סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קנ, עמ' ב
1
פרשת תצוה, אך לדעתי אין להפסיד זמן לראותם כי כלם בענין זה הבל ותהו, וכמו
שכתב הרמ"בן על דברי הא"ע הנז' #שקול הדעת דוחה אותם מאת פני הקדש.# ועל מה
שהא"ע כתב וז"ל #רבינו שלמה פרש כי הם כתבי שם המפורש ואילו ראה תשובת רבינו האי
לא אמר ככה,# הוא רמ"בן כתב וז"ל, #ומה שאמר ר' אברהם שאילו רשי" ז"ל ראה תשובת
5
רבינו האי# וכו' #כבר ראינוה וחשבנוה וידענו כי דעת ר' אברהם לא נתכון אליה.# והנה דבריו
אלה עם דברי א"ע הנז' יורו כי רבינו האי אינו מסכים לא לזה ולא לזה רק הוא דעת שלישי
לא ידענוהו. והרמ"בם בהלכותיו פי" כתב וז"ל. #בבית שני עשו אורים ותומים כדי
להשלים שמנה בגדים אע"פי שלא היו נשאלים בהם שלא היתה שם רוח הקדש# וכו'. כמו
שזכר גם כן פ' ד' דה' בית הבחירה. ודבריו אלה קיים החכם דון יצחק בפרוש חגי. והנה
10
הם דלא כהרי"טבא שכתב במסכת יומא פ' בא לו וז"ל, #לא נאמרה עשיה באורים ותומים אלא
<ונתת אל חושן># וגו', #לפי שלא היו מעשה אדם אלא מעשה אלדים שנמסרו למשה כתובים
ונצטוה לתתם בכפלי החושן ולפיכך הסרו <!> בבית שני, ומיהו אינן מעכבין שהרי בבית שני
היו בגדי כ"ג ולא היו אורים ותומים. ומשום הכי במתניתין לא אדכר אורים ותומים במה שכ"ג
משמש, אלא דבתר בגדי כהונה קתני ובהן נשאלין באורים ותומים שהנשאל בהם צריך
15
להיות אז לבוש שמנת הבגדים.# עכ"ד. וס"מג סימן קע"ג כתב וז"ל. #פרש"י שהוא כתב שם
המפורש ונותנו בתוך כפלי החושן שעל ידו מאיר ומתמים את דבריו. ובמקדש שני היה
החושן שאי אפשר להיות כ"ג מחוסר בגדים אבל אותו השם לא היה שם, ועל שם השם
ההוא הכתוב קרוי חושן משפט שישראל נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות אם לאו,#
עכ"ד, ולכל הפנים יקשה אם כדברי רשי" וסיעתו היו כתבי שם המפורש הלא בבית
20
שני גם כן ידעוהו כדאמרינן פרק בא לו ובירושלמי דמגלה #מאי <ויברך עזרא את יי' האלדים
הגדול> שגדלו בשם המפורש.# ובמדרש תלים מזמור לו" פסוק <משוך חסדך> #אמר ר' אבא
שני דורות היו משתמשים בשם המפורש אנשי כנסת הגדולה ודורו של שמד,# #וי"א אף דורו
של חזקיה שנאמר <הנני מיסב את כלי המלחמה># וכו', ובפרק טרף גרסינן <משמת שמעון
הצדיק נמנעו אחיו הכהנים מלבדך <!> בשם> ופרש"י #בשם המפורש שהעם לא היו כדאין לכך.#
25
וגם אח' החרבן היה ידוע ליחידי סגולה כנראה ממדרש קהלת פסוק #וגם את העולם# #דר' חנינא
וחד אסיא בצפורין הוה בידיהו שם המפורש# וכו'. גם בפ' יוחסין תלמוד ערוך הוא שהיו
יודעין שם בן ד' י"ב ומ"ב אותיות עד #דרבא סבר למדרשיה בפרקא אמר ליה ההוא סבא לעלם
כתיב# וכו'. ובפ' הממונה תארו את בן קמצר על מעשה הכתב, אשר חכמתו זאת היתה
מועילה מן הטעם שכתב החייט במערכת האחדות. ע"ש. ובר מן דין הלא כולי עלמא מודו
30
שהנבואה נמשכה בישראל עד קץ ארבעים שנה בפני הבית כאשר זכרנו פעמים רבות בפרקים
אלה. אם כן למה לא עשו הם את הראוי להם לכתבו ולתתו בין כפלי החושן אולי בעת מה
יערה ממרום על איזה כ"ג רוח הקדש. ואם דעת הרמ"בם גם הוא שהם כתבי שם המפורש
הרי עשאוהו. ומשמו של ה"רר עובדיה ספור"ני שמעתי דברים אלו. בחושן היו
שני שמות אשר בהסתכל הכ"ג באחד מהם שהוא שם האורים היו מאירות האותיות אשר
35
בהן יצורף המענה, ולפי שעדין חבוד <!> אותן האותיות יתכן להיות על פנים שונים היה
אחר כך מסתכל בשם התומים שהיה מתמים האותיות ומשלים שכלו של כ"ג לצרפם כתקנן
לפי המענה. והאורים הנז' היו דומים בנושא ובענין לאותם העתידות שהיו מגידים הכומרי' לעז"
הנקראים אורא"קולי בשנים קדמוניות. להבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור. ע"כ,

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות