סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספרי דברים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה שו | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 32: 2 (3rd hand)
<עמ' 339> ו?כ?ין מי שהו-לך לבית-אילייס $פ' שוק$ וצריך ק' מנה או שתי ריבו. אם מצרפן סלעין מיגעין אתו ואין יודע מ' לעשות. אבל אם מצרפן ועושה או' דינרי זהב פורט ומוצי בכל מקו' שירצה. "כש' עלי דש'". כשא<דם04> הולך ללמוד תורה כתחילה אין יודע מה לעשות. עד {ששוה}: <ששונה04> שני סדרין או שנ<י04> (ספרים) <ספרים ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים. לכך נא' "כרביבים עלי עשב"04>.
פסקה שו | המסירה: London, British Library, 341
דבר-אחר. "יערוף כמטר". מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהן מטעמים לכל אחד ואחד לפי משהו. {בגופו}: <בגפן> לפי משהו. בזית לפי משהו. בתאינה +<לפי משהו04>. כך דברי תורה כולן אחת ויש בה מקרא ומשנה ומדרש והלכות והגדות.
דבר-אחר. "כשעירים עלי דשא". מה שעירים הללו יורדין עלי עשב ומעלין אותו ויש בהן ירוקין ויש בהן שחורים ויש בהן לבנים. כך דברי תורה יש בהן (ר)בני תורה חכמים ויש מהן כשירין ויש בהן צדיקים ויש בהן חסידים.
דבר-אחר. מה מטר זה אי את רואהו עד שבא. כך הוא אומר "ויהי עד כה ועד כה ו()[ה]שמים התקדרו עבים ורוח". כך תלמידי חכמים אין אתה יודע מהו עד שישנה משנה הלכות והגדות או עד שיתמנה פרנס על הציבור.
<עמ' 340> דבר-אחר. "יערוף". ולא כמטר הזה שבא מן הדרום שכולו לשדפון כ[ו]לו לירקון כולו לקללה אלא כמטר הזה שבא מן המערב שכולו לברכה.
היה ר' סימאי אומר. מניין אתה אומר שכשם שהעיד משה לישרא' שמים וארץ העיד להם ארבע רוחות. שנאמר "יערוף כמטר לקחי". זה רוח מערבית שהוא עורפו של עולם שכולו לברכה. "תזל כטל אמרתי". זה רוח צפונית שעושה את הרוח נקייה כזהב. "כשעירים עלי דשא". זה רוח מזרחית שמשחרת את הרקיע כשעיר. "וכרביבים עלי עשב". זה רוח דרומית שמארגת את הרקיע כרביב.
דבר-אחר. "יערף ל'". היה ר' סימאי אומ'. לא נאמרו ארבע רוחות הללו אלא כנגד ארבע רוחות (הללו) השמים. צפונית בימות החמה +<יפה ובימות הג()[ש]מים קשה. דרומית בימות החמה04> קשה ובימות הגשמים יפה. מזרחית לעולם יפה. מערבית לעולם קשה. צפונית יפה לחיטין בשעה שמכניסין שליש וקשה לחיטין בשעה שחונטין. דרומית קשה לזיתים בשעה שמכניסין שליש ויפה לחיטין בשעה שחונטין.
וכן היה ר' סימאי אומר. כל בריות שנבראו מן השמים נפשן וגופן מן השמים. וכל בריות שנבראו מן <עמ' 341> הארץ נפשם וגופם מן הארץ. חוץ מן האדם הזה שנפשו מן (הארץ) השמים וגופן מן הארץ. לפיכך עשה אדם תורה {י}<ו04>עשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כביריות של מעלן. "אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם". לא עשה תורה ולא רצון אביו שבשמים "אכן כאדם תמותון".
כך היה ר' סימאי אומר. אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש. שנא' "יקרא אל השמים מעל" זו נשמה. "ואל הארץ לדון עמו". מי דיין עמו. ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים. שנא' "מארבע רוחות בואי הרוח".
"כי שם ייי אקרא". נמצינו למידין שלא הזכיר משה שמו של מקו'ם אלא אחר עשרים ואחד דבר. ממי למד. ממלאכי השרת למד. שאין מזכירין מלאכי השרת את השם אלא אחר שלש קדושות. שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר". אמ' משה. {וויי}: <דיי04> שאהיה ?ב?פחות משבעה כמלאכי השרת.
פסקה שו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 151: 5
והרי דברים קל וחו'. ומה משה שהוא {שהוא} חכם חכמים וגדול גדולים לא הזכיר שמו של מקום אלא לאחר עשרים ואחד דבר. המזכיר שמו של מקום בחנם על אחת כמה <עמ' 342> וכמה.
ר' שמע' בן יוחי אומ'. מנ' שלא יאמר אדם. לייי עולה. לייי מנחה. לייי שלמים. אלא עול()[ה] לייי. מנחה לייי. שלמים לייי. ת'ל "קרבן לייי".
פסקה שו | המסירה: London, British Library, 341
והרי דברים קל וחומר. ומה אילו שהן מוקדשין לשמים אמ' המקו'ם. אל יחל שמי עליהן עד שיקדישו. המקדיש שמו של הקב'ה חנם ובמקום בזיון על אחת כמה וכמה.
"כי שם ייי אקרא". ר' יוסי אומר. מניין לעומדין בבית הכנסת ואומרין. ברכו את ייי המבורך. שעונין אחריהן. ברוך ייי המבורך לעולם ועד. תלמוד-לומר "כי שם ייי אקרא". אמ' לו ר' נהוראי. השמים. דרך ארץ היא. גוליירין מתגרין במלחמה וגיבורים (מ)נצחין. ומניין שאין מזמנין אלא בשלש. תלמוד-לומר "כי שם ייי אקרא". ומניין לעונין אמן אחר המברך. תלמוד-לומר "הבו גודל לאלקינו".
ומניין לאומרין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. תלמוד-לומר "כי שם ייי אקרא". ומניין לאומר. יהי שמו הגדול מבורך. שעונין אחריהם. לעולם ולעולמי עולמים. תלמוד-לומר "הבו גודל לאלקינו".
ומניין אתה אומר שלא ירדו אבותינו למצרים אלא כדי שיעשה ניסין וגבורה בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם. שנאמר "ויהי בימים הרבים ההם וישמע אלקים את נאקתם".
ומניין שלא הביא המקו'ם פורענות ולא הביא עשר מכות על פרעה ועל מצרים אלא שלא קידשו את שמו הגדול בעולם. שבתחילת העינין הוא אומר "מי ייי אשר אשמע בקולו". ובסוף עינין הוא אומר "ייי הצדיק".
<עמ' 343> ומניין שלא עשה המקום ניסים וגבורות לאבותינו על הים ועל הירדן ועל נחלי ארנון אלא בשביל לקדש את שמו בעולם. שנאמר "ויהי כשמוע כל !המלכים! אשר בעבר הירדן ימה". וכן רחב אמרה לשלוחי יהושע "כי שמענו את אשר הוביש ייי את מי ים-סוף" וגומ'. תלמוד-לומ' "כי שם ייי אקרא".
ומניין שלא ירד דניאל לגוב אריות אלא כדי שיעשה לו [המקום] ניסים וגבורות בשביל לקדש את שמו בעולם. שנא' "כי שם ייי אקרא". ו()[א]ומר "ומן קדמי שים טעם די בכל שלט{ו}ן מלכותי להו!י!ן זייעין ודחלין מן קדם אלקא די דניאל".
ומניין שלא ירדו חנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש אלא כדי שיעשה להם המקו'ם ניסים וגבורות בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם. שנאמר "אתיא ותימהיא די עבד עמי אלקא עילאה שפר קדמי להחויא אתוהי כמה רברבין ותימהוהי כמה תקיפין" וגו'.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות