סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות לולב, סימן תרמח | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
ור'ח {פוסק}: <פוסל01> בשניהם. וכן כתב רב אלפס והרמב'ם. וכת' א'א הרא'ש ז'ל. #וכן נהיגינן# לפסול בשתיהן. #ודוק'# ?כ?שהיה לו פטמת ונטלה. אבל יש אתרוגים שלא היה להם פטמת מעולם ואינן נפסלין בכך. וכן #דוק'# בשניטל העוקץ ולא נשאר ממנו כלל באתרוג. אבל אם נשאר ממנו כל שהוא. כשר.
*
עלתה בו חזזית. והוא כמו אבעבועות. ויש בו ממש. שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מהאתרוג. אם הוא במקום אחד. אינו פסול אלא ברובו. ואם הוא בב' או בג' מקומות. אפי' במיעוטו פסול. וכת' הר'י ן'-גיאת. אפי' אם השנים או הג' מקומות מצד אחד של האתרוג. פסול. אבל הראב'ד כת'. #דוק'# שנתפזר הנימור ברובו. אע'ף שבשטח {החבורות}: <החברבורות01> הוא מיעוט. אבל במיעוטו. כגון שכולם מצד אחד של האתרוג. כשר. ולזה הסכים א'א ז'ל.
ואם הוא מחצה על מחצה במקום אחד. כת' אחי ה'ר יחיאל ז'ל. כיון שהוא בידי אדם איפש' לצמצם כמו פרוץ בעומד. אבל הראב'ד כתב. כל הפסולין ברובן מחצה על מחצה #נמי# פוסל. שאי איפש' לצמצם. #דבעינן# רוב הנראה לעינים. ו(?כ?)[מ]חוטמו ואילך. #דהיינו# ממקום שמתחיל לשפע עד הפטמא למעלה. פוסל חזזית וכל שנוי מרא(ה)[ות] בכל שהו. וכתב הראב'ד דהוא הדין #נמי# יבש פוסל בכל שהו. ואם עלתה בו חזזית בענין שנפסל. או שהוא מנומר. אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג. כשר. וזהו פסול החוזר להכשר.
נפל עליו מים בתלוש ותפח. או סרח והוא יותר מתפוח שיש בו קצת ריח רע. או שהוא כבוש בחומץ. או מבושל. או מנומר. פסול. ואם הוא שחור או לבן במקום אחד. פוסל ברובו. בשנים או בשלשה מקומות דינו ליפסל כחזזית אפי' במיעוטו. #והא# דשחור פוסל #דוק'# בארצות הרחוקות מארץ כוש. שהוא שינוי להם. אבל הסמוכין לכוש ורגילין באתרוגים שחורים. אתרוג שחור שהובא לשם מכוש כשר. אבל הגדל שם פסול. כיון שאין דרכו ליגדל שם.
העגול ככדור+ פסול. גדלו בדפוס ועשאו מצורה אחרת שאינו מצורת האתרוג. פסול. אבל אם עשאו מצורת האתרוג. אפי' עשאו דפי דפי. #חשיב שפיר# צורתו וכשר. התיום שגדלו שנים +<דבוקים01> זה בזה כשר. ובספר המצות פסל תיום.
הירוק שדומה לעשבי השדה פסול. אבל אם הוא ירוק וכשמשהין אותו חוזר למראה אתרוג. כשר. שיעור אתרוג קטן. פחות מכביצה +<פסול01>. אבל אם הוא כביצה. אפי' אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו+. כשר. ובגדול. אפי' הוא גדול הרבה שצרי' לאוחזו בשתי ידיו. כשר.
הלכות לולב, סימן תרמט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
כל ארבעת המינין פסולין בגזול בין לפני יאוש בין לאחר יאוש. ובשאול ובשל עיר הנדחת ואשרה של ישראל. אבל אם הוא של גוי. לכתחלה לא יטול. ואם נטל. יצא מיום הראשון ואילך. #דלא בעינן# "לכם". וכל הפסולין כמו שפסולין בראשון כך פסולין כל ז' הימים. חוץ משאול שמותר מיום ראשון ואילך.
וכן חסר מותר מיום ראשון ואילך. הילכך ניקב או שנקבוהו עכברים. (ניטל) מותר מיום ראשון ואילך אם נשאר בו כשיעור. ובהלכות-גדולות פסל ()נקבוהו עכברים כל שבעת הימים. #משום דמאיס אע'ג# דניקב כשר. וכן כת' רב נטרונאי גאון. וא'א הרא'ש ז'ל לא חלק. ואפי' לכתחלה מותר לאכול ממנו רק שישא[י]ר ממנו שיעור כדי לצאת בו.
ולדידן חשוב יום שני כמו יום ראשון. אבל כל שאר הפסולין פסולין כל שבעת ימים. והר'י ן'-גיאת כת'. כל הפסולין אינן פסולין אלא בראשון. אבל משם ואילך #לא שנא# גזול #ולא שנא# שאר פסולין. כולן כשרים. וכן כתב בעל העיטור וה'ר ישעיה. וא'א הרא'ש ז'ל כת' כסברא הראשונה.
וכל הפסולין מחמת מום. אם הוא שעת הדחק שאין כשר נמצא. כשרין. ויכול לברך עליהן. והראב'ד כת' שלא יברך עליהם אלא יאחזם בידו. שלא תשתכח תורת לולב. #ולא נהיר'# לא'א ז'ל. והרמב'ם הכשיר לולב יבש בשעת הדחק ולא שאר מינין. #ולא נהיר'. דמאי שנא# זה+ מזה.
הלכות לולב, סימן תרנ | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
שיעור הדס וערבה שני טפחים וחצי. שהן עשרה גודלין. ושדרה של לולב לבד מן העלין העולין למעלה מהשדרה. צריך שיהא יוצא למעלה מן ההדס טפח חסר שתות. ואם ירצה. יוסיף עליהן כמו שירצה. שאין להם שיעור למעלה.
הלכות לולב, סימן תרנא | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
מצות ארבעת המינין שיטול כל א' וא'+ מישראל לולב אחד. ושני ערבות שלימות. ושלש הדסים אפי' שלשתן קטומין בראשיהם. והרמב'ם הכשיר גם בערבה קטומה. #ולא נהירא#. ויעשה מההדס והערבה והלולב אגודה אחת. #אע'ג דקיימ' לן#. לולב אין צריך אגד. מצוה לאגדו משום נוי. וכיון שאין חובה לאגדו. אפי' אגדו במין אחד. #שפיר דאמי. ומשום# חציצה #נמי ליכא# אע'ף שהקשר מפסיק בין ידו ללולב. דכיון שהוא לנאותו אינו חוצץ.
לפי' אם נשרו מעלי הלולב או מעלי ההדס ונשארו בתוך האגודה בענין שמפסיק בין מין לחבירו. אין לחוש. ורש'י פי'. #אע'ג# דאין צריך אגד. מ'מ לכתחלה חובה לאגדו משום ''זה אלי ואנוהו''. התנאה לפניו במצות. ואם לא אגדו מאתמול או שהותר אגודו {כ'ש}: <בי'ט01>. אי איפש' לאוגדו בקשר גמור. אלא אוגדו כאגודה של ירק. שכורך האגודה סביב ותוחב ראשי האגודה בתוכה בלא קשירה.
ויטול האגודה בידו הימנית. ויהיה ראשיהן למעלה ועיקריהן למטה. והאתרוג בידו השמאלית. ואם הוא אטר יד ימינו. יטול האתרוג בשמאל כל אדם. שהוא ימין שלו.
וכשיטול הלולב בידו קודם שיטול האתרוג יברך בא'י אמ'ה אקב'ו על נטילת לולב. ושהחיינו. קודם שיטול האתרוג. כדי שיברך קודם לעשיית המצוה. שאלו יטול ארבעתן קודם שיברך. נמצא שכבר יצא קודם לעשייתה. שכיון שהגביהן יצא. או יהפך הלולב או האתרוג עד שיברך. ונמצא שלא יצא. כיון שלא נ{י}טלו דרך גדלתו. #אי נמי# יכוין שלא לצאת עד שיברך. והרמב'ם כת' שיברך קודם שיטלנו בידו. ואינו נראה לר'י. וי'א. כיון שלא נענע ועדיין יש לו לתופשו בידו. אע'ף שאינו מעכב #קרינן ביה שפיר# קודם לעשייתן. וטוב לעשות כאחד מן הדרכים שכתבתי.
ולא יברך שהחיינו בשעת עשייתו. ולקיחה על ידי דבר אחר #שמה# לקיחה. הילכך אפי' אם עשה לו בית יד ונותן בו הלולב ונוטלו. #שפיר דאמי# אפי' כל הלולב חוץ מידו. ובלבד שיהא דרך כבוד. אבל אם אינו דרך כבוד. כגון (שנוטלו) שנותנו בכלי ונוטלו. לא יצא.
וינענע בשעה שמברך. וכן ינענע בשעת קריאת ההלל ב"הודו" [ב]כל פעם שמחזירין אותו הקהל. וכן ב"אנא י'י הושיעה". אבל לא ב"אנא י'י הצליחה נא". וכן ינענע ב"הודו" שבסוף המזמור. והנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו להלאה. וינענע שם ג' פעמי' בהולכה וג' פעמי' בהובאה ומביאה אליו. ועושה כן ג' פעמים. ואחר כן מטה ידו לצד דרום ועושה כן ג' פעמים. (ומורידה לצד מטה ועושה כן ג' פעמי') וכן לצד צפון ג' פעמים. ומעלה ידו לצד מעלה ועושה כן ג' פעמים. ומורידה לצד מטה ועושה כן ג' פעמים. שהוא סך הכל ל'ו פעמים.
ובעל העיטור כתב. ונענוע #דרבנן ואזלינן ביה לקולא#. ואין צרי' +<לכל רוח01> שלשה פעמים הולכה וג' פעמי' הובאה. אלא בין ההולכה וההובאה יהיה ג' פעמי' לכל רוח. וכת' עוד. מנהג אבותינו מוליך ומביא ומעלה ומוריד בלבד. מוליך ומביא למי שד' הרוחות [2] שלו [1] הם. והמושל בשתים הוא מ?וש?ל בד'. והמוליך לצפון ולדרום דעת חיצו(ט)ני הוא.
וא'א הרא'ש ז'ל כת'. והעולם לא נהגו כן. אלא מוליכן לד' רוחות ומנהג כשר הוא. הקצרה יד ימיננו להודות למי שד' רוחות העולם הם שלו. ומנהג אחר הוא חיצוני. והראשון שהנהיג כן היה נראה לו שהמוליך ומביא לד' הרוחות נראה !(כ?שתי וערב?. וכן מנהג הגוים לעשות בידיהן כן. ?והבל הוא?)!. #ואדרבה#. כשמוליך ומביא לשתי רוחות ואחר כך מעלה ומוריד !(הוא נראה ?כשתי וערב?. <שיש02> ?לו? <ד01>' קצוות)!. אבל כשמוליך ומביא לד' רוחות ואח'כ מעלה ומוריד יש לו ו' קצוות. ע'כ.
כת' בעל העיטור. הולכה והובאה הוא הנענוע. ואין צרי' נענוע שדרה ועלין. וכן כת' רב האיי גאון שאין צרי' נענוע שדרה ועלין. שלא אמרו אלא כדרך שאמרו בתנופה. מוליך ומביא מעלה ומוריד.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות