סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספרי דברים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה שו | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 32: 2 (3rd hand)
וחכ' אומ'. אין הדבר כן. אלא שהעדים באין ומעידין. אם נמצאו דבריהן מכונין כאחד עידותן קימת. ואם לאו אין עדותן קיימת. כך אילו אמ' משה "האזינו הש'" ושתק. היו שמים אומ'. לא שמענו אלא {בהנאתה}: <בהאזנה03>. "ותש' הא'". היתה ארץ אומרת. לא שמעתי אלא בשמיעה. בא ישעיה וסמך לדבר "שמ' שמ' והא' א'". לתן האזנה ושמיעה לשמים וה!זא!נה ושמיעה לארץ.
ד'-א'. "האזי' הש' ואד'". על שום שניתנה תורה משמים. שנ' "אתם ראיתם כי מן השמ' ד' עמ'". "ותש' הא' א' פי". שעליה עמדו יש' וקיבלו ואמרו. "כל אש' ד' ייי נע' ונש'".
ד'-א'. "האזינו" שלא עשו מצוות שניתנו להן מן השמים. ואילו הן <מ03>צוות שניתנו להן מן השמים. עיבור שנים וקביעת חדשים. שנ' "והיו לאתת" וג'. "<ותשמע04> הא'" שלא עשו מצות שנתנו להן בארץ. וא(ו)[י]לו הן מצות שניתנו לה' בא'. לקט שיכ' <ופ04>אה תרומה ומעשרות שמיטין ויובלות.
ד'-א'. "האזינו" וגו'. שלא עשו כל המצות <שניתנו> להן מן הש' ולא עשו כל מצות שנית' להן בארץ.
משה העיד בהן ביש' ?שני? <ע04>דים שהן קימין לעולם ולעו' עול'.
<עמ' 335> אמר. אני בשר ודם אני ולמחר אני מת. מה אם יר<צו04> יש' לומר. לא קיבלנו את התורה. מי בא מכחישן. לפיכך העיד בהן שני עדים שהן קימ' לעו' ולעו' עול'.
וה?מ?קום ?הע?יד בהן את השירה. אמר. שירה תעיד בהן ל?מ?טן ואני למעלן. מנ' שהמקום קרוי עד. שנ' "וקרבתי אלי' למשפט והייתי עד ממהר" וג'. וא' "אנכי היודע ועד נאם ייי". ואו' "ויהי ייי בכם לעד ייי מהכל קדשו".
"יערף במטר לקחי". אין "לקחי" אלא דברי תו'. שנ' "כי לקח טוב" וגו'. "קחו מוסרי ואל כסף" וגו'. אין מו?סר? אלא דב' תור'. שנ' "שמע בני מוסר אביך". "שמעו מוסר וחכמו". "החזק במוסר אל תרף". "קחו עמכם דב'". אין "דב'" אלא דב' תו'. שנ' "את הדברים האלה" וגו'.
<עמ' 336> "כמטר". מה מטר חיים לעולם כך דב' תו' חיים לעו'. או מטר זה מקצת עו(שין)['] שמ(י)[ח]ין בו ומקצת עו' עציבין בו. מי שבו()[ר]ו מלא יין וגתו וגרנו לפניו מצירין בו. יכל ()[א]ף דב' תור' כין. תל'-לו' "תזל כטל אמרתי". מה טל כל העו' שמיחין בו אף דב' תו' כל העו' שמיחין בהן.
"כש' עלי ?ד?שא". מה שעירים הללו יורדין על עשבין ומעלין אותן ומגדלין אותן. כך דב' תו' מעלין ומגדלין אות?ו?. וכ' ה' או' "סלסלה תרוממך" וגו'. "וכרבי' עלי עשב". מה רביבים הללו יורדין על עשבין מעדנין אות(ך)[ן] ומפנקין אות(ך)[ן]. (כ' ה' א') כ(י)[ן] (ל)[ד]ב' תו' מעדנין או' ומפנקין או'. כ' ה' א' "כי לוית חן הם לראש'" וגו'. "תתן לרא' לוית חן".
*
ד'-א'. היה ר' נחמיה א'. לעו' ?ה?וי כונס דב' תו' כללים. ומוציאן כללים. ת'ל "יערף". אין "יערף" אלא לשון כנעני. משל אין ?אד?ם אומ' לחבירו. פרוט לי סלע זו אלא ערוף לי סלע זו. כך הוי כונס דב' תו' כללים ופורט ומוציאן כטיפין הללו של מ()[ט]ר. ולא כטיפין הללו של מטר שהן גדולות אלא כטיפין שלמטר שהן קטנות.
"כשעירים על' דשא". מה שעירין הללו יורדין על עשבין ומפשפשין בהן כדי שלא יתליעו. כך הוי מפשפש בדב' תו' בשביל שלא תשכחם. כך א' לו ר' <עמ' 337> יעקב בן חנינא לרבי. בוא ונפשפש בהלכות בשביל שלא [יעלו] חלודה. "וכר' ע' עשב". מ' רבי' הללו יורד' על עשבין ומנקין אותן ומפטמין אותן. כך הוי מפטם בדב' תו' ושונה ומשלש ומרביע.
ד'-א'. "יערף". רבי אליעזר בנו שלר' יוסי הג' אמ'. אין "יערף" אלא לשון הריגה. שנ' "וערפו שם" וגו'. על מה עגלה מכפרת. על שפי' דמים. כך דב' תו' מכפרין על כל עבירות.
"כש' ע' דשא". מה ()[שעי'] הללו באין על חטאות ומכפרין. כך דב' תו' מכפרין על כל חטאים. "וכר' עלי עש'". מ' רבי' הללו באין תמידין ומכפרין. כך דב' תו' מכפר' על כל עבירות.
ד'א. "יערף". חכמ' אומ'. אמ' להן משה רבינו ליש'. שמא אי אתם יודעין מה צער <נצ04>טערתי על התו' וכמ' עמל עמלתי בהן. כמה יגיעה יגעתי בה. כע' שנ' "ויהי ש?ם? עם ייי" וגו' "ואשב בהר" וגו'. נכנסתי לבין המלאכים. נכנ' לבין החיות. נכ' לבין השרפים שאחד מהן יכול לש?רוף? כל העו' כולו על יושביו. כע' שנ' "שרפים עמדים" וגו'.
נפשי נתתי עליך. דמי נתתי עליך. כדרך שלמדתי אותה בצער כך תהיו למדין אותה בצער. או כדרך שאתם למידין אותה בצער כך תהיו מלמדין אותה בצער. ת'ל "תזל כטל אמר'". תהו ר[ו]אין אותה כאילו ה(ו)[י]א <עמ' 338> בזול. אחד משלוש וארבע בסלע.
"כש' ע' דשא". כשאדם הולך ללמוד תו' תחילה. כתחילה נופלת עליו כשעיר. ואין שעיר אלא שיד. שנ' "ופגשו ציים א' איים ושעיר" וגו'. וא' "ושעירים ירקדו שם".
ד'-א'. "יערף". היה ר' בנאה או'. אם עשית דב' תו' לשמן דב' תו' חיים הן לך. שנ' "כי חיים הם למוצ'" וגו'. ואם לא עשית דב' תו' לשמן דב' תו' ממיתין אותך. שנ' "יערף". אין עריפה אלא לשון הריגה. שנ' "וערפו שם" וגו'. וא' "כי רבים חללים הפילה" וגו'.
ד'א. "יערף". ר' דוסתי בן יהודה אומ'. אם כנסת דב' תו' כדרך שכונסין מטר בבור לסוף שאת מנזל ומשקה אחירים. שנ' "ונ?וז?לים מתוך בא'". "יפוצו מעי' חוצ'" וגו'.
ד'-א'. "יערף". היה !רבי! א'. לעולם הוי כונס דברי תו' כללין. שאם כונסן פ?ר?טים מיגעין אות?ו? ואין יודע מה לעשות. מ()[ש]ל לאדם והלך לקיסרי וצריך ק' זוז או ר' זוז הוצאה. נוטלן פרט מיגעין אותו ואין יודע מה לעשות. אבל מצרפן ועושה אותן סלעים ופורט ומוצי בכל מקום שירצה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות