סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נ, עמ' א
1
משכן המעתיקים לחוג ולזבוח לזכר עולם כי רצו אבניה ועפריה יחוננו, אין מזה ראיה
לומר שהעתקתם היתה אז נמצאת על מכונה. כי לכל הפנים ישנה אז או איננה,
ההמון ההוא כבר סביר וקביל שהאצילים ההם היו אלדיים והאמינו כי הארץ אשר גרו בה
מחנה אלדים הוא נורא מאד ומוכן תמיד להציץ ממנו שפע עליון. כדבר {הכוזרי} מאמר
5
שני כי כל שלש האומות מאמינות כן על ירושלם מפני השכינה אשר חלה בה.
   ואתה תצרף לזה כי מן הדין ראשי אלכסנדריאה היו אוהבים קיום המנהג ההוא בעד
המלאי אשר בלי ספק היה מוטל לכיסם מאת בני הנכר הנאספים שם בצרורות הכסף.
ועוד יש התנצלות פרטי בעד ידידיה והיוסיפון כמו שזכרנו למעלה שאחרי היות דברי
ספריהם אל היונים אשר בזמנם ראו כי לפי שעה היה טוב שלא לשנות מפני המחלוקת.
10
דומה למה שזכרתי שם מדברי {המעתיק} לנצרים על סך הע"ה נפש אשר לענין ההוא
הוסיף גם כן ואמר כי כן כל מי משלהם אשר דבר אל העמים הביא לראיתו את הכתובים
כפי הנוסח שידע היותו מפורסם בימים ההם והנה כל הדברים האלה תוספת עדות על
האמת אשר בספרינו. אך עתה בעיני יפלא שהרי מצאנו חכמינו ז"ל
מחבבים את הלשון היוני באמרם פרק קמא {דמגלה} #לא התירו שיכתבו ספרים בכל לשון
15
אלא ביונית# מטעם יפיותו של יפת ישכון באהלי שם. וכן {בירושלמי} דמגלה פ"ק
<בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צרכה אלא יונית.> ופרק מרובה #אמר ר'
או לשון הקדש או לשון יונית.# עד כי {בירושלמי} דפאה פ"ק ודשבת פרק במה אשה
אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן <מותר לאדם ללמד את בתו יונית מפני שהוא תכשיט לה.>
ומצינו גם כן חכמינו משבחים בפרט את מעשה ההעתקה ההיא והיתה אצלם לכבוד ישראל
20
כנראה מאופן דבריהם שם וז"ל #כשהתירו את היונית לא התירו אלא בספר תורה ומשום
מעשה דתלמי המלך# וכו'. גם אמרו שנעזרו בו מאת האלדים, אם כן מה הוא
זה שנמצא פ"ק דמסכת סופרים <מעשה בחמשה זקני' שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית
והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל שלא היתה יכולה להתרגם כל צרכה,>
ואחר מגלת תענית איתא דמתענין בח' בטבת שבו נכתבה התורה יונית בימי תלמי ושחושך
25
בא לעולם שלשה ימים כמו שזכרנו ריש פרק ז', ואמנה לבד מאשר בפרק השמיני
קראנו תגר על מאמר זה של מסכת סופרים עד שנוכל לומר הך מתניתא משבשתא היא.
   ועוד אם אמרו במעשה חמשת הזקנים היותו קשה כנז' לא אמרו כן על מעשה השבעים
ושנים, נראה דלכל הפנים יש לומר אחת משתים. אם שאותם החכמים הנבחרים
ללכת קראו צום ועצרה לכל העדה כמו שעשתה אסתר בלכתה אל המלך. וכמעשה
30
ידידיה האלכסנדרי כאשר הלך להליץ בעד עמו לפני הקיסר קא"יו על דבר הפסל כנראה
מספרו המ"ג, וזה למה שהחושך כסה אז את פני היהודים מפחדם פן יבושו שלוחיהם
וחטאת עמנו. ובכן שנים רבות עד התבטל מגלת תענית החזיקו קצתם במנהג ההוא
כדברי הצומות של אסתר וצעקתם מקדם, או נאמר כי יראו פן צדקה וחסד שעשה
תלמי בזה יהיה כדבר חכמינו ז"ל בשיר השירים רבה חטאת לישראל. על דרך מה
35
שאמרו גם כן פרק ד' {דסנהדרין} בדבר #ויעלהו לעולה ויהי קצף# וגו' <כמתוקנים שבהם לא
עשיתם,> כי דיין האמת היה רואה עם קרובו בקצת דורות בית שני מתרשלים יותר מן
הבלתי מצווים ועושים, אדרבא נתנו אל המינות בהעשותם אגודות של צדוקים
וביתוסים כי על כן באו אלינו כל הצרות. וגרות הנכרים הוקשה לנו כספחת,

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות