סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ארבעה טורים, אורח חיים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: יעקב בן אשר  |  שנה: סביב שנת 1340
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות שבת, סימן שג | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
הבנות קטנות שנוקבין באזניהן ואין נותני' בהן נזמי' עד שיגדלו. ונותני' חוטי' בנקבי' כדי שלא יסתמו. אם הם צבועי'. אסור לצאת בהן. ואם אינן צבועי'. מותרין. ויש שנותני' בהן קסמין. והם ג'כ מותרין.
ואשה יוצאה רעולה. והוא שמעטפת כל ראשה חוץ מן הפנים. ויוצאה פרופה. והוא שמתעטפת בטלית שיש בראשו הא' רצועה. וקושרת אגוז או אבן שייחדה אותו לכך בראשה השני. וכורכת הרצועה באגוז או באבן כדי שלא יפול הטלית.
אבל על המטבע אסור לפרוף בשבת. #דלאו# בר טלטול #הוא ולא מהני# בו ייחוד. וכת' הרמב'ם +ז<'>ל. אם פרפה המטבע מאתמול. מותר לצאת בו. ואינה יכולה לפרוף על האגוז אם מכוונת כדי להוציא האגוז. אבל יכולה לפרוף עליו כדי להוציאו לכרמלית. ויוצאה באבן תקומה ובמשקל ששקלו כנגדו כדי שלא תפיל. ואפי' לא עברה עדיין.
אסור לאשה שתעביר סרק על פניה בשבת. משום צובע. ולא לכחול עיניה. ואסור לה להיות קולעת שערה ולא להתיר קליעתה. אבל יכולה לחלוק שערה.
הלכות שבת, סימן שד | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
אין [העבד] יוצא בחותם של מתכת. #לא שנא# אם הוא בכסותו #או# בצוארו. דכיון שהוא חשוב ורבו מקפיד עליו #חיישי' דילמ' מיפסיק ואתי לאיתויי#. ואם הוא של טיט. שאין רבו מקפיד עליו. בצוארו מותר. (מ) #דאי מפסיק שביק ליה. וליכא למיחש דאתי לאיתויי משו' דמירתת מרביה# שיאמ' עליו שהוא רוצה להראות שהוא בן חורין ולכך הסירו. #דמשום הכי לא מייתי ליה בידיה#. שאינו סימן עבדות אלא כשהוא בכסותו או בצוארו.
ואם הוא בכסותו. אסור. #דילמ' מיפסיק. ומירתת# מרבו שיאמ' שהסירו כדי להראות שהוא בן חורין. ומקפל טליתו כדי שלא יראה מקום החותם שהוסר. ודומה לטלית מקופלת שחייב חטאת.
אדם מצווה על שביתת עבדו. #וה'מ# שמל וטבל לשם עבדות וקבל עליו מצות הנוהגות בעבד. אבל לא מל וטבל. אפי' קבל עליו מצות הנוהגות (בעבד) בבני נח הרי הוא כגר תושב ומותר במלאכה בשבת. #ודוק'# לעצמו. אבל אסור במלאכת ר?ב?ו.
הלכות שבת, סימן שה | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 425
כל בהמה יוצאה במה שמשתמרת בו. אבל אם אינה משתמרת בו או הוי נטירות' יתירתא. הוי משוי. וכן כל דבר שעושין לה לנוי לא תצא בו. הילכך נאקה יוצאת בזממא דפרזלא. #וחמרה לובא בפ!נ!א דפרזלא#. וגמלא באפסר וכן פרה וחמור.
וסוס יוצא ברסן או באפסר. אבל לא בשתיהן. ומותר לכרוך חבל האפסר סביב צוארה ותצא בו. ומותר לטלטל האפסר וליתנו ע()[ל]יה. ואין בו משו' איסור טלטול. שמוכן הוא לבהמה. ובלבד שלא ישען עליה.
*
ובעלי השיר. כגון כלבים של ציידי' וחיות קטנות שיש להן כמו אצעדה סביב צוארן וטבעת קבועה בה ומכניסין בה רצועה ומושכין אותה בה. יכולין לצאת בשיר. בין אם מושכה ברצועה הקבועה בו בין אם אינו מושכה בו אלא שכרוכה על צוארה.
אילים יוצאי' לבובין. והוא עור שקושרין להן תחת {אילי(ה)[ת]ן}: <זכרותן01> שלא יעלו על הנקבות. והרחלות שחוזות. והוא שקושרין אליתן כלפי מעלה כדי שיעלו עליהן הזכרים. ויוצאות כבונות. והוא שקושרי' בגד סביבן לשמור צמרן שישאר נקי.
והעזים צרורות. והוא שקושרי' [2] דדיהן [1] ראשי. #ודוקא# כשקושרי' כדי שיצטמקו דדיהן ולא יחלבו עוד עד שתתעבר. דאז #מיהדק שפיר. ולא חיישי' דילמ' נפיל ואתי לאיתויי#. אבל אם קושר כדי לשמור חלבן שלא יפול לארץ. אסור. #דלא מיהדק שפיר. וחיישי' דילמ' נפיל ואתי לאיתויי#.
חמור יוצא במרדעת. והוא שתהא קשורה לו מע'ש. ושאר הבהמות אסורות אפי' אם קשורה להם מע'ש. ולא יצא באוכף אע'פ שקשרה לו מע'ש. ומותר ליתן עליו המרדעת בחצר ובלבד שלא יקשרנו בו.
ובספ' המצות אסר ליתן האוכף על הסוס. שכת'. אסור ל?ה?סיר האוכף מעל הסוס ומרדעת מעל החמור. וכן ליתן עליו. אבל מרדעת על החמור #שרי#. ע'כ. ונראה #דשארי# ליתן אוכף על הסוס בלא קשירה. דטעמ' דאסור לקשור מפ' בירוש' שלא ישתמש בבעלי חיים. כי כשקושר צריך שיקרב אליה. אבל {לא} בלא קשירה אין צריך ליקרב אליה. ולפי זה אין חילוק בין סוס לחמור.
אוכף שעל גבי החמור שבא מן הדרך ונתיגע וצריך להסירו לסננו. לא יטלנו בידו. אלא מוליכו ומביאו בחצר והוא נופל מאיליו.
אין תולין לחמור סל בצוארו ליתן לו מאכלו בתוכו כדי שיאכל מתוכו. אבל עגלים וסייחים שצוארן קצר ומצטערי' לאכול מעל גבי קרקע. #שרי#.
{חמור}: <חבל01> הקשור באבוס בראשו הא' מותר לקשרו בבהמה {ו}בראשו השני. וכן הקשור בבהמה מותר לקושרו באבוס. לא יצא הסוס בזנב שועל שתולין לו בין עיניו שלא תשלוט בו עין רעה. ולא {בזהורין}: <בזהורית01> שעושין לו לנוי. ולא עזים בכיס שבדדיהן. שקושרי' אותן כדי שלא ישרטו דדיהן בקוצים. ולא פרה בחסום שבפיה. שחוסמין פיה שלא תרעה בשדות אחרים.
ולא תצא בהמה בסנד()[ל] שנועלין ברגליה. כדי שלא תנגף. אבל יוצאה באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר. והן לוחות שקושרי' לה סביב עצם שנשבר (ב)[ל]ה. ובשליה שיצתה מקצתה ותלויה בה. ופוקק זוג שבצוארה ומטייל בה בחצר. אבל אם אינו פקוק אפי' בחצר או פקוק ברשות הרבים. אסור. בין אם הוא בצוארה או בכסותה. ולא תצא בחותם בין אם הוא בצוארה או בכסותה.
אין הגמל יוצא במטוטלת. והוא כמין כר קטן שנותנין תחת זנבו שלא תשחת הרצועה את בשרו. אפי' היא קשורה לו בזנבו. אא'כ תהיה {לו} קשורה בזנבו ובחטוטרתו או בשלייתה. ולא תצא שום בהמה לא עקו!ר! ולא !ד!גול. פי' עקו!ר!. שקושר ידו אחת עם הרגל. !ד!גול. שקושר אחת מרגליה כלפי מעלה שלא תלך אלא על ג' רגלים.
ולא יקשור הרבה בהמות יחד ויוציאם. שנראה כאלו מוציאם למכור. אבל אחת לבדה יכול להוציאה בחבל. ובלבד שלא יצא החבל מתחת ידו למטה טפח. וגם לא יניח הרבה מן החבל בין ידו לבהמה כדי שלא יכביד עד שיגיע בטפח הסמוך לארץ. ואם הוא ארוך. יכרוך אותו סביב צוארה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות