סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • סדר אליהו זוטא א-טו

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 31: 2
<עמ' 167> משום דבי אליהו הנביא אמרו. לעולם יהא אדם ערום ביראה. ומענה רך בפיו. ומשיב חמה. ומרבה שלום עם אביו ועם אמו ועם רבו ועם חבירו בשוק אפילו עם גוי. כדי שיהא אהוב מלמעלה ואהוב מלמטה. כדי שיתקבל על הביריות וכדי שיתמלאו ימיו בטובה.
"הצדיק אבד ואין איש שם על לב". מיכן אמ'. כל המצער עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור. שנ' "וידי משה כבדים". וכי לא היה למשה רבינו כר או כסא לישב עליה. אלא כך אמ' משה. הואיל והציבור שרוי בצער. אף אני אהיה עימהם בצער. ואשרי מי שמצער עצמו עם הציבור.
לא יראה אדם את הרבים שרויין בצער והולך הוא לביתו ויאכל וישתה ויאמר. שלום עלייך נפשי. ואם עשה כן. עליו הכת' או'. "הנה ששון ושמחה הרוג בקר" וגו'. מה כת' אחריו. "ונגלה באזני ייי צבאות" וגו'. זה עיניין הבינוניים. עינין הרשעים מהו או'. "אתיו אקחה יין ונסבאה שכר" וגו'.
משום דבי אליהו הנביא אמרו. לעולם יהא אדם כשור לעול וכחמור למשאוי. כבהמה שהיא חורשת בבקעה. כך יהא אדם עוסק בדב' תו'. שנ' "אשריכם זורעי על כל מים". אשריהם יש'. בזמן שעוסקין בתו' ובגמילות חסדים יצרן מסור בידן ולא הם ביד יצרן. אין זריעה אלא צדקה. שנ' "זרעו לכם לצדקה" וגו'. ואין "מים" אלא תורה. שנ' "הוי כל צמא לכו למים".
כיון שקרא אדם תורה נביאים וכתובים. שנה הלכות. שנה משנה. שנה מדרש. שנה הגדות. שנה תלמוד. שנה פילפול. מיד רוח הקודש שורה עליו. שנ' "רוח ייי דבר !פ!י ומלתו על לשוני".
פעם אחת היתי עובר ממקום למקום ומצאני כשדור אחד ונתן לי שלום. ולא היה מכיריני. אמ' לי. ר'. מאי-זה מקום אתה. אמרתי לו. <עמ' 168> מיבנה גדולה אני. מעיר חכמ' ורבנים. אמ' לי. ר'. בא ושב במקום שאני מראה אותך. ואני נותן לך חטים ושעורים ופולים ועדשים וכל מיני קטניות.
אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי אלף אלפי אלפים דינרי זהב איני מניח את התורה ודר אני במקום שאין בו תורה.
אמ' לי. ר'. מפני מה. אמרתי לו. בני. לא חרב עולם אלא מפני פשעה שלתורה. ולא חרבה ארץ-יש' אלא מפני פשעה שלתורה. וכל צרות הבאות על יש'. גדול ורב הוא לפני הקב'ה פשעה שלתורה. מפני שהיא שקולה כנגד כל העבירות שבעו'. שנ' "בפשע יעקב כל זאת". ואין "זאת" אלא תורה. שנ' "מי האיש החכם ויבן את זאת". ואו' "ויאמר ייי על עזבם את תורתי" וגו'.
אמ' לי. ר'. ברוך ייי שבחר בכם משבעים לשונות ונתן לכם את התו'. שאתם בוטחים בו בכל מקום.
בימי ר' דוסא בן ארקינס הותר!ו! צרת הבת לאחים. והיה הדבר קשה לחכמ'. מפני שחכם גדול היה וזקן גדול היה ועיניו כיהו מלבוא לבית המדרש. אמרו. מי ילך ויודיעו. אמ' להן ר' יהושע בן חנניה. אני אלך. ואחריו מי. ר' אלעזר בן עזריה. ואחריו מי. ר' עקיבה. הלכו וישבו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו ואמ' לו. ר'. חכמי יש' באו אצלך. אמ' לה. ייכנסו.
כיון שנכנסו תפס ר' יהושע בן חנניה והושיבו על גבי מיטה שלזהב. אמ' לו. ר'. אמור לתלמיד אחר וישב. ואמ'. מי הוא. אמ' לו. ר' אלעזר בן עזריה. ואמ'. כלום יש לו בן לעזריה חבירינו. קרא עליו המקרא הזה. "נער הייתי גם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב" וגו'.
*
אמ' לו. אמור לתלמידך אחר וישב. ומי הוא זה. אמ' לו. ר' עקיבה. אמ' לו. אתה הוא עקיבה הדורשן ששמך הולך בכל העו' כולו. שב בני שב. כמותך ירבו ביש'. קרא עליו המקרא הזה. "כפירים רשו ורעבו ודורשי ייי לא יחסרו כל טוב".
התחילו מסבבין אתו <עמ' 169> בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. כיון שהגיעו לצרת הבת. אמרו לו. רבינו. צרת הבת מהו. אמ' להם. מחלוקת בין בית שמי ובית הילל. והלכה כדברי מי. כבית הילל. והלא משמך אמרו. צרת הבת מותרת. ואמ' להם. רבותיי. דוסה שמעתם או בן הורכינוס שמעתם. אמרו לו. חיי רבינו. סתם שמענו.
אמ' להם. אח קטן יש לי בכור שטן (שמו): [הוא]. ויונתן שמו. מתלמידי בית שמיי הוא. היזהרו שמא יקפח אתכם בהלכות. ויאמר לכם צרת הבת מותרת. אבל מעיד אני עלי שמים וארץ. שעל המדוכה זו ישב חגי הנביא. ואמ' שלשה דברים. צרת הבת אסורה. ועמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. ומקבלין גרים מן הקרדמיים ומן התדמוריים.
וכשנכנסו. נכנסו בפתח אחד. כשיצאו. יצאו בשלשה פתחים. פגע בו ר' עקיבה. אמ' לו. אתה הוא עקיבה בן יוסף ששמך הולך בכל העו' כולו. העבודה. אינך אפילו מרועי בקר. אמ' לו. בבקשה ממך. אפילו מרועי צאן.
אבל אין מקבלין גרים מן הכותיים מפני עשרה שבטים שנבלעו ביניהם עד שיבא אליהו ומשיח ויפרשו אותן. שנ' "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ייי הגד' והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
משום דבי אליהו הנביא אמרו. גדולה צדקה. שמיום שנברא העו' ועד עכשו כל הנותנה הרי הוא משתבח וקולט עצמו מדינה שלגיהנם. שנ' "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ייי". אין "יום רעה" אלא יום דינה שלגיהנם. שנ' "הסר כעס מלבך והעבר רעה מבש'". ואו' "אשרי שומרי משפט עוש' צדק' בכל עת".
אבותינו הראשונים מפני מה זכו בעו' הזה ולימות המשיח ולעו' הבא. מפני שנהגו עצמן בצדקה. אברהם יצחק ויעקב. משה ואהרן. דוד ושלמה בנו. לא נשתבחו אלא בצדקה. <עמ' 170> שנ' "כי ידעתיו למען אש' יצוה" וגו'. אף הקב'ה משתבח בצדקה. שנ' "ויגבה ייי צבא' במש' והאל הק' נקדש בצד'". אף כסא הכבוד משתבח בצדק'. שנ' "ענן וערפל סביביו צדק ומש' מכון כסאו".
גדו' צדק' שמצלת את האדם מדרך המות. גדו' צדק' שהיא מארכת ימיו ושנותיו שלאדם. גדו' צד' שהיא מביאה את האדם לחיי העו' הבא. גדול' צדק' ששוותה לתורה. גדו' צד' שהתורה משולה בה. גדו' צד' שממהרת להביא את ימות המשיח ואת ימות הגאולה. גדו' צד' שהיא מעלה ומושיבה את נותנה נגד כסא הכבוד.
ומנ' שהיא מצלת את האדם מדרך המוות. שנ' "לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממו'". בוא וראה. ש''במידה שאדם מודד בה מודדין לו'' #<משנה. סוטה א,ז>#. אדם נותן צדק' לחבירו בעו' הזה ומתכוין עליו ש-יחיה ולא ימות. אף הקב'ה מתכוין על נותנה שיחיה ולא ימות.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות