סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספרי דברים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה מח | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 32: 2 (3rd hand)
ר' יהודה אומ'. תלמיד שכוחו יפה דומה לספוג שסופג את הכל. שיני לו דומה למוך שאין סו' אלא צורכו. זה שאמ'. דיי מה ששנה לי רבי.
ר' שמ' בן יוחי אמ'. הרי הו' או' "שתה מים מבורך" וג'. שנה ממי שעימך בעיר ואחר כך היפרש בכל מקום. כ' ה' א' "היתה כאניות סוחר". ר' שמע' בן מנסיא אמ'. "שתה מים מבורך". שתה מי(ם)[מ]יו שבראך ואל תשתה מים עכורין ותמשך עם דברי מינין.
ר' עקיב' אמ'. הרי הו' או' "שתה מים מבורך". בורך תחילתו אין יכול להוציא טיפת מים מאילו. לא היה אלא מה שבתוכו. כך כל תלמיד לא למד מתחילתו כל דבר לא היה אלא מה שלמד. "ונוזלים !מן! בארך". דומה לבאר. מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדי()[ה] כך באין תלמידין ולמידין הימינו. כ' ה' א' "יפוצו מעינותיך" וגו'.
נמשלו דב' תו' במים. מה מים חיים לעולם כך דב' תורה חיים לעולם. "כי חיים הם למוצאיהם". מה מים מעלין את הטמאין מטומאתן כך דב' תור' מעלין את {הטומאה}: <הטמאין03> מטומאתן. <עמ' 111> "צרופה אמרתך מאד וע' אה'".
מה מים משיבין נפשו שלאדם. שנ' "מים קרים על נפש עיפה". כך דב' תו' משיבין נפשו שלאדם. "תורת ייי תמימה" וגו'. מה מים חנם לעולם כך דב' תו' חנם לעו'. שנ' "הוי כל צמא לכו למים". מה מים אין להם דמים כך דב' תו' אין להם דמים. "יקרה היא מפנינים" וגו'.
או מה מים אין משמחין את הלב כך דב' תור' אין משמחין את הלב. "כי טובים דודיך מיין". מה יין משמח את הלב אף דב' תו' משמ' הלב. "פקודי ייי יש' משמחי לב". מה יין את טועם טעם מתחילתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח. כך דב' תו' כל זמן שמתישנין בגוף סופו להשביח. "בישישים חכמה" וגו'.
מה יין אי אפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא + במי שהו בעיני!ין! בירוד שבכלים בכלי חרס.
או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תו' כן. "לריח שמניך טובים". מה שמן יפה לראש יפה לגוף כך דב' תו' יפין לראש יפין לגוף. "כי לווית חן" וגו'. ואו' "תתן לראשך לווית חן" וגו'. נמשלו דב' תו' בשמן ודבש. "ומתו' מדבש ונו' צו'".
"כי אם שמר תשמ'". מנ' את' או' <עמ' 112> שאם שמע אדם דבר מדב' תור' ומקימו. כשם שראשנים מתקימין בידו כך אחרונין מתקי' בידו. שנ' "כי אם שמור תש'". ולפי ששומע ראשון ומשכחו. כשם שאין הראשון מתק(מ)[יי]מין בידו כך אין האח' מתקי' בידו. תל'-לו' "והיה אם שכח תשכח". אי את מעלים עיניך ממנו עד שילך לו. שנ' "התעיף עיניך בו ואיני'". כתוב במגילת חסידים. יום עזבתני יום אעזבך.
ד'-א'. "כי אם שמ' תש'". שמא תאמר. ישנו בני הזקנים. ישנו בני הגדולים. ישנו בני הנביאים. תל'-לומ' "כי אם שמר תש'". מגיד שהכל שווין בתורה. כ' ה' או' "תורה צוה לנו משה מור' קה' יע'". ''כהנים לוים ויש''' אין כת' אלא "קהלת יע'".
כ' ה' או' "אתם נצבים היום כולכם". מה אילו זה שעמד קיים תו' ביש' לא היתה תו' משתכחת. ואו' "ודבר בעתו מה טוב". מה אילו לא שפן בשעתו. עזרא בשעתו. ר' עק' בשע'. לא ה?י?' תו' מש' מיש'. ואו' "ודבר בע' מה טֻב". +<דבר03> שאמר זה שקול כנגד הכל.
הרי הוא אמ' "ישוטטו לבקש א' דבר ייי ולא ימצאו". רבותינו היתירו <עמ' 113> שהולכין מעיר לעיר וממד' למדינה על שרץ שנגע בככר לידע א(ת)[ם] תחילה הוא אם שנייה. ר' שמע' בן יוחי או'. לומר שהתורה עתידה להשתכח מיש'. ו' כ' נ' "כי לא תשכח מפי זרעו". אלא איש פל' אוסר איש פל' מתיר. איש פל' מטמי אי' פל' מטהר. "ולא ימצאו" דבר ברור.
ד'-א'. "כי אם !שמע! תש'". תו'. הריני קורא פרשה קשה ומניח את הקל(ל)[ה]. תל'-לומ' "כי ל' ד' ר' הוא מכם". מדבר שאתם אומ'. ''ריקן הוא''. "הוא חייכם". שלא תומר. לימדתי הלכות דיי. תל'-לומ' ''מצוה'' "המצוה" "כל המצוה". למוד מדרש הלכות והגדות.
כש-הו' או' "כי לא על הלח' לבדו יח' הא'" זה מדרש. "כ' על כל מו' פ' ייי" אילו הלכות והגדות. וכ' שה' או' "חכם בני" וגו'. "בני אם חכם לבך". ר' שמ' בן מנ' או'. אין לי אלא אביו שבארץ. אביו שבש' מנ'. תל'-לו' "גם אני". לרבות אביו שבש'.
"אשר אנכ' מצו' את' לעשתה". למ' נ'. לפי שנ' "כי אם שמ' תש'" שומע אני כיון ששימר אדם דב' תו' ישב לו ולא יעשה. תל'-לומ' "לעשותה". תשובתה "לעשותה". למד אדם תורה הרי בידו מצוה אחת. למד ושימר הרי בידו ב' מצות. למד ושימר ועשה {ועשה} אין למעלה הימנו.
"לאהבה". שמא תו'. הריני למד תו' בשביל שאיקרי חכם. בש' שאשב בישיבה. בש' שאריך ימים לעו' הבא. תל'-לומ' "לאהבה". למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא. ו' ה' א' "עץ חיים ה' למח' בה" וגו'. ואו' "כי חיים הם למוצ'". ואו' <עמ' 114> "תתן ל()[ראש]ך לווית חן" בעו' הזה. "עטרת תפאר' תמגנך" בעו' הבא. "ארך ימים בימינה" לעו' הבא. "ובש' עש' וכבוד" בעו' הזה.
ר' אלעזר בר' צדוק או'. עשה דברים לשום פעולתן. דבר בהם לש(ם)[מ]ם. והוא היה אומ'. ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העו' הזה ומן העו' הבא. המשתמש בכלי שנברא בו העול' הזה והעו' הבא ע' א' כ' וכ' שייעקרו חייו מן העו' הזה ומן העו' הבא.
פסקה מט | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 32: 2 (3rd hand)
"ללכת בכל דרכיו". אלו הן דרכי מקום. "ייי אל רחום וחנון".
ואו' "והיה כל אשר יקרא בשם ייי ימלט". וכי היאך איפשר לו לאדם לקרוא בשמו שלמקום. אלא נקרא המקום רחום וחנון. שנ' "חנון ורחום ייי" וגו'. אף אתה הוי חנון ועשה מתנות חנם. נקרא המקום צדיק. "כי צדיק ייי צדקו' אהב". אף את הווי צדיק. נק' המק' חסיד. "כי חסיד (ייי): [אני] נא' ייי". אף את' הוי חסיד.
לכך נא' "והיה כל אש' יקרא בש' ייי ימלט". ואו' "כל הנק' בש'" וגו'. ואו' "כל פעל ייי למענהו".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות