סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • משנה תורה, ספר קדושה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן מיימון (רמב"ם)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1204
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה ח | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
*
<פרק יב, הלכה י> אבל ישראל הבא על הגויה. בין קטנה ב(ין)[ת] שלש שנים ויום אחד בין גדולה. בין פנויה בין אשת איש. ואפלו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד. כיון שבא על הגויה ב(ין)[ז]^(קטנה)[דון+ הר]י זו נהרגת. מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה. כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה. שנ' "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביו'י". "וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו".
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה ט | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יא> העבדים שהטבילו אותן לשם עבדות וקיבלו עליהם מצוות שהעבדים חייבין בהן יצאו מכלל הגוים ולכלל ישראל לא באו. לפי-כך השפחה אסורה לבן חורין. אחד שפחתו ואחד שפחת חבירו. והבא על השפחה מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה י | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
שהרי מפורש בתורה שהאדון נותן שפחה כנענית לעבדו העברי והיא מותרת לו. שנ' "אם אדניו יתן לו אשה" כו'. <פרק יב, הלכה יב> ולא גזרו חכ' בדבר זה. ולא חייבה תורה מלקות בשפחה אלא אם כן היתה נחרפת לאיש. כמו שביארנו.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יא | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יג> אל יהי עון זה קל בעיניך מפני שאין בו מלקות מן התורה. שגם זה גורם לבן לסור מאחרי יו'י. שהבן מן השפחה עבד. ואינו מישראל. ונמצא גורם לזרע הקדש להתחלל ולהיותם עבדים. והרי אנקלוס המתרגם כלל בעילת עבד ושפחה בכלל ''לא יהיה קדש'' ו''לא תהיה קדשה''.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יב | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יד> הבא על השפחה. אפלו בפרהסיא ובשעת עבירה. אין הקנאין פוגעין בו. וכן אם לקח שפחה דרך חתנות. אינו לוקה מן התורה. שמעת שטבלה וקיבלה מצוות יצאת מכלל הגוים.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יג | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה טו> נתערב ולד ישראלית בולד שפחה הרי שניהן ספק. וכל אחד מהן ספק עבד. וכופין בעל השפחה ומשחרר את שניהן. ואם ()[?ה?]יה ה?בן? הוא אדון שלעבד. כשיגדלו ישחררו זה את זה ויהיו מותרין לבוא בקהל יו'י. <פרק יב, הלכה טז> היו התערובת בנות. הרי שתיהן ספק שפחות. והבא על אחת מהן הולד ספק עבד. וכן אם נתערב ולד גויה בולד ישראלית. מטבילין את שניהן לשם גירות. וכל אחת מהן ספק גיורת.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יד | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יז> כל ?ה?גוים כולן. כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצוות שלתורה. והעבדים כשישתחררו. הרי הן כישראל לכל דבר. שנ' "הקהל חקה אחת" כו'. ומותרין להיכנס בקהל יו'י מיד. והוא שישא הגר {גיורת} או המשוחרר בת ישראל. וישא הישראלי גיורת ומשוחררת. חוץ מארבעה עממין בלבד. והן עמון ומואב ומצרים ואדום. שהאומות האלו כשיתגייר מהן אדם הרי הוא כישראל לכל דבר. אלא לענין ביאה בקהל.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה טו | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יח> וכיצד דינם. עמון ומואב אסורין איסור עולם. זכרים ולא נקיבות. שנ' "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יו'י". והלכה למשה מסיני שהעמוני הזכר והמואבי הזכר +<הוא02> שאסור לעולם לישא בת ישראל. אפלו בן בן בנו עד סוף כל העולם. אבל עמונית ומואבית מותרות מיד כשאר האומות.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה טז | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה יט> מצרי ואדומי. אחד זכרים ואחד נקיבות. דור ראשון ודור שני אסורין לבוא בישראל. ודור שלישי מותר. שנ' "בנים אשר יולדו להם דור שלישי". <פרק יב, הלכה כ> מצרית מעוברת שנתגיירה. בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה. או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה. הולד שני. שנ' "בנים אשר יולדו להם". הכתוב תלאן בלידה.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יז | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה כא> גר עמוני שנשא מצרית. הולד עמוני. וגר מצרי שנשא עמונית. הולד מצרי. [זה] הכלל. הולד הולך באומות אחר הזכר. נתגיירו. הלוך אחר הפחות.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יח | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה כב> מי שנתגייר משבעה עממין. אינן אסורין מן התורה לבוא בקהל. והדבר ידוע שלא נתגייר מהם אלא הגבעונים. ויהושע גזר עליהן שיהיו אסורין לבוא בקהל. אחד זכרים ואחד נקיבות. ולא אסר אותן אלא בזמן שיש מקדש. שנ' "וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי". תלה הרחקתן במקדש. <פרק יב, הלכה כג> והן הנקראין נתינים. לפי שנתנם לעבודת המקדש.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה יט | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
בא דוד וגזר עליהן שלא יכנסו בקהל לעולם. ואפלו בזמן שאין מקדש. וכן מפורש בעזרא "ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבודת הלוים". הא למדת שלא תלה אותן במקדש. <פרק יב, הלכה כד> ולמה גזר עליהם הוא ובית דינו. לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהן בעת שביקשו שבעת בני שאול בחיר יו'י לתלותם. והרגום ולא ריחמו עליהם.
הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה כ | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יב, הלכה כה> כשעלה סנחיריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם. ואלו המצריים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הן. וכן האדומיים שבשדה אדום. והואיל ונתערבו ארבע אומות האסורין בכל אומות העולם שהן מותרין. הותר הכל. שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שפירש מן הרוב.
לפי-כך כשיתגייר הגר בזמן הזה בכל מקום. בין אדומי בין מצרי בין עמוני בין מואבי בין כושי בין שאר ה?א?ומות. אחד הזכרים ואחד הנקבות. מותרין לבוא בקהל מיד.
הלכות איסורי ביאה, פרק יג | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<~> פרק שלשה-עשר.
הלכות איסורי ביאה, פרק יג, הלכה א | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יג, הלכה א> בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית. במילה וטבילה וקרבן. <פרק יג, הלכה ב> מילה היתה במצרים. כשנ' "כל ערל לא יאכל בו". מל אותם משה רבינו. שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי. ועל זה נאמר "ובריתך ינצרו". <פרק יג, הלכה ג> וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה. כשנ' "וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם". וקרבן. כשנ' "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות". על ידי כל ישראל הקריבום.
הלכות איסורי ביאה, פרק יג, הלכה ב | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יג, הלכה ד> וכן לדורות. כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה. ויקבל עליו עול תורה. צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן. ואם נקבה היא. טבילה וקרבן. שנ' "ככם כגר". מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.
<פרק יג, הלכה ה> ומה הוא קרבן הגר. עולת בהמה או שתי תורים או שני בני יונה. ושניהן עולה. ובזמן הזה שאין שם קרבן צריך מילה וטבילה. וכשיבנה בית המקדש יביא קרבנו.
הלכות איסורי ביאה, פרק יג, הלכה ג | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
<פרק יג, הלכה ו> גר שמל ולא טבל. או טבל ולא מל. אינו גר עד שימול ויטבול. וצריך לטבול בפני שלשה. והואיל והדבר צריך בית דין. אין מטבילין אותו בשבת ולא ביום טוב ולא בלילה. ואם הטבילוהו. הרי זה גר. <פרק יג, הלכה ז> גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. שזכות היא לו. מעוברת שנתגיירה וטבלה. אין בנה צריך טבילה.
הלכות איסורי ביאה, פרק יג, הלכה ד | המסירה: San Francisco, California State Library, Sutro Branch, 115
טבל בינו ובין עצמו ונתגייר בינו לבין עצמו. ואפלו בפני שנים. אינו גר. בא ואמר. נתגיירתי בבית דינו שלפלוני והטבילוני. אינו נאמן לבוא בקהל עד שיביא עדים. <פרק יג, הלכה ח> היה נשוי לישראלית או לגיורת ויש לו בנים. ואמר. נתגיירתי ביני לבין עצמי. נאמן לפסול את עצמו ואינו נאמן לפסול את הבנים. וחוזר וטובל בבית דין.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות