סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קמה, עמ' ב
1
שכתב ג"כ הרמ"בם בהקדמתו לבאור המשנה פרק ד'. אבל עקילס מדברי שמות רבה פרשת
משפטים ל #דאמר ליה עקילס לאדריינוס קיסר רוצה אני להתגייר# וכו'. וכן מדברי התנחומא
הנזכר, ומדרש ב"ר פסוק <וידר יעקב,> שהובא ג"כ במדרש קהלת פסוק <טוב אחרית דבר,>
נודע שלא התגייר עד זמן אדרינוס בעל אחותו אשר החריב ביתר נ"ב שנה אחר חרבן הבית.
5
ושלא למד תורה עד ימי ר' אליעזר ור' יהושע. דגרסינן התם #א"ל עקילס לאדריינוס קיסר
רוצה אני להתגייר# וכו'. בא לו לא"י והתחיל שואל שאלות לפני ר' אליעזר ור' יהושע, ושעל
קשיא אחת ר' אליעזר היה לו (כשמאי לזולתו באבות דר' נתן פ' ט"ו ופ"ב דשבת) גבה רוח.
ור' יהושע (כהלל שם) טוב וארך רוח. וברור לי הדבר כשמש שזה עקילס הוא המכונה
לא"ה אקוי"לה. אשר מן הטעם שזכרתי בפרק התשיעי יסף לפתור את התורה בלשון יון.
10
ראשון לשלשת הפותרים אותה אחרי שבעים זקנינו, כי הנה ראיתי לכמה סופרים ובפרט
להגמון {מונדונייטו} בספרי אגרותיו חלק ב' שזה אקוי"לה היה כומר לאלילים מן האי פונ"טו
אשר בגלילות יון. ובשנת ארבע לאדריינוס קיסר. ק"ד לחשבון הנצרים שהיתה לא" לחרבן
שני נעשה גר צדק, אמת שהוא {מונדונייטו} ירה החצי לאמר כי זאת היתה לו מאהבת יעלת
חן בעמנו, ודברו בפיהו אמת אם יניח אותנו לבאר יעלה זו תורה אשר דדיה רווהו, וכתב
15
שם כי העתקתו לא נחשבה אצל היהודים רק מעט להיותה מאיש נכרי, ובגוים לא כלום,
גם {המעתיק} לנצרים בהקדמותיו לכתבי הקדש ובפרט לספר עזרא ואיוב כתב שזה עקילס
נטה בהעתקתו אל היהודות. כי העלים מן הסודות אשר כפי דעתם נמצאו בה. ובהקדמתו
להעתקת לוחות {איבסיביאו} הקיסרי כתב לגנותו שהוא אקוי"לה העתיק מלה במלה אשר
הוא דרך בלתי נאות אצל נבוני הלחש. כי אי אפשר בו מבלתי השחת הטעם, כאשר
20
לדעתי זו אחת מכונות אמרם ז"ל פרק האיש מקדש וסוף תוספתא דמגלה #כל המתרגם פסוק
כצורתו הרי זה בדאי,# וכן בעל הערוך הרומיי במלת <פונ"טו> כתב וזה לשונו <מן האי פונ"טו היה
אקוי"לה מעתיק קדמון.> וגם עקילס תמצאנו אצל רבותינו מן האי פונ"טו שכן כתוב בתורת
כהנים פרשת בהר סיני וז"ל #<אשר בארצך> מה שבארצך אוכלין לא מה שהוציא עקילס לעבדיו
לפונטוס.# ועם היות זה קצת לעז עליו שהיה מוציא התבואה האסורה חוצה לארץ נאמר
25
בהתנצלותו כי אחר שהזהירוהו נמנע ממנו. גם אין ספק אצלי שעקילס זה לא תרגם שום
חלק מכתבי הקדש בארמי רק ביוני כמדבר בלשון עמו, והרי לפי הנודע לא נמצא לו תרגום
ארמי בהמון ספרינו, ולעדות נאמנה תראה כמה מקומות אשר בהיות תרגומם ארמי ימצאון
שם המלות ארמיות, אבל אחרי תרגם עקילס לא תמצא רק היוני, הנה פ"ק דבבא קמא
<נבעו מצפוניו> תרגם רב יוסף <אתגלין מטמרוהי,> ובקדושין פ' יוחסין <וישב ממזר באשדוד> תרגם
30
רב יוסף <ויתובון בית ישראל לרוחצן.> ובסוף פרק מגלחין <אבי אבי רכב ישראל> תרגם רב יוסף
<רבי רבי דטב להון לישראל> וכו', ופרק חלק <יען כי מאס העם הזה> וגו' <אמר רב יוסף אלמלא
תרגומא דהאי קרא> וכו' <חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד.> וסוף גמרא דמנחות #מאי
<יעיר <!> ההרס> כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמשא דעתידא למיחרב,# ופ"ק דמגלה #<ביום ההוא
גדל המספד> אמר רב יוסף אלמלא תרגומא# וכו' #בעדנא ההיא# וכו'. ופ' עגלה ערופה <כאשר
35
תעשינה הדבורים> תרגם רב ששת #כמא דמנתזן דבריתא ושיטין ברום עלמא.# ופרק אין בין
המורר <!> <כי בוקר אנכי> וגו' תרגם רב יוסף <ארי מרי גתי אנא> וכו', הן אלה שבע מדות של מלות
ארמיות אשר תמצאם בתרגום יונתן ב"ע, וכמו שאמרו בעלי התוספות פ"ק דב"ק הנז' והרי"טבא
פ"ק דמגלה. יחסו אותם לרב יוסף. לרוב בקיאותו בתרגום משו' דסגי נהור הוה ודברי' שבכתב

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות