סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קעו, עמ' א
1
ההמון מהבין כפי כחם את דברי התורה נהגו אצלם בקצת המקומות את המתורגמן וכן תקנו
פ"ק דברכות השלמת הפרשיות עם תרגום אונקלוס המזוקק שבעתים, וכבר ידעתי דברי
סמ"ג וחביריו סוף סי' י"ט בעשאין כי לדעת קצת הפרוש יאות לנו ממנו.
   אולם שוב נשוב ללשון הקדש ונאמר כי מן הנאות הוא שנזכור עליו דבר נמצא בירוש'
5
דמגלה פ"ק וכן במדרש אסתר סוף פרשה ג', והוא ארבע #לשונות נאה לעולם
שישתמש בהן לעז לזמר. רומי לקרב, סורסי לאילייא. עברי לדבור,# ע"כ. שהכונה
בלעז לזמר היא לעז יוני. עם שתדע כי היוני יש לו לשון מיוחד להעלות על ספר. ולשון
ידבר בו איש אל רעהו, אשר עליו אמרו ז"ל במגלה <לעז יוני לכל כשר.> ומצאתי חכמינו
משתמשים פעם בזה ופעם בזה. כגון אסימון דפ' הזהב שהוא הכסף. מורוס שוטה בפסיקתא
10
<דשמעו נא המורים> הוא לעז. וממנו אצלי #ספרי המירוס# בסוף ידים וחולין פ"ג היינו ספרי
שטות. גם דיתקי ר"ל ברית היינו שטר תנאים. וע"כ אמרם פ"ק דמציעא <דא תהא למיקם>
אינו אלא צחות בארמי על היוני. כמלת אפותקי ג"כ שאמרו #אפו תהא קאי,# וקפנדריאה
#אדמקיפנא בי דרי אעול בהא,# ודכותיהו, שהם יוניות בהחלט ועכז" הציבו להם בם ציון גם
בארמי, אבל הידור שזכרנו בפרק עקילס המורה מים. וארסטון שרותא. הוא מן
15
הנכתב בספר. ורומ"י. אין ספק שהוא הלא"טינו. ופרוש <לקרב> לדרוש ברבים כדאמרינן
בסוכה ובשיר רבה סוף פסוק <מי זאת עולה.> #מהו <אבקת רוכל> קרי ותני קרוב ופיטן.# וסורסי
מבואר מן המכילתא פ"ג ופסחים פרק תמיד שהוא ארמי דאמר ר' יאשיה #<תכוסו על השה> לשון
סורסי הוא זה כאדם האומר לחברו כוס לי טלה זה,# ופ' מרובה #לשון סורסי נחלק לו כבוד
בתורה <יגר סהדותא> ובנביאים <כדנא תאמרון להום># וכו'. ורש"י סוף מסכת סוטה כתב וז"ל:
20
#לשון סורסי קרוב ללשון הארמי, ואומר אני שזה לשון תלמוד ירושלמי והישמעאלים קורין
לו סוריא"נו.# עכ"ל. ואולי צדק רבינו תם פרק מרובה באמרו שהוא הצח והמשובח שבלשון
הארמי בגלילות סורי"אה. ומלת אילי"יא היא יונית המורה קול ענות חלושה וקינות.
והאחרון חביב לשון עברי היינו לשון הקדש שהוא יפה לדבור כי מה טובו ומה יופיו יכול
להמצא יותר מהיותו טבעי ממש לאדם הראשון בצאתו מבטן אמו הארץ. וכן לצאצאיו
25
פרי בטנו עד שגרם החטא בימי פלג. והיך יוכל התעלה על מדרגתו אחרי שמצאנו קול
אלקים חיים מדבר בו את כל דברי התורה והנבואה ומיוחד בעם הקדש וארץ הקדש. אשר
על כן צדקו דברי הרמ"בן ז"ל ראש פרשת תשא, והאפודי בסוף ספרו עם עדת אבירים מן
המדקדקים שאמרו כי לסבה זו כנוהו רבותינו לשון הקדש, גם לא שקר מליו של הרב
המורה פ"ח ח"ג כי זה שמו מאין בו שמות ופעלים בעצם וראשונה לאברי הבושת, ובעיני
30
יפלא מה שכתב הא"ע על דבר ישעיה "יט <ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות
שפת כנען> <מזה נלמוד כי הכנעניים בלשון הקדש היו מדברים.> וכן רמ"בן על הכתוב <כי פי
המדבר אליכם> אמר שזה היה שפת כנען. כי הנה ישעיהו בנבואתו הנז' בא לרמוז כדברם ז"ל
בסוף מנחות על מזבח חניו אשר הוקם ברשיון תלמי בעיר אלכסנדריא של מצרים כפי מה
שזכרנו ג"כ בקצת פרקינו אלה, ולזה אמר כי מרוב בוא שם בני א"י. יושבי הערים ההם ילמדו
35
שפת ישראל יושבי כנען היינו שפת ארמי שהיה נהוג אצל היהודים בעת ההיא של בית שני
כמו שזכרנו. וכן פרש שם רש"י וז"ל #שפת כנען שפת ישראל שבארץ כנען.# כי על כן לא
אמר שפת ישראל סתם רק שפתם אז בארץ כנען. ופסוק <כי פי המדבר אליכם> שהביא רמ"בן
לראיתו כבר הוכיחו ממנו הם ז"ל בתנחומא סוף בלק וויקרא רבה לב" ושיר רבה פסוק <גן נעול>

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות