סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף סא, עמ' א
1
טור"ידה זונ"ה היינו חגורת המכוה והצרבת אשר באמצעה עגולת משוה היום שזכרנו. וכמו
כן מהלאה לעגולה הצפונית עד י' מעלות סמוך לקוטב. אבל מצאוהו גם כן בחצי הכדור
האחר אשר נוכח לכפות רגלינו. באופן שהקדמוני' הנזכרים אם מישראל אם מא"ה נמצאו
שוגגים ומוטעים ברוב דבריהם על ככה, והחכם ישראלי אשר באמרו כי הכתובים <לרוקע
5
הארץ> וגו' <והוא על ימים יסדה> ירמזו על חצי הכדור השקוע בים תפש את החכם א"ע על
אודות המאמר שקצות השמי' דבוקים באוקינוס כמו שרמזנו למעלה לא ידע כי בנפשו הוא
כנזכר ופרוש <על המים> <ועל ימים> וגו' אינו רק כפרוש <על נהרות יכוננה> אשר גם לדעתו ר"ל
אצל, אמנה לא נחדל מהודות כי לכל הפנים החכמים הנזכרים כלם הראשונים
עם האחרוני' ראוים להתנצלות על קצורם כי הנסיון לא הוציא בזמנם הלמודים אשר הוציא
10
אלינו גם נאוה להם תהלה על מה שהחלו לגלות לנו. ואחרי שכבר זכרנו תורף
הדברים האלה בחצי הפרק של מעלה הנה לא היה מן הצורך להשיבו עתה, אמנם
חזרנו עליו גם הרחבנו בו קצת באור כדי לצרף אליו את הדבר הזה שנאמר. והוא כי נעזוב
טעות הישוב הנזכ' המעט הוא אם רב יש לך קורא נבון להשיב אל לבך מן ההערות אשר
באו בכלל דברינו הנזכרי' כי בלי ספק טבור הארץ האמתי ואמצעיתה הנכון בבחינת כל חצי
15
הכדור העליון היא הנקודה הנתונה על חוג גבו אשר ממנה תדמה התפשט קוים שתי וערב
לשתי הקצות מזרח ומערב ולשני הקוטבים צפון וימין, והיא המקום אשר בו עגולת חצי
היום העוברת מקוטב לקוטב חותכת את עגולת משוה היום אשר מנקודת המזרח לנקודת
המערב בד בבד לשתי'. וכנגדה מעבר לכדור בקו ישר הנוקב ויורד עד התהום היא הנקודה
שיקראוה טבור הים, בהיות הקודמים מדמים שחצי הכדור אשר נכחנו רגל ברגל הוא
20
כלו שקוע בים כמו שהגדנו. זיל קרי אמתת כל זה בספר יסוד עולם לחכם הישראלי
שער ב' פרק ג'. והנה מקום טבור הארץ האמתי שזכרנו כבר התבאר מדברינו איך
לדעת הקדמונים הנזכרים אין בו ישוב מרוב החום להיותו תחת חגורת הצרבת. וע"כז
תמצא לרבותינו מאמרים רבים נגד המונח הצודק הלז של מקום טבור הארץ. בשומם
ליסוד שא"י הנתונה בישוב הצפוני הנזכר היא תקרא טבור העולם, הלא תראה שאחרי
25
אמרם בב"ר י"ד #אדם הראשון ממקום כפרתו נברא# שהוא בית המקדש, אמרו בפרקי ר'
אליעזר יא" #גבל את עפרו ממקום טהור בטבור הארץ,# וכן {בתנחומא} פרשת קדושים
אמרו <כשם שהטבור הזה נתון באמצע האיש כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם שנאמר
יושבי על טבור הארץ, וממנו משתיתו של עולם שנאמר מציון מכלל יופי> וגו'. <א"י
באמצעיתו של עולם וירושלם באמצעיתה של א"י ובית המקדש באמצע ירושלם וההיכל
30
באמצע בית המקדש והארון באמצע ההיכל ואבן שתיה לפני הארון שממנה נשתת העולם
ושלמה עמד על השרשים היוצאים ממנה> וכו' כמו שהובא גם כן במדרש קהלת פסוק <ונטעתי
בהם עץ כל פרי,> וכן במסכת יומא פרק הוציאו לו אמרו <עולם מאמצעיתו נברא>
#שנאמר <מציון מכלל יופי># וגו'. גם בזוהר תרומה דף קנ"ז. אמרו <ארעא קדיש' אמצעיתא
דעלמא ובאמצעיתא דארעא קדישא ירושלם> וכו'. ואמרו <ירושלם איהי נקודה דכל
35
עלמא> כמו שהביא הר"ר ריקאנאטי ראש פרשת תרומה, ועם זה גם כן אמרו שהיא
גבוהה מכל הארצות כמבואר מלשון זוהר ויקרא שהבאנו למעלה. <ז' ארצות לתתא
וכלהו בישובא בר דאלין עלאין ואלין תתאין וארץ ישראל עלאה מכלא וירושלם עלאה
מכל ישובא,> גם בספרא <!>. ופרק עשרה יוחסין אמרו על הכתוב <וקמת ועלית> #מכאן

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות