סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • משנה תורה, ספר אהבה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: משה בן מיימון (רמב"ם)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1204
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה ז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה ז> תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן. (וא)[א]פילו חָ(ו)לָץ ולָ(ו)בָש מאה פעמים ביום. וכל המצוות כולן מברך עליהן קודם עשייתן. לפיכך צריך לברך על התפילין שליד אחר הנחה על הקיבורית קודם קש?י?רה. שקשירתן זו היא עשייתן.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה ח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה ח> כשחולץ אדם תפליו להצניען בכלִי לא יניח שליד מלמטה ושלראש מלמעלה. מפני שבשעה ש[הוא]+ רוצה ללבשן יפגע בשלראש תחלה. ונמצא שמניחה ומוציא שליד. לפי שאין לובשין שלראש קודם [ל]שליד. ואסור לו לאדם להניח מצוה ולעבור [ממנה] למצוה אחרת. אלא מצוה שתבוא לידו שלאדם [ב]תחלה בה הוא מתעסק. לפי-כך צריך להניח שליד למעלה. כדי שיפגע בה תחלה וילבש על הסדר.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה ט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה ט> כלי שהכינו להניח בו תפילין והניחן בו נתקדש ואסור להשתמש בו בדברי חול. הכינו ולא הניח בו. או שהניח בו עראי ולא הכינו. לא נתקדש והרי הוא חוֹל כמות שהיה. ואסור לתלות את התפלין. בין ברצועה בין (בקציצה): [בתפלה עצ?מה?]. אבל תולה הוא [את] הכִיס שהתפילין מונחין בו.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה י | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה י> זמן הנחת תפילין ביום. (..ל)[ל]א בלילה. שנ' "מימים ימימה". ''חוקה'' זו היא מצות תפילין. וכן שבתות וימים טובים אי?נ?ן זמן תפילין. שנ' "והי!ו! [לך] לאות". ושבתות וימים טובים [הן] עצמן (הן) אות. ומאמת(ן)[י] זמן הנחתן. מכדי שיראה [את] חביר{?ו?}[ו] ()[ברח]וק ארבע אמות ויכירהו עד שתשקע החמה.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יא> מי שהניח תפלין קודם שתשקע החמה. וח()[ש]כה והן עליו. אפילו [הן עליו] כל הלילה. מותר. ואין מורין (?כ?ן): [דבר זה] ברבִים. אלא מלמדין את הכֹל שלא יניחו תפלין עליהן אלא יחלצו אותן משתשקע החמה. וכל המניח תפלין לכתחלה אחר [שתשקע] החמה עובר בלאו. שנ' "ושמרת את החוקה הז'" וכו'.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יב> היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה. מניח ידו עליהן עד שהוא מגיע לביתו וחולץ. היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו וקדש עליו היום. מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו. ואם יש בית סמוך לחומה שהן משתמרין בו. מניחן שם. ואם לא חלץ תפילי(ן)[ו] מששקעה החמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן. מותר.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יג> כל הפטור מקרית שמע פטור מן התפלין. קטן שיודע לשמֵר תפליו אביו לוקח לו תפלין. כדי לחנכו ?ב?מצוות. חולי מעיים ו()[כ]?ל? שאינו יכול לשמר את נקביו אלא בצער פטור מן התפלין. וכל הטמאין כולן חייבין בתפילין כטהורין. מצטער ומי שאין דעתו נכונה ומיושבת עליו פטור מן התפלִין. שהמניח תפלין אסור לו להסיח דעתו מהן. כהנים בשעת העבודה ולויים בשעה שאומרין שיר על הדוכן וישראֵל בשעת מעמדן במקדש פטורין מן התפלה ומן התפילין.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יד> חייב אדם למשמש בתפיליו כל זמן שהן עליו. שלא יסיח דעתו מהן אפילו רגע אחד. שקדושתן גדולה מקדושת הציץ. שהציץ אין בו אלא שם אחד. ואלו יש בהן אחד ועשרים שם שליוד הא בשלראש וכמותן בשליד.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה טו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה טו> תפילין צריכִ!(ות)[ין]! גוף נקי. שיזהֵר שלא תצא ממנו רוח מלמטה כל זמן שהן עליו. לפי-כך אסור לישן בהן שינת [2] עראי ולא שינת [?1?] קבע. אלא אם הניח עליהן סודר ולא היתה עמו אשה. ישן בהן שינת עראי. כיצד הוא עושה. מניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן. <פרק ד, הלכה טז> היו תפליו כרוכין בידו. מותר לישן בהן אפילו שֵינת קבע.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה טז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
ואינו אוכל בהן אלא אכילת עראי. אבל אם נכנס לסעודת קבע. חולצן ומניחן על שלחנו עד שיטול ידיו. ואחר כך יניחם ויברך על מזונו והוא לבוש בהן.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יז> היה לבוש תפלין והוצרך לבית הכסא. לא יניח תפילָי(ן)[ו] בחורי(ן)[ם] הסמוכין לרשות הרבִים ויכנס. שמא יטלום עוברי דרכִים. כיצד יעשה. אפילו הוצרך להשתין מים חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות וגוללן [בבגדו] כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו. ויזהר שלא תצא רצועה מתחת ידו טפח. ונכנס ועושה צרכיו. וכשיצא מרחיק ארבע אמות מבית הכסא ולובשן.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יח> במה דברים אמורים. בבית [ה]כסא הקבוע. שאין ניצוצות נותזות עליו. אבל בית הכסא עראי. לא יכנס בהן כשהן גלולין. אלא חולצן ונותנן לחבירו לשמרן. ואין מי רגלים כלין אפילו בבית הכסא [ה]קב[ו]ע אלא בישיבה. ואם היה עפר תוחח. אפילו בעמידה. היה מקום קשה. יעמוד במקום מדרון. כדי שלא ינתזו צנורות עליו.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה יט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה יט> היה לבוש בתפיליו והוצרך לבית הכסא לעת ערב ולא נשאר מן היום כדי לל[ו]בשן אחר שיצא. לא יכנס בהן גלולין בבגדו. ואפילו להשתין מים בבית הכסא הקבוע. אלא כיצד יעשה. חולצן ומניחן בכ?ל?יַ[ן] (ו)אם היה בו טפח. או בכלי שאינו כליין אע'ף שאין בו טפח. ואוחז הכלי בידו ונכנ()[ס]. וכן אם הוצרך בלילה. מניחן בכלי ואוחז הכלי בידו ונכנס.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כ | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כ> שכח ונכנס לבית הכסא והוא לבוש תפלין. מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון. ויוצא וחולץ. ואחר כך נכנס ועושה כל צרכיו. שאם יפסיק בעמוד ראשון. בין בגדולים בין בקטנים. יבוא לידי חלאים שיש בהן סכנה גדולה.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
*
<פרק ד, הלכה כא> שכח ושימש מטתו בתפליו. הרי זה לא יאחוז לא ברצועה ולא (בתפלה): [בקציצה] עד שיטול ידיו ויטלם. מפני שהידים עסקניות.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כב> הנכנס למרחץ. מקום שבני אדם עומדין לבושין מותר להניח תפילין. ומקום שבני אדם עומדין שם מקצתן ערומין ומקצתן לבושין אינו חולץ תפיליו ואינו מניח שם תפילין לכתחלה. מקום שבני אדם עומדין שם ערומין חולץ תפליו ואין צריך לומר שאינו מניח.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כג> לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו. ואפילו בתוך ארבע אמות שלמת או שלקבר צריך לחלוץ תפליו עד שירחיק ארבע אמות. ולא ילבש אדם תפלין עד שיכסה ע?רו?תו וילבש בגדיו. הנושא משוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשוי. אפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין. אבל צונף הוא מצנפתו על תפליו.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כד> בית שיש בו תפלין או ספר תורה אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או יניחם בכלי ויניח הכלי בכלִי אחר שאינו כליין. אבל אם היה הכלי השנִי מזומן להן. אפילו היו עשרה [כלים]. ככֿלי אחד הֵם חשובין. ואם הניחן כלי בתוך כלי. מותר לו להניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו כדי לשמרן. ואפילו אשתו עמו במטה.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כה> קדושת תפילין קדושה גדולה היא. שכל זמן שתפילין על ראשו שלאדם ועל זרועו הוא עניו וי?ר?א. ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה. ואינו מהרהר במחשבות רעות. אלא מפנה לבו לדברי האמת והצדק. לפי-כך צריך אדם להשתדֵל להיותן עליו כל היום. שמצותן כך היא. אמרו עליו על רב תלמיד רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפלין.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד, הלכה כו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 577
<פרק ד, הלכה כו> אע'ף שמצותן לל[ו]בשן כל היום. בשעת תפלה יתר מן הכֹל. אמרו חכמִים. ''כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו'' #<בבלי. ברכות יד,ב>#. וכל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה. שהרי בארבע הפרשיות צוה על תפלין שלראש ועל תפלין שליד. וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים. שנ' "יָ'י עליהם יחיו".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות