סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות חול המועד, סימן תקלט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא. בין לקנות בין למכור. ואפי' סחורה שנמכרה לפני המועד אסור לתבוע דמיה ב()[מ]ועד אא'כ יהא הלוקח אדם שאינו מצוי במקום המוכר ונזדמן לו בחול המועד. אז הוא מותר. דהוי כדבר האבד. ואם יש לו סחורה ואם לא ימכרנה עתה יפסיד מן הקרן. מותר למוכרה. אבל אם לא יפסיד מן הקרן אלא שאם ימכרנה עתה ירויח יותר משאם ימכרנה אח'כ. אסור למוכרה.
ואם אין לו מה יאכל. או אפי' יש לו אלא שאם ימכרנה עתה יהיה לו מעות בריוח ויוציא יותר לשמחת י'ט. מותר למכור. וכן אם באו שיירות והביאו סחורות שאינן מצויות כלל אחר המועד. או יקנו ממנו ואינו מצוי שיבאו שיירות כאלו לקנות ממנו. מותר לקנות מהם ולמכור להם.
והרמב'ן כת'. #דוק'# למכור להם מו?תר? בכל דבר. אבל לקנות מהם. אם קונה הדבר כדי להשתכר. אסור. א()[?ע'פ?] שהריוח ניכר שקונה בזול מהשיירא. אבל אם צרי' הדבר לצרכו ודעתו ודאי לקנותו ונזדמן לו עתה מי שמוכר בזול. והדבר ידוע שלא יזדמנו לו אחר המועד כשיירא הזו. דבר האבד הוא ומותר. ואאז'ל לא חילק בדבר.
אבל מציאה אסור לטרוח ולחפש עליה. כגון נהר שהציף דגים על שפתו אסור לאוספם כדי לכובשן. אא'כ יהו ראויין לאכול מהן במועד.
מי שמלוה לחברו על חפץ על תנאי שאם לא יפרע לו לסוף ח' ימים שיהיה קנוי לו. יש מתירין. שהרי עיקר הקנייה היא לאחר המועד. ואינו נראה להתיר. שא'כ הותר כל משא ומתן. שהכל יערימו לעשות כן.
גוי שפר-ע לישראל יין בחובו. מותר לקבלו ממנו. דכמציל מידו #דמי#. מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתיית כל השנה. ואם יעבור המועד לא ימצא כמו שמוצא עתה. דבר האבד הוא. ומותר לקנות ולתקן החביות ולזופתן ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. אבל יותר מכדי צורך שתייתו לא יקנה.
מוכרי פירות כסות וכלים לצורך המועד מוכרין בצנעא. כגון אם חנותו פתוח לרשות הרבים. פותח חציו ומניח חציו נעול. ואם הוא פתוח לסטיו. פותח כדרכו. ואם הוא מוכר ירק וכל דבר שאינו מתקיים. פותח ומוכר כדרכו. ובערב י'ט האחרון מוכרי' כדרכן ומעטרי' השוק בפירות משום כבוד י'ט האחרון.
י'א שצריך להזהר בערב י'ט אחרון שלא ל[ה]כין ליום שני של י'ט אלא ע'י הערמה שיאכל ממנו מעט בו ביום. #(דבעינן) דכיון דבקיעינן בקביעא דירחא הוה ליה# חול. וא'כ מכין מחול המועד לחול. ונ'ל #דאדרבה#. שאין ליזהר בכך. #כי היכי דלא אתו לזלזולי# בי'ט שני. #דמהאי טעמ' נמי לא מבדילינן# בליל שני #כי היכי דלא ליזלזלו ביה#. ולא ראיתי לאאז'ל נזהר בזה. אין לוקחי' בתים ואבני' עבדי' ושפחות אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל. שאז מותר לקנות ממנו כל דבר.
בענין הלואה ברבית לגוים יש אוסרי'. שדומה לסחורה. {ור'י}: <ור'ת02> כת' להתיר. #דלא מיקרי# פרקמטיא #אלא# משא ומתן של סחורה #ולא# הלואה. וכת' ר'י. כיון שר'ת התיר ורוב בני אדם נוהגין היתר אין בידי לאסור. והמחמיר תבא עליו ברכה. ואני רגיל לומ' למלוים בחול המועד שיקחו מיד מן הגוי רבית של שבוע ראשון ויוציאוהו לצורך שמחת י'ט.
והרמ'מ כת' שמותר להלוות למכירי' ובלבד שילוה להם השבוע הראשון בחנם. וא'א הראשז'ל התיר למכיריו אפי' יקח מן השבוע הראשון. וזה לשונו בתשובה. ובאשכנז הירא את דבר השם נוהגין איסור בהלואת רבית לגוים בחול המועד. ואני התרתי בביתי להלוות לגוים שרגילין תמיד ללוות בביתי. שאם לא ילוו להם. ילכו להם ללוות במקום אחר וירגילום לבוא אצלם. #ואיכא פסידא#.
הלכות חול המועד, סימן תקמ | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
בנין אפי' כל שהוא אסור. ואם נפרץ גדר שדהו. מקרהו בהוצא ודפנא או צר בצרור ואינו טח בטיט. ושל חצרו בונהו כדרכו. אבל אסור לסותרו כדי לחזור לבנותו. ואם הוא מסוכן ונוטה ליפול. מותר לסותרו ולחזור ולבנותו.
מותר ליטול גבשושית שבבית. מותר לעשות מעקה לגג {ומפרסת}: <ומרפסת01> מעשה הדיוט. כגון דהוצא ודפנא. או צר בצרור ואינו טח בטיט. סדקין שבגג שהמים יורדי' +<דרך01> שם מותר לסותמן ביד. ובלבד שלא יעשה מעשה אומן במחצלי'. שהוא כלי האומנות. ציר הדלת והמפתח והצנור והקורה שנשברו אפי' מערב י'ט. יכול לתקנם בחול המועד. #לא שנא# הן של עץ #או# של ברזל. ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד.
מותר לבנות ארוות סוסים. פי'. אבוס שיאכלו בהן. מעשה הדיוט. ולבנות ספסל קטן או אצטבא של אבני' לצורך המועד. כת' ה'ר פרץ. י'מ אצטבא. בנין שעושי' מאבני' או מטיט. #ולא נהירא#. שזה הוי בנין גמור. #אלא# נ'ל אצטבא. כעין ספסל שלנ-ו. נסר שמחברי' לו רגלים. וכן ארוות סוסי' #דשרי. לאו# בנין גמור #הוא אלא# להושיב האבוס של בהמה למקומו. ואאז'ל כת' בסתם. ונראה שדעתו להתיר אפי' של בנין.
תנור שראוי להתיבש בענין שיהא ראוי לאפות בו במועד. מותר לעשותו. ואם לאו. אסור לעשותו. והעשוי כבר מותר לעשות לו בית מושב +<להעמידו עליו01>. ומותר לעשות בית מושב לרחים להעמיד{ו}<ם01> עליו. ולנקר אותן כשהן חלקי' ביותר. בין אם היא חדשה או ישנה. ולתקן אמת המים שטוחנין על ידה. וליטול צפרני החמור המגלגל הרחים. אבל אסור לתקן הנקב שבאמצע האבן המתגלגל. שהוא מעשה אומן.
הלכות חול המועד, סימן תקמא | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
מותר לעשות מצודות דגים מערבה. שהוא מעשה הדיוט. אבל לא הארוגין בחוטין. שהוא מעשה אומן. מסרגין המטות. פי'. לארוג אותה שתי וערב בחבלים שהיו בה כבר. אלא שלא היו סדורין והוא מסדרן. אבל לא יפשיל בה חבלים כתחלה. ומלשון רש'י יראה שמותר לה()[פ]שיל לה החבלי' כתחלה. רק שלא יעשה החבלים מחדש. וכל זה בצריך לה במועד.
#כס!ב!וסי ק!ס!מי# מותר. פי'. שממעכין בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן. ואסור לעשות הקמטין שבבתי הידים והשוקים. ואסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועי'. #ולא אמ'# דהוי דבר האבד שהרי יתקלקלו אם לא יתקנם. #דלא מיקרי# דבר האבד #אלא# כשעיקר הדבר נפסד כמו מי שהפך זיתיו וכו'. אבל בשביל מעט תוספת קלקול #לא מיקרי# דבר האבד. הילכך אסור ג'כ לומ' לגוי לתקנם. דכל מה שאסור לעשות אסור לומ' לגוי לעשותו.
ההדיוט שאינו יודע להוציא מלא מחט כאחד. שכן דרך האומן. תוחב הרבה תחיבות במחט מלא ארכו ואח'כ מוש(י)?כ?ו. ומי שאינו יודע לעשות כן וגם אינו יודע לכוין אימרא בשפת החלוק. שדרך לתפור בגד על השפה שלא יקרע. והדיוט אינו יודע לכוין בה שתהיה שוה. אלא פעמי' מרחיב ופעמי' מקצר.
ומי שאינו יודע שום א' מאלו יכול לתפור כדרכו לצורך המועד. ואם יודע א' מאלו. לא יתפור אלא דרך שינוי. שיפסע פסיעות גסות וגם יתחוב ?א?חת למעלה ואחת למטה כשיני הכלב.
הלכות חול המועד, סימן תקמב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אפילו מלאכות המותרות אינן מותרות [?א?לא] לעשותן לעצמו או לאחרי' בחנם. אבל לעשותן בשכר אסור. #ומי'# אם אינו נותן לו שכר קצוב אלא שאוכל עמו בשכרו. מותר. וכל מלאכה מותר ע'י פועל שאין לו מה יאכל כדי שישתכר וירויח לאכול.
הלכות חול המועד, סימן תקמג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
כל מלאכה או דבר שאסור לעשותו אסור לומ' לגוי לעשותו. ואפי' דבר שמותר בי'ט. כגון גוי שקבל לבנות ביתו של ישראל מערב י'ט בקבולת שמותר לו לבנותו בי'ט אם הוא חוץ לתחום וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של הבית. {ו}בחול המועד אסור אפי' חוץ לתחום. שהרי יכולי' לילך שם. הילכך אין חילוק בין חוץ לתחום או {חוץ}: <תוך01> לתחום.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות