סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתורה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שלמה בן יצחק (רש"י)  |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 1105
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
בראשית, פרק א, פסוק א | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
*
"בראשית ברא אלה'ים". אמ' ר' יצחק. לא היה [צריך] להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם". שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח ב"בראשית". משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו אומות העולם לישראל. ליסטין אתם. שכבשתם שבעה ארצות. אומרים להם. כל האר?(צות)[ץ]? של +הק<'>. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה {לנו} [להם]. וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
"בראשית ברא אלה'ים". אין המקרא הזה אומר אלא דורשני. כמו שדרשוהו רבותינו. בשביל התורה שנקראת ר<אשית03> דרכו ובשביל ישראל שנ?ק?<..>[ראו] <..>[רא?ש]י?ת תבואתֹה. עד הנה מדרש חכמים.
ואם +<באתה03> לדורשו כפשוטו. כך פרשהו. בראשית בריאת שמים וארץ "והארץ היתה תהו ובהו וחשך". "ויאמר אלה'ים יהי אור".
ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה ולומ{'}[ר] שאילו קדמו לאילו. שאם בא להורות. כך היה לו לכתוב. ''בראשונה ברא אלהי{'}[ם] את השמים''. שאין לך ''ראשית'' במקרא שאינו דבוק לתיבה של-אחריו. כמו [ב]ראשית ממלכ(ו)ת פלוני +[יהויקים]. [כמו] "ראשית ממלכתו". "ראשית דגנך". אף כאן אתה אומר. "בראש(ונה)[?י?ת] בר{[י]}א{[?ת?]}" {הק' את השמים. ["והארץ הית' תוהו" וגומ']}. !(כמו בראשית ברא הק' את השמים)!. ודומ{'}[ה] לו "תחלת דבר יי'י בהושע". שהוא כמו תחלת דיבורו של הק' בהושע. "ויאמר י'י אל הושע".
ואם תאמר. להורות בא שאילו תחלה נבראו. ופירושו. בראשית הכל ברא אילו. ויש לך מקראות שמקצרים את לשונם וממעטים תיבה אחת. כמו "כי לא סגר דלתי בטני". ולא פירש מי הסוגר. וכמו "ישא את חיל דמשק". ולא פירש מי ישאנו. וכמו "[א?ם?] יחרוש בבקרים". ולא כתב ''אם יחרוש אדם בבקרים''. וכמו "מגיד מראשית אחרי{'}[ת]". ולא כתב {[מי]} !(''מגיד מראשית [דבר] אחרית דבר'')!.
אם כן {תמיה[ה]}: <תמה03> על עצמך. שהרי המים קדמו. שהרי כת' "ורוח אלה'ים מרחפת על פני המים". ועדיין לא גלה בריאת המים מתי. למדת שקדמו לארץ. ועוד. שהשמים מאש ומים נבראו. על כרח(י)ך לא למד המקרא בסדר הקדומי{'}[ם] ו?ה?מאו<חר01>ים כלום.
"ברא אל?ה?'ים". ולא נאמר ''י'י''. שבתחיל?ה? עלה במחשבה לבראותו במדת הד?י?<ן. רא01>ה שאין [?ה?עולם] מתקיים. הקדי?ם מי?ד{'}[ת] רחמים ושתפה למדת הדין. #והיינו דכת'# "ביום עשות י'י אלה'ים ארץ ושמי{'}[ם]".
בראשית, פרק א, פסוק ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"תהו". לשון תיוה +[תימה] ושממה. שאדם תוהא ומשתומם על תהו שב(א)[ה]. "תהו". #אשטורדישון# בלעז. "ובהו". לשון ריקנות וצדו. !("על פני {המים}: <תהום01>". על פני המים שעל הארץ)!. "ורוח אלה'ים". כסא ?ה?כבוד עומד באויר ומרחף על המים ברוח פיו של הק' ובמאמרו. כיונה המרחפת על הקן. #אקובטיר# בלשונינו.
בראשית, פרק א, פסוק ד | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"וירא אלה'ים את האור כי טוב ויבדל". אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה. ראה שאין כדי להשתמש בו רשעים. והבדילו לצדיקים. ולפי פשוטו כך פרשהו. ראהו כי טוב. ואין נאה לאור ולחשך שיהו משתמשין בערבוביא. וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה.
בראשית, פרק א, פסוק ה | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"יום אחד". לפי סדר +[לשון] הפרשה היה לו לכתוב ''יום ראשון''. כמו שכתוב בשאר ימים. "שני". "שלישי". "רביעי". ולמה כתב "אחד". על שם שהיה הק' יחיד בעולמו. שלא נבראו המלאכים עד יום שני. כך מפורש בברא{'}[שית]-רבה.
בראשית, פרק א, פסוק ו | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"יהי רקיע". יחזק רקיע. שאע'פ שנבראו השמים ביום ראשון. לחים היו [ומתרופפי']. ובשיני קרשו מגערת הק' באומרו "יהי רקיע". הוא שכת' "עמודי שמים ירופפו". [כל ?י?ום ראשון]. ובשני "(ו)יתמהו מגערתו". כאדם שמשתומם ועומד מגערת?(')? המאיים עליו. "בתוך המים". באמצע המים. שיש הפרש בין מים העליו{'}[ני' לרקיע כמו בין רקיע] (העליונים) למים התחתונים. הא למדת שהם תלויים במאמרו של מלך.
בראשית, פרק א, פסוק ז | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"ויעש אלה'ים את הרקיע". תקנו על עומדו. והיא עשייתו. כמו "ועשתה את צפרניה". "מעל לרקיע". ''על הרקיע'' לא נאמר אלא "מעל". לפי שהן תלויים באויר. מפני מה לא נאמ' ''כי טוב'' בשני. לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי. והרי התחיל בה בשיני. ודבר [ש]לא נגמר אינו !כ!מלואו וטובו. ובשלישי גמר מלאכת המים [והתח?י?ל וגמר מלכה אחרת. כפל בו "כי טוב" שני פעמי'. אח?ת? לגמ(ור)[ר] מלכת השני ואחת למלאכת היום].
בראשית, פרק א, פסוק ח | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"ויקרא אלה'ים לרקיע שמים". ש(ם)[א] מים. +<שם מים01>. אש ומים. שפתכן זה בזה ועשה מהן שמים.
בראשית, פרק א, פסוק ט | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"יקוו המים". שהיו שטו(פ)[ח]ין בכל הארץ והקו?ם? באוקינו{'}[ס]. הוא ים הגדול שבכל הימים.
בראשית, פרק א, פסוק י | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"קרא ימים". והלא ים אחד הוא. אלא אינו דומה +<טעם03> דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה באספמיא.
בראשית, פרק א, פסוק יא | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"תדש?'? הארץ דשא עשב". לא "דשא" לשון "עשב" ולא "עשב" לשון "דשא". ולא היה לש' המקרא לומר ''תעשיב ?(תדשא)? האר'''. מיני דשאים מחולקים. כל אחד ואחד נקרא עשב פלונית. ואין לשון המקרא לומר. דשא פלוני. שלשון "דשא" הוא לבישת הארץ כשהיא מתמלאה בדשאי'. "תדשא הארץ". תתכסה הארץ. (נ)[ת]תמלא (לשון): [לבוש] עשבי'. לשון לעז נקרא #ארבדיץ#. כולן בערבוביא. וכל שורש +<ל03>עצמו נקרא עשב. "מזריע זרע". שיגדל בו זרעו לזרוע ממנו במקום אח!ד!.
"עץ פרי". שיהא +<טעם03> העץ כטעם פרי. והיא לא עשתה כן. אלא "ותוצא הארץ" "עץ עושה פרי". ולא ''העץ פרי''. לפיכך כשנתקלל אדם על עוונו נפקדה גם היא על עוונה ונתקללה. "אשר זרעו בו". הן גרעיני כל פרי שמהן צומח האילן כשנוטעין אותו.
בראשית, פרק א, פסוק יב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"ותוצא הארץ". אע'פ שלא נאמר [''?ל?מיניהו''] בדשאים בציוי. שמעו כשנצטוו האילנות על כ?ך? ונשאו קל וחומר בעצמן. כמו שמפורש באגדה בשחיטת-חולין.
בראשית, פרק א, פסוק יד | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3204 [502]
"יהי מארת". מיום ראשון נבראו. וברביעי צוה עליהן לתלות ברקיע. וכן כל תולדות השמי' והארץ נבראו ביום ראשון. וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו. הוא שכת' "את השמים". לרבות תולדותיהן. "ואת הארץ". לרבות תולדותיה. "יהי מארת". חסר ו'ו. על שם שהוא יום מאר?ה? ליפול אסכרה בתי?נ?<ו01>קות. הוא ששנינו. בר?ב?יעי היו מתענין ?ע?ל אסכרה שלא תפול ב?ת?ינוקות.
"להבדיל בין היו?ם? ובין הלילה". ?מ?שיגנז האור הראשון. אבל בששת ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים זה ב(זה)[יום] וזה בלילה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות