סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות חול המועד, סימן תקמח | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
ור'ת כת' שאף אם מת ביום אחרון. אין נוהג בו אבלות. שאין אבלות נוהג במועד כלל. אלא אנינות. שאם מת לו מת בחול המועד. אסור בכל הדברי' שאונן אסור בהן. ואם מת בי'ט. אם אין רוצה לקוברו בו ביום. אין עליו דין אנינות אא'כ רוצה להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה. {או}: <אז01> חל עליו דין אנינות משעה שהחשיך.
אבל אם הוא בי'ט שני והוא רוצה לקוברו. או בי'ט ראשון ורוצה לקוברו ע'י גוים. חל עליו דין אנינות. אבל לאחר שנקבר אין עליו דין אבלות אלא לענין דברים שבצנעא שנוהגין ברגל. #ומי'# אע'פ שאסור בתשמיש המטה. אין צריך לישן בין האנשי'. אלא אשתו ישנה עמו בחדר. ולזה הסכים אאז'ל.
אע'פ שאין אבלות ברגל. אם מת לו מת ברגל. הרגל עולה למנין ל'. ומתעסקין בו ברגל לנחמו. ולאחר הרגל מתחיל למנות שבעה. וכשיכלו שבעה למיתת המת. אע'פ שעדיין לא כלה האבלות מלאכת{ן}<ו01> נעשית ע'י אחרים. ועבדיו עושי' לו בצנעא בתוך ביתו.
מת לו מת קודם הרגל ונהג אבלות אפי' שעה אחת לפני הרגל. בטלה ממנו גזירת שבעה. וימי הרגל עולין לו למנין ל'. הרי ז' לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהן עד ל'. #ודוק'# שנהג אבלות באותה שעה. אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבלות. או שהיה קרוב לחשיכה ולא היה יכול לנהוג. אין הרגל מבטל האבלות. אלא נוהג ברגל דברי' שבצנעא ומונה ז' אחר הרגל.
ובאותן ז' מלאכתו נעשית ע'י אחרי' ועבדיו עושי' לו בצנעא בתוך ביתו. ואין רבים מתעסקי' בו לנחמו. שהרי כבר נתעסקו בו ברגל. ורגל עולה לו למנין ל'. ואם נהג ז' לפני הרגל והרגל פוגע בתוך ל'. מבטל ממנו גזירת ל'. ואפי' אם חל יום השביעי ערב הרגל.
ומותר לספר ולכבס ולרחוץ ערב הרגל. וכן #נמי# אם חל יום שמיני להיות בשבת ערב הרגל. מותר לספר ולכבס ולרחוץ ערב שבת. ואם לא גלח ערב הרגל. מותר לגלח אחר הרגל. שהרי נתבטל ממנו גזירת ל'. אבל {ל}תוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפש' לו לגלח ערב הרגל. ואם חל יום ז' שלו [2] ערב [1] בשבת הרגל. מותר לגלח ברגל כיון שלא היה אפש' לו לגלח קודם.
ואם חל יום ראשון או יום ו' שלו בערב הרגל. מותר לכבס ולספר ואסור לרחוץ עד הלילה. וגם אסור ללבוש מה שכיבס עד הלילה. וריב'א פי'. כמו שאסור לרחוץ כך אסור לכבס כל היום. #ומי'# שניהן מותרי' סמוך לחשיכה ואין צריך להמתין עד הלילה. ואאהרא'ש ז'ל כת' כסבר' ראשונה.
#ודוק'# בשאר מתים. אבל באביו ואמו שאסור לספר [ולכבס] עד שיגערו בו חבריו. אפי' פגע בו הרגל. אינו מבטלו. #ומי'# כת' בספ' מצות הקטן. #דוק'# שפגע בו הרגל בתוך ל'. אבל אם עברו ל' ופגע בו הרגל. או אפי' חל יום ל' ערב הרגל. הרגל מפסיק ומותר לגלח.
ר'ה ויום הכפורים #חשיבי# כרגלים לבטל האבלות. נהג שעה א' לפני הפסח. אותה שעה חשובה כשבעה. ושמונת ימי הפסח. הרי ט'ו. ומשלים עליהן ט'ו. שעה א' לפני עצרת חשובה כז'. ועצרת חשוב כשבעה. כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז' חשוב כז' ימים. הרי י'ד. ומשלים עליהם י'ו. ויום שני של עצרת עולה למנין י'ו. דכיון שאנו בקיאי' בקיבועא דירחא ואין אנו עושי' ב' ימים אלא ?מ?שום מנהג. חשוב כחול ועולה למנין י'ו.
שעה אחת לפני ר'ה ור'ה י'ד. ומגלח ערב יום הכפורי'. שמבטל ממנו גזירת ל'. שעה א' קודם יום הכפורים ויום הכפורים הרי י'ד. ומגלח ערב החג. שעה אחת לפני החג והחג הרי י'ד. ושמיני עצרת #חשיב# כז' ימים. הרי כ'א. ויום (שמיני) שני של שמיני עצרת הרי כ'ב. ומשלים עליהם ח'.
שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה. אינו נוהג אלא יום א' כדין שמועה רחוקה. ונוהג אבלות ביום (?ה?) ראשון ומקצתו ככולו. ובשבת או ברגל נוהג דברי' שבצנעא. שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל. אינו נוהג בשבת וברגל אפי' דברי' שבצנעא. אלא למוצאי שבת נוהג שעה אחת ודיו. וכן למוצאי הרגל.
שמע שמועה קרובה בשבת. כת' בספ' מצות הקטן דשבת עולה ליום א'. ולמחר קורע #והוה ליה# יום ששי יום ז' לאבלות. וה'ר יחיאל כת' דשבת אינו עולה בתחלת המנין. אלא יתחיל למנות ביום ראשון. #והוה ליה# שבת יום שביעי וינהוג דברי' שבצנעא במקצת היום.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
הלכות תשעה באב ותעניות.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות, סימן תקמט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
#גרסי'# בפרק #בתרא# דתעניות. ''חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה-עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה-עשר בתמוז נשתברו הלוחות וב{ו}טל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמד צלם בהיכל''. בתשעה באב נגזרה גזירה על אבותינו שלא ליכנס לארץ ''וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר'' #<משנה. תענית ד,ו>#. שחרש טורנוס-רופוס הרשע את ההיכל.
#ותניא#. (ר' אלעזר היה) ר' עקיבה היה דורש. "כה אמר י'י" "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהי!ו! לבית יהודה לששון ולשמחה". "צום הרביעי" זה שבעה-עשר בתמוז. שבו הבקעה העיר. שנא' "בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר". #וכתי'# "ותבקע העיר". ולמה נקרא רביעי. שהוא בחדש הרביעי. שמונין לחדשי' מניסן.
"צום החמישי" זה ט' באב. שבו נשרף בית אלהינו. שנא' "בחדש החמישי ב!תשעה! לחדש" וגו'. ולמה נקרא שמו חמישי. שהוא בחדש החמ?י?שי. "צום השביעי" זה ג' בתשרי. שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ולמה נכתב כאן. ללמדך ששקולה מיתת צדיק כשריפת בית אלהינו. ולמה נקרא שביעי. שהוא בחדש השביעי.
"צום העשירי" זה עשרה בטבת. שבו סמך מלך בבל על ירושלם. שנא' "ויהי דבר י'י אלי בשנה התשיעית !ב!עשירי בעשור לחדש לאמר. בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה" וגו'. ולמה נקרא עשירי. שהוא בחדש העשירי. והיה ראוי להקדימו בסדר הפורענות. אלא שכתב כסדר החדשים.
*
#אע'ג דכתי' בקרא#. צום הרביעי תשעה בחדש הבקעה העיר. #האידנא# מתענין בי'ז בו. #משום# דמתחלה תקנו תענית בתשעה בו. לפי שבתשעה בו הבקעה העיר בראשונה. #וכיון# דבשניה הבקעה בי'ז בו תקנו להתענות בי'ז בו. דחרבן בית שני #חמיר לן#. ומכל מקום צום הד' הוא להובקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות, סימן תקנ | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
#ופריך# בגמרא. ''#ק[א]רי להו# ששון'' ''#וקארי להו# צום''. #ומשני רבא. [בזמן דליכ'# שלום. צום]. #בזמן דאיכא# שלום. כגון בזמן שבית המקדש קיים. ששון. #והאידנא. דליכא# שלום #וליכא# שמד. ''רצו מתענין רצו אין מתענין'' #<בבלי. ראש-השנה יח,ב>#. פי'. #דליכא# שלום. (שחרב הבית) שהבית חרב. #וליכא# שמד. במקום ידוע בישראל. ''רצו''. רוב ישראל והסכימו עליהם שלא לה-תענות. ''אין מתענין. רצו''. רוב צבור. ''מתענין''.
#והאידנא# רצו ונהגו להתענות. לפי' אסור לפרוץ גדר. וכ'ש בדורות הללו שבעונות יש שמד ואין שלום. הילכך הכל חייבי' להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים. #ומיהו# כולן +מותרי<ן01> ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה. ואין צריך להפסיק בהן מבעוד יום. חוץ מתשעה באב. ואם חלו בשבת. נדחין עד אחר השבת. ט' באב אין בית דין יכולין לבטלו כיון שהוכפלו בו הצרות.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות