סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספרא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
נדבה, פרשה ב, פרק ב | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 66
ואילו ה()[ן]. "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו". "וישמע את הקול מדבר אליו". "וידבר אליו". "ונועדתי לך ודברתי אתך". "אשר איועד לך לדבר אליך". "ביום צותו". "את אשר יצוה". "את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל". "ויהי ביום דבר [ייי] אל משה בארץ מצרים". "ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה ב()[הר סיני]".
"ויקרא אל משה וידבר יי[י] אליו מאהל מועד לאמר". ומיעט את אהרן מיכולם. רבי יוסי הגלילי אומר. בשלשה מקומות נאמרה התורה. בארץ מצרים ובהר סיני ובאהל מועד. בארץ מצרים מה הוא אומר. "ויהי ביום דבר [ייי] אל משה בארץ מצרים". מיעט את אהרן מדברות ארץ מצרים.
ובהר סיני מה הוא אומר. "אלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר יי את משה בהר סיני". מיעט את אהרן מידיברות הר סיני. [ו]באוהל מועד מהוא אומר. "ויקרא אל משה וידבר יי אליו מאהל מועד לאמר". מיעט את אהרן מידיברות אהל מועד.
רבי [א]לעזר אומר. ()הרי הוא אומר. "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי". עתיד אני להיועד להם ולהיתקדש בהם. אימתי היה (ה)זה. זה ()יום [ה]שמיני. שנ'. "וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם". או אינו אומר אילא לתין להם יעידה לדיברות. תל'-לו'. "ונועדתי לך". לך היתה יעידה. לא היתה יעידה לכל ישראל.
אוצ[י]א את ישראל שלוא כשרו לעלות בהר. ולא אוציא את הזקנים. שכשרו לעלות בהר. אוצ[י]א את הזקנים. שלוא ניראו בדיביר עים משה. ולא אוציא את בני אהרן. שניראו בדבר() עם משה. אוציא את בני אהרן [שלא] (ש)ניתועדו בדבר עם משה. ולא אוציא את אהרן עצמו שניתועד בדבר עם משה. תל'-לו' "אשר איועד לך". לך היתה יעידה ולא היתה יעידה לכולם.
או אוציאם מן היעידה ולא אוציאם מן הדיברות. תל'-לו'. "ודברתי אתך". אוציא <דף ד, טור א> את ישראל ולא אוציא את הזקנים. אוציא את הזקנים. ולא אוציא את בני אהרן. אוציא את בני אהרן. ולא אוציא את אהרן עצמו. תל'-לו'. "לדבר אליך". עימך היה הדביר. לא היה הדביר עם כולם.
יכול לא היו שומעין את הדבר. אבל יהו שומעין את הקול. תל'-לו' ''קול ל!א!''. אוציא את ישראל. ולא אוציא את הזקנים. אוציא את הזקנים. ולא אוציא את בני אהרן. אוציא את בני אהרן. ולא אוציא את אהרן עצמו. תל'-לו' ''קול ל!א!''.
אוציא את כולם. ולא אוציא את מלאכי שרית. שאין משה יכול ל[ה]יכנס למקומן עד שיקרא. תל'-לו'. ''קול לו''. ''קול אליו''. משה היה שומע את הקול. אין כל אילו שומעים את הקול.
"מאוהל מועד". מלמד שהיה [ה]קול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאוהל. יכול מפני שהיה קול נמוך. תל'-לו'. "וישמע את הקול". שאין תל'-לו' "קול" אלא הקול המיתפרש בכתובים. ומהוא הקול המיתפרש בכתובים. "קול יי בכח קול יי בהדר". "קול יי שובר ארזים וישבר יי את ארזי הלבנון". "קול יי חוצב להבות אש" אם כן למה נאמר "מאוהל מועד". מלמד שהיה הקול ניפסק ולא היה יוצא חוץ לאוהל.
כיוצא בו אתה אומר. "וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצונה". יכול מפני שהיה [ה]קול נמוך. תל'-לו' "כקול אל שדי בדברו". אם כן למה נאמר. "עד החצר החיצונה". אילא כיון שהיה מגיע עד החצר החיצונה היה ניפסק.
"מאוהל מועד". יכול מכל הבית. תל'-לו'. "מעל הכפורת". או "מעל הכפורת". יכול מעל ה()[כפ]ורת כולה. תל'-לו'. "מבין שני הכרובים". דברי רבי עקיבה. אמר שמעון בן עזיי. איני כמישיב על דברי רבי. אילא כמוסיף על דבריו. הכבוד שנא' בו. "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יי". ראה חיבתן שלישראל עד איכן גרמה. לכבוד הזה המרובה כלידחק ליראות "מדבר מעל ()הכפורת מבין שני הכרובים".
רבי דוסה אומר. הרי הוא אומר. "כי לא יראני האדם וחי". בחייהם אינן רואים. רואים הן בשעת מיתתן. וכן הוא אומר. "לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה".
רבי עקיבה אומר. הרי הוא אומר. "כי לא יראני האדם וחי". אף חיות הנשאות אינן <דף ד, טור ב> רואות את הכבוד. אמר שמעון בן עזאי. איני כמישיב על דברי רבי. אילא כמוסיף על דבריו. "כי לא יראני האדם וחי". אף מלאכי שרית שחייהם חיי עולם אינן רואים את הכבוד.
"לאמר". צא (ו)אמור להם דברי(ם) כבושים. בישבילכם ()[נ]דבר עימי. שכן מצינו שכל שלשים ושמונה שנה שהיו ישראל (ב)[כ]מ(צר)[נוד]ים לא היה מדבר עם משה. שנ' "ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וידבר ייי אלי לאמר".
דבר-אחר. "לאמר". צא ואמור להם והשיביני. מנין שהיה משה יוצא ומדבר עימהם. שנ' "ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה". מנין שהיה משה מישיב את הדברים לפני הגבורה. תל'-לו'. "וישב משה את דברי העם אל ייי". אלעזר בן אחביי אומר. יכול לא היה מ(י)דבר עימו לצורך עצמו. תל'-לו'. "לאמר". לאמר לישראל לא היה מדבר עימו. מדבר היה עימו לצורך עצמו.
נדבה, פרשה ג, פרק א | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 66
"דבר אל בני ישראל". "וסמך". בני ישראל סומכים. אין הגוים סומכים. וכי איזו מידה מרובה מידת תנופה או מידת סמיכה. מרוב()[ה] מידת תנופה ממידת סמיכה. שהתנופה נוהגת בדבר שיש בו רוח חיים. ובדבר שאין בו רוח חיים. והסמיכה אינה נוהגת אילא בדבר שיש בו רוח חיים.
אם מיעטת[י]ם מתנופה מרובה לא א(י)מעטים מסמיכה מעוטה. אתה אומר. כצד זה ניתרבת (ה)תנופה וניתמעטת (ה)סמיכה. או כ[י]צד זה ניתרבת (..נו..ה): [סמיכה] ונתמעטת תנופה. שהסמיכה נוהגת בכל החוברי(ן)[ם] ()ואין () [ה]תנופה נוהגת בכל החוברי(ן)[ם] אם מיעטת[י]ם מתנופה מעוטה. אמעטם מסמיכה מרובה.
הא לפי שיש בתנופה מ()[ה] שאין בסמיכה. ובסמיכה מה שאין בתנופה. צריך לומר "דבר אל בני ישראל". "וסמך". בני ישראל סומכין. אין הגוים סומכין.
בני ישראל סומכין. אין בנות ישראל סומכות. רבי (דוסה): [יוסי] ורבי שמעון אומרין. הנשים סומכות. רשות. אמר <דף ד, טור ג> רבי יוסה. אמר לי אבה אלעזר. היה לנו עגל זבחי שלמים. והוצ(א)[י]נוהו לעזרת הנשים. וסמכו עליו הנשים.
וכי יש סמיכה בעזרת הנשים. אילא מפני נחת רוחן שלנשים. יכול לא יסמכו על העולות. שאין העולות טעונות תנופה. אבל יסמכו על השלמים. שהרי שלמים טעונים תנופה. תל'-לו'. "ואמרת אלהם". לרבות כל האמור בעינין. כשם שאין סומכי(ן)[ם] על העולות. כך לא יסמכו על השלמים.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות