סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות ראש חודש, סימן תכח | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
והדמיון בזה. רצונו לידע שנת חמשת אלפים ומאה לבריאת עולם באי-זה מחזור הוא וכמה בו. והנה מצאנו המחזור שמנינו סמוך לזה המנין בי'ט שלפניו כי הוא מחזור רס'ט. שתחלתו חמשת אלפים וצ'ג. וכמה יש בין חשבון זה לחמשת אלפים ומאה. שבע שנים. הנה נתברר לנו ששנת חמשת אלפים ומאה היא שנה שמינית למחזור רס'ט. וכן כל כיוצא בזה.
$תם ונשלם. "בילא'ו"$.
הלכות פסח | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
הלכות פסח.
הלכות פסח, סימן תכט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
#תניא#. ''שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום'' #<בבלי. פסחים ו,א>#. הילכך שלשים יום קודם לפסח חל עליו חובת ביעור כאשר יתבאר. מצאתי כתו'. מראש חדש ניסן עד אסרו-חג אין נופלין על פניהם לא ביום ולא בלילה. ואין אומרי' צדקתך במנחה בשבת. ואין מתענין ואין מספידין. #והכי איתא# בפרק #בתרא# דמסכת סופרים. מפני מה אין מתענין בניסן. ''מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים-עשר נשיאים הקריבו את קרבנם בשנים-עשר ימים''. ''וכל אחד עשה ביומו יום טוב''. ''ואין מתענין בו עד שיעבור ניסן'' #<מסכת סופרים. כא,א>#.
והבכורות מתענין בערב הפסח. והתלמידי' מתענין בו שני וחמישי ושני מפני חילול השם שלשה ימים. ונראה לי #דהנך# שלשה ימים(ק?ו?) אחר הפסח #קאמ'#. כמו שרגילין באשכנז להתענות שלשה ימים אחר הפסח וכן אחר הסוכות. מפני שהן ימי משתה ושמחה ושמא מתוך כך באו לידי עבירה. וסמכו אותם אקרא דאיוב "ויהי כי הקיפו ימי המשתה" וגו' "והעלה עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני" וגו'.
הלכות פסח, סימן תל | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול. והטעם. לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים מקחו מבעשור. #כדכתי'# "{ו}בעשור לחדש הזה ויקחו להם" וגו'. ופסח שיצאו בו ישראל ממצרים היה ביום חמישי. #כדאית'# בסדר-עולם. ונמצא שעשרה בחדש היה בשבת. ולקחו להם כל אח?ד? שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו. ושאלום המצריים. למה זה לכם. והשיבום. לשוחטו לשם פסח במצות השם עלינו. והיו שיניהם (כק) קהות על ששוחטין את אלהיהם. ולא היו רשאין לומ' להם דבר. ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול.
הלכות פסח, סימן תלא | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
#כתיב "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם". וכתיב# "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם". ודרשו חכמי' דהאי ''יום הראשון'' הוא יום שלפני שבעת הימים. שהוא יום י'ד בניסן. שאז הוא אסור מן התורה. ולא כולו אלא משש שעות ולמעלה כאשר דרשו במדרש הפסוקי'. אלא שחכמים הוסיפו לאוסרו עוד שני שעות קודם.
#ומדאורית'# בביטול #בעלמא סגי#. שיבטלנו בלבו ויחשבנו כאלו הוא עפר בעלמא ואז אינו עובר עליו. אלא שחכמי' הצריכו להוציאו מהבית לפי שהאדם רגיל בו כל השנה וחשו שמא יבאו לאכלו אם ישאר בבית. (לפי שהאדם רגיל בו כל השנה) והצריכו עוד לבדוק אחריו בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להשתמש שם.
ומצאו להם סמך מן הפסוק שבדיקה זו תהיה לאור הנר. ומפני זה אמרו. ליל ארבעה-עשר בודקין החמץ לאור הנר. פי'. לילה שלמחרתו יהיה י'ד. דכיון שצריך לבדוק לאור הנר צריך שיבדוק בלילה. שאז אורו מבהיק. וגם היא שעה ידועה שכל אדם מצוי אז בביתו. לכן יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל עד שיבדוק. ואפי' אם יש לו אז עת קבוע ללמוד. לא [1] יבדוק עד [2] שילמוד.
וכת' ה'ר יונה שאם התחיל ללמוד מבעוד יום. שאין צריך להפסיק. ונראה לי כיון שהטעם כדי שלא יטרד בלימודו וישכח מלבדוק. אין חילוק. ואפי' אם התחיל כבר. פוסק.
הלכות פסח, סימן תלב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
וקודם שיתחיל לבדוק יברך. בא'י אמ'ה אקב'ו על ביעור חמץ. שבדיקה זו תחלת ביעורו. שמיד אחר בדיקה הוא מבטלו. וכת' בעל העיטור. #איכא מאן דמברך# שהחיינו. #דהא# מזמן לזמן #קא אתי. ואיכא מאן דלא בריך. דהא לא קבע ליה זמנא. דהא# מפרש או יוצא בשיירא ודעתו לחזור. ()[א]פי' מראש השנה צריך (לברך): [?לבדוק?]. #ומסתברא#. רשות הוא. #ומאן דבעי מברך#. ואאז'ל כת' שאין לברך. לפי שהבדיקה היא לצורך הרגל. לבער החמץ לצורך הרגל. #וסמכינן# אזמן דרגל.
וכתב עוד אאז'ל. יש אומ' שאין לבודק לדבר עד שיגמור כל הבדיקה. ויש מוסיפין עוד לומ' שאם שח בדברי' בעלמ' שלא מעין הבדיקה שצריך לחזור ולברך. וכל זה איננו שוה לי. אלא שיש ליזהר שלא לדבר בין הברכה לתחלת הבדיקה אבל משהתחיל #לא הויא# שיחה הפסק. #מידי דהוה# אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו #דלא הויא# שיחה להצריך לחזור ולברך על ישיבת סוכה וברכת המוציא.
#ומיהו# לכתחלה טוב ליזהר שלא לעסוק בשיחה בטלה עד שיגמור כל הבדיקה. כדי שישים אל לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסי' בו חמץ. ובברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים. ואם בעל הבית אינו יכול לטרוח לבדוק בכל המקומות שבבית. יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש איש במקומו על סמך הברכה שבירך בעל הבית. שעשרה שעושי' מצוה אחת אחד מברך לכלם.
הלכות פסח, סימן תלג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
והבדיקה צריך שתהיה לאור הנר. ולא לאור הלבנה ולא לאור החמה. אפי' אם בדק ביום. כגון שלא בדק בליל י'ד ובדק ביום י'ד. #אפי' הכי# צריך לבדוק לאור הנר. #ומיהו# אכסדרה כיון שאורה רב נבדקת לאורה. ואפי' בחדר אין צריך () נר כנגד החלון. אבל מצדיו צריך נר:.
אין בודקין לאור האבוקה מפני שאינו יכול להכניסה לחורין ולסדקין. וגם ירא שמא ישרוף בה הבית ויהא לבו טרוד ולא יבדוק יפה. וכת' אאז'ל. ועל כן נוהגין באשכנז שאין בודקין אלא בנר של שעוה. אבל לא בנר של חלב שמא יטיף על הכלים. וגם לא בנר של שומן שמא יטיף על כלי החלב. וגם לא בנר של שמן שמא יטיף על הבגדים. וגם אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין. הילכך בודק בנר של שעוה.
ובודק בכל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהן חמץ. כגון אוצרות יין שמסתפקין מהן ומקום שמכניסים שם דגים קטנים. והמלח והעצים והנרות והתמרים. +<שפעמים01> שהם כלים בתוך הסעודה והשמש הולך להביא מהם ופתו בידו. ומטעם זה כל חדרי הבית והעליות צריכי' בדיקה. שפעמי' אדם נכנס בהן ופתו בידו.
ואוצרות שכר במקום שרגילין בו #חשיבי# כאוצרות יין להצריכן בדיקה {כ}<ב01>מסתפק. אבל אוצרות יין (ואוצרות שמן) שאין מסתפק מהן. ואוצרות שמן אפי' א(?י?ן)[ם] מסתפק מהן. ומקום שמצניעין שם דגים גדולים. אין צריכי' בדיקה. שאין דרך ליכנס בהן בתוך הסעודה. מפני שידוע כמה צריכי' לסעודה ומביאי' הכל קודם הסעודה.
וחורי הבית וזיזין הבולטין מן הכותלי' שאינן לא גבוהי' הרבה ולא נמוכי' הרבה צריכי' בדיקה. אבל הגבוהי' עד שאין יד האדם מגעת שם והנמוכי' פחות משלשה טפחי' אין צריכין בדיקה. ובירושלמי #חשיב# כגבוהים למעלה מעשרה טפחי'. ואינו נראה. שעיקר תשמיש האדם הוא למעלה. #אלא כדפרשית# שאין יד האדם מגעת שם.
גג היציע והמגדל שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש אין צריך בדיקה ואפי' הוא בתוך הבית. וכן רפת בקר ולולין של תרנגולי' ומתבן. וכן חצר אינה צריכה בדיקה. לפי שהעופות לא יניחו שם חמץ שלא יאכלוהו. חור שבין יהודי לחבירו. כל אחד בודק עד מקום שיד{ם}<ו01> מגעת והשאר מבטלו בלבו. ושבין יהודי לגוי אין צריך בדיקה כלל.
כותל שנשתמשו חמץ בחוריו ונפל ונעשה גל. אפי' אם אינו גבוה ג' טפחים כדי חפישת הכלב. אין צריך לבדוק תחתיו. כיון שיש בו סכנת עקרב שמצויין בגלים #חיישי'# שמא אחר שישלים בדיקתו שאינו עוסק במצוה יחפש אחר מחט שנאבד לו ויבא לידי סכנה. #וה'מ# בסתם. אבל בידוע שיש תחתיו חמץ. אם אינו גבוה ג' טפחי'. צריך לבדוק אחריו ולהוציאו משם במרא וחצינא בענין שאין בו סכנה. ואם יש עליו גובה ג' טפחי'. מבטלו בלבו ודיו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות