סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף עט, עמ' א
1
אין כונתי לבאר כל דרכיהן לא אחדל מהזכיר פרט זה אשר הוא עקרי בהבנת אחת מהן
ומרובה מאד אצלם ז"ל. והוא שעם היותם יודעים כי מסגולת הלשון בעצמו הוא להורות
על איזו כונה בדברים נאמרים על אופן אחד, כמו <ומלתם את ערלת לבבכם> אשר בודאי
אין להבינו כפשוטו אבל לזרז על הכניעה והשמיעה. הנה הם ז"ל לאיזה תכלית מעולה
5
ולמוד נכבד קובעים את עצמן על איזה כתוב להבינו ממש כמו שהוא כאילו נאמר לאמת
בעצמו. כאמרם במכילתא ד' #כתיב <וירד יי' על הר סיני> וכתיב <מן השמים דברתי> מלמד
שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה וירד כסא הכבוד
עליהם.# אשר דבריהם אלה ואלף כיוצא בם אין לחשוד כל בעל לב שיקחם כפשטן.
אבל יאמר שהם מליצה להורות על רב טובו ית' לבית ישראל המשפילי כביכול מדרגת כבודו
10
להדבק בהם, והמכוון הזה יצא לבעל המאמר מהיותו פותר את הדברים כפי כתבן ממש.
כדבר ר' יוחנן הנז' אשר בהיותו נדרש <לימא לן מר מילי דאגדתא> ואמר <יעקב אבינו לא מת.>
כאשר תמה עליו המקשן <וכי בכדי חנטו חנטייא> וכו' השיב <מקרא אני דורש.> שעם היות
כתוב עליו <ויגוע ויאסף> מיתה לא נאמרה בו. אשר על כן מכח הכתובים עצמן ולבקשת
הרוצה לעמוד על חוג הדברים ממש נראה שאפשר לומר כך. כדבר ר' עקיבא גם כן פ'
15
חלק ובספרי פרשת <שמע> באמרו #חביבין יסורין מקרא אני דורש,# ופ' שני דייני <א"ר אלעזר
מתים שבחוצה לארץ אינם חיים> וכו'. <מתיב ר' אבא> וכו' <א"ל ר' מקרא אני דורש נותן נשמה
לעם עליה,> ובסמוך <עמי הארץ אינם חיים> וכו' <מקרא אני דורש כי טל אורות טלך כל
המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו> וכו'. וכמו כן יעשו מכח סמיכות פרשיות
הנותן פתחון פה לומר שכל הספורים ההם היו תכופים ויצאו להם מזה דברים תמוהים כדבר
20
רבקה ופסל מיכה שזכרנו למעלה. אשר בכלם יאמן שלא נאמרו מהם ז"ל כי אם להורות
על תכליות נכבדים ויבוקש כל אחד במקומו כפי הנאות לו שמה, ואמנה עם
כל מה שאמרנו מענין השתדלותם באגדות הנה הם עצמם ז"ל למען הראות העמים והשרים
את יפי נפשם שעם כל מדרש ואגדה המיוחס מאתם לכתובים משמעם האמתי גם אליבא
דידהו איננו רק הפשט הנכון ושאין המדרש והאגדה מביא אותנו לחלוק בשום אופן על
25
פשוטי הכתובים והוראת השכל. כלל גדול אמרו בשבת פ' במה אשה והובא גם ביבמות
פרק כיצד <אין המקרא יוצא מידי פשוטו לעולם.> ורב כהנא כאשר שמע הלמוד המועיל
והנכבד הזה כמעט מרוב שמחתו היה כצבי דאמור רבנן פ' הנזקין שאין עורו מחזיק את בשרו
ותנא יתיה מרביה ארבעין זמנין. הרי נתבארה כונתנו המוצעת כי לשון תורה דרך
פשוטה לחוד ולשון החכמים במדרשיהם לחוד, אין מקיפין בין זה לזה ואין למדין או
30
מקשין מזה על זה דכל חד מניהו סרכיה נקט ואזיל. ומעתה כל המתהלל במתת
שקר לאמר שהוא מבין את פשט הכתובים יותר מהמה אשר באמת היו בדורותם חכמים
ומחוכמים אינו אלא תועה מדרך השכל אשר בקהל רפאים ינוח. ואני הנה הרחבתי
והארכתי למעניתי בדרוש הזה עד שיראה לך קור' משכיל כי מחציתו יעדיף בעבור מה שיש
לי צורך מאמתתו ברבים מפרקי אלה ולואי יספיק לנו: ומעתה נפנה אל החלק האחר
35
מן החקירה שיעדתי המתיחס למעשים ותולדות הימים אשר הם ז"ל העלו את זכרם על ספר
ויתראו זרים מצד איכותם או זמנם או שמענו עליהם מזולתם דברים יניאו את הלב מהאמינם,
וזה בפרק שלפנינו,

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות