סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות שבת, סימן שב | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
טיט שעל רגלו. יכול לקנחו בין בקרקע בין בכותל. ואין בו משום אשוויי גומות אם מקנחו בקרקע ולא משום בנין בכותל. והרמב'ם ז'ל כת'. מקנחו בכותל ולא בקרקע. ואאז'ל התיר שניהם.
טיט שעל בגדו מסכסכו בפנים. כיצד. לוקח הבגד בפנים ומשפשפו זה בזה. אבל לא בחוץ. #דדמי# ללבון. שמתלבן בכך. ומגררו בצפורן או בסכין. וה'ר פרץ הביא תוספתא. #וה'מ# לח. אבל יבש הוי טוחן. #אע'ג# דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה אסור #מדרבנן#.
אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן מפני שקולף העור והוי ממחק. מותר ליתן מים על מנעל ל!ס!כ!ס!כו אבל אסור לכבסו במים. ובגד שיש עליו לכלוך אסור אפי' ל!ס!כ!ס!כו. שזהו כבוסו. אלא מקנחו בסמרטוט.
ור'ת +<כת'01> #דלא אמרי'# שרייתו זהו כיבוסו #היכא# שהוא דרך לכלוך. כמו המסתפג באלונטית או המקנח במפה. ומטעם זה התיר באשה שלכלך התינוק בגדי?ה? במי רגלים שתטול ידיה ותקנחם באותו מקום לבטל מי רגלים. שאין זה ליבון אלא דרך לכלוך. וגם היא אינה מכוונת אלא לבטל מי רגלים.
ראיתי כתו' על שם הר'מ מרוט' #דלא אמרי'# שרייתו זהו כיבוסו #אלא# בבגד פשתן. אבל לא בשל צמר. ומטעם זה התיר ליתן מים על בגד צמר שנפל עליו יין. והיה מפקפק לנגב הידים בבגד פשתן אלא בבגד צמר. ואני תמה אם אמרו. שאין חילוק בין צמר לפשתן. שאינו מחלק בגמ' אלא בין עור לבגד. אבל כל בגדי' שוים. וכן כת' בה'ג. סתם בגד שנפל עליו יין אין נותני' עליו מים. ולנגב הידים #שרי#. כיון שאין בו אלא דבר מועט אין בו משום כיבוס.
אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת אפי' אם היא קבועה בכותל. גזירה #אטו# אינה קבועה. ואותה אסורה שמא יסיר בה נימין. ואינה של מתכת מותר אפי' אם אינה קבועה.
הלכות שבת, סימן שג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אין האשה יוצאה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועו' שבראשה. מפני שצריכה להסיר{ה}<ם01> בשעת טבילה #וחיישי' דילמ' אתיא לאיתויינהו# ד' אמות ברשות הרבים.
ופרש'י. אפי' אם הן קלועות לה בשערה. ור'ת פי' שאם הן קלועות לה בשערה מותר. #דלא חיישי' דילמ' אתי לאיתויינהו#. שאסור לסתור {קלועות}: <קליעות01> שערה. #אלא מיירי# באותן שהן על ראשה. ואם הן ארוגין. מותר. שהן רכין והמים נכנסין בהן ואינה צריכה להסיר{ה}<ם01> בשעת טבילה.
ובלבד שלא יהו מטונפי'. שאז צריכה להסירם מפני הטיט שחוצץ. ולא יהו מוזהבין. שאז חושש[ת] עליהן שלא יתקלקלו במים ותסירם. #ודוק'# בחוטין שבראשה. אבל בחוטין שבצוארה מותר. שהן רפויין ואינה צריכה להסירם. אבל בקטלה שבצוארה אסור. שהיא מהדקת אותה כדי שתראה בעלת בשר. וחוצצת.
ואינה יוצאה {מטונפת}: <בטוטפת02>. והוא כמין ציץ ומגיע (ל) מאזן לאזן. ולא בשרביטין. והוא !(ג'כ)! {גב} כמין ציץ ואינו מגיע אלא עד הלחיים. #וה'מ# כשאינן קשורי' בשבכה. +<אבל קשורין בשבכה02> #שרי#.
ולא תצא בכפה של צמר. פי'. #חוטי דעמרא דגדילן ועבידן כי הוצא#. ורחבים כשני אצבעות כשיעור ציץ. ולא באיסתמיא. והוא מטלית שתולין בו חוטין של צבעונין. ותולין אותו לכלה להבריח ממנה זבוב. שאם יעמוד לה זבוב על פניה היא מתביישת לטורדו.
ולא תצא בעיר של זהב. ופרש'י. #בר()<ונגא#01>. ור'ת פי'. כעין עטרה לראש. #כלילא#. אם הוא עשוי מחתיכות של זהב דקות חרוזות בחוט. אסור. ואם החתיכות תפורות על מטלית. #שרי. דסיקרא#. פרש'י. חתיכת מעיל רחבה. אם יש בה רצועות קצרות תלויות בו לקושרו בהן ולהדקו סביבותיה. #דמיהדק שרי. ולא חיישי' דילמא מישרא קיטר(א)[י] ואתי לאיתויי#. אין לו רצועות. אסור.
ולא תצא בקטלא. ויש לו שנצים כעין מכנסי'. ומכניסי' בה רצועה רחבה וקושרת סביב צוארה והבגד תלוי על לבה.
ולא בנזמי האף. אבל יוצאה בנזמי האזן. ולא תצא במחט שמחלקת בה שערה אפי' אם הוא עשוי להתקשט בו. אבל מחט שמעמדת בו קישוריה יכולה לצאת בו. ולא תצא במחט נקובה. ואם יצאה בו. חייבת. וכשאינה נקובה לא תצא. ואם יצאה. פטורה. ולא בטבעת שיש עליה חותם. ואם יצאה. חייבת. וכשאין עליה חותם לא תצא. ואם יצאה. פטורה.
ולא תצא בכולייאר. ופרש'י. #נושקא#. ור'ת פי'. כעין רדיד. ובערוך פי'. כעין עטרה. ולא בכו{ב}<כ02>לת. והוא קשר של בשם שמתקשטת בו. שן תותבת. פי'. אם נפל א' משיניה ומשימה אחר במקומו. אם הוא של זהב. לא תצא בו. ואם הוא של כסף או של אדם. מותר.
לא תצא במנעל הקרוע למעלה. שגנאי הוא לה #ומחכו עלה ואתיא לאיתויי#. ולא במנעל חדש שמא לא יבא למדתה. אא'כ ניסת ללכת בו מאתמול שהוא למדתה. אבל איש מותר. שאינו מקפיד כ'כ. יוצאה בחוטי שער. בין אם החוטין עשויין משערה או משער חברתה. ואפי' משער בהמה. ובלבד שלא תצא זקנה בשל ילדה ולא ילדה בשל זקנה. והרמב'ם +ז<'>ל התיר לילדה בשל זקנה.
ויוצאה בחומרתא דקטיפתא. ובמוך הקשור והמהודק באזנה. ובמוך שבסנדל{ת}<ה01> הקשור לה בעקבה. וכתו' בספ' המצות דסנדל ומנעל שלנו מותר אפי' בלא קשור. #דלא נפיל מיניה#. ומותר ליתנו לכתחלה בשבת. ובמוך שהתקינה לנדתה אפי' אינו קשור. דכיון שהוא מאוס #לא חיישי' דילמא שקלא ומתיא ליה# אפי' אם יש לו בית יד.
ובפלפל ובגרגיר מלח ובזנגביל וקנמון שתתן לתוך פיה. ובלבד שלא תתנם לכתחלה בשבת. ואם נפל. לא תחזיר. וכתו' בספ' המצות. מי שיש לו ריח (ב)[ה]פה יכול לצאת בפלפל שבפיו. ומסופקני אם יכול ליתנו לכתחלה או לא. וכת' ר'י שיכולה לצאת בבתי שוקים שקשורי' במשיחה סביב שוקיה אע'פ שאין המשיחה קשורה בהן. #ולא חיישי'# שמא ישתלשלו למטה.
{ובכלל}: <ובכל01> מה שיכולה לצאת יכולה להתירו ברשות הרבים. #ולא חיישי' דילמ' מתיא ליה#. ויוצאה בחצר בכבול ובפאה נכרית. פי'. קליעת שער שקולעת בתוך שערה. אבל כל שאר הדברי' שאסורה לצאת בהן ברשו' הרבים אסורה לצאת בהן גם בחצר. אבל ר'ת פי' דגם בשאר הדברי' מותרת לצאת בהם בחצר אפי' אינה מעורבת. אבל לא בכרמלית. אלא הנח להן לבנות ישראל. מוטב שיהו שוגגות ואל יהו מזידות.
ובעל התרומות חילק. כל דבר שאסרו משום #דילמא שלפא ומחזיא ליה# ואסרו אפי' בחצר #אטו# רשות הרבי'. #לדידן דלית לן# רשות הרבים #שרי#. אבל כל דבר שהוא משוי וברשות הרבי' אסור מן התורה. אסור #נמי לדידן# בכל מקום.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות