ומחזיר ש'צ התפלה. ואחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין עליו על נטילת לולב ושהחיינו וגומרין ההלל. וכן בכל שמונת ימי החג. דכל יום חשוב כי'ט בפני+ עצמו כיון שחלוק בקרבנותיו מיום שלפניו.
ומברכין אקב'ו לגמור+ את ההלל. בין צבור בין יחיד. והר'מ מרוטנבורק לא היה מברך לגמור. אלא לקרות. אף כשגומרין אותו. לפי שאם יברך לגמור ויחסר אפי' אות אחת הוי ברכה לבטלה. וא'א הרא'ש ז'ל היה אומ' שאין לחוש. כי לגמור הוא כמו לקרות. #כדאמ' גבי# ק'ש. ''ותיקין היו גומרין אותה'' #<בבלי. ברכות ט,ב>#. {ופירש'י}: <ופירושו01>. קורין.
וכיון שגומרין אותו אין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בק'ש. באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שיתן לו שלום. ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם. ואם פסק באמצע ושהה אפי' כדי לגמור את כלו. אינו חוזר לראש אלא במקום שפסק. #ותניא#. ''בהלל ובמגילה אפי' עשרה קורין'' ''ומתרגמין'' #<בבלי. ראש-השנה כז,א>#. וסדר קריאתו <2> למעלה <1> כתבתי בה' ר'ח.
הלכות לולב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
הלכות לולב.
הלכות לולב, סימן תרמה | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרי' וענף עץ עבות וערבי נחל". ודרשו חכמי'. "פרי עץ הדר" זה אתרוג. "כפות תמרי'" זו לולב. "וענף עץ עבות" זה הדס. "וערבי נחל" זו ערבה. והנני מפרש אותם על סדר המשנה.
דרך הלולב כשיוצא מן הדקל יוצא כלו עץ אח?ד? {כעץ}: <כחץ01>. ולאחר שגדל מעט נפתח מעט. וכל מה שמוסיף לגדל נפתחין עליו יותר. ואם שהה באילן עד שנפתח ונפרדו עליו. כשר אפי' אם לא יאגדנו. אבל +<אם01> שהה באילן עד שנפתח הרבה ונתקשה ונעשה כעץ. פסול. +<ואם נפרצו עליו. פסול01>. ופי' רש'י שנתלשו בעיקרן מן ה(?ס?)[ש]דרה. והתוספות מפרשי' אותו על כפלות העלין. שכל אחד כפול וגבו אחד ופניו שנים. ואם נפרץ. שנחלק בגבו רוב אורך כל {צלה}: <עלה01> ועלה ברוב עלין שבלולב+. פסול.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות