סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נט, עמ' ב
1
סרטן לעגולת גדי מרוב החום, וכן מן העגולה הצפונית והדרומית עד הקוטבים מרוב
הקור כמו שכתב הסאקרוב"וסקו בעל ספר הכדור אף בשם המשוררים הגדולים לא"ה
{וירגיליאו ואווידיו}. והנסיון הוכיח כי גם לעומת חגורת המזלות הנזכרת קרירות הלילה
ממזג ומפשר את חום היום, וכח השמש מתפשט הרבה מהלאה לעגולה אל נוכח הקוטב.
5
באופן שלא יחסרו שם מזונות ובני אדם עם הדברים הנאותים לבריאות ותקון כל מקום כפי
הצורך, ולזה תחת התחלק הישוב אצל החוקרים לעת כיום אל שלשה ראשים בלבד
כלם נתונים ברביע הכדור הצפוני אסיא"ה אפר"יקה ואיב"רופה. כמו שכתב החכם ישראלי
שער ב' פרק ג' הנה עתה יחלקוהו לארבעה כי יצרפו את העולם החדש אל שלשת החלקים
הידועים מקדם. ישתבח היודע מעולם כל תעלומות ואשר חכמת כל האדם סכלות
10
אצל חכמתו ויכלתו שהם בלי ערך,
   וכמו כן אל תסתפק שעל זה הדרך. רצוני מחכמתם ז"ל האנושית הראויה להתנצלות
בכל שגיאה וזרות כנ"ל. הוא מה שדברו על חומר הכוכבים והשמים, כי
הנה {בירושלמי} ד"רה <תני ר' שמעון בן יוחי.> ובמדבר סיני רבה "יג וכן בשיר רבה פסוק
<צאנה וראינה> <אמר ר' יוחנן> <הרקיע של מים והכוכבים של אש.> ובב"ר ד' ופ' אין דורשין
15
#מאי שמים רב אמר אש ומים, ר' אבא אמר משמיה נטל ה"קבה אש ומים ופתכן זה בזה
ומהן נעשו שמים, ר' יצחק אמר שא מים שם מים,# אשר עם היות קרוב אצל קצת
תופשי התורה להאמין בדבריהם אלה נסתרות ליי' אלדינו ושאינן כפשוטן בהתאמת אצלם
דעת החוקר שאינם רק גשם חמישי, הלא תמצא לפלוסופים הנזכרי' בדרוש הזה דעות
שונות ומסכימות גם כן לדעותם ז"ל. כמבואר בקצרה מן החכם {פלוטא"רקו} הנזכר ספר
20
ב' פ"יא וז"ל. אנס"ימיני אמר כי החלק הקיצון של היקף השמים הוא ארציי. {ואימפ"ידוקליס}
אמר כי חמרם הוא אויר אשר מפני חום האש שב מקשה כזכוכית. וארסטו' אמ' שהוא גשם
חמישי או אש או חום וקור מעורבים יחד. ע"כ. וכן שם לפלוטארקו פרק "יג דעות
פלוסופים שונים על מהות הכוכבים ורובם אומרים היותם אש או אבנים כדוריים אשיים.
   גם בשני מן הדיא"לוגו המפואר פי"לון וסופ"יאה לחכם ר' יהודה תמצא דעת
25
אפלטון והרבה פלוסופים על היות השמים והכוכבים אש ומים, וגסינופ"ונטי היוני בספרו
הרביעי ממאמרי סוק"ראטי כתב שהפלוסוף אנאס"אגורה אשר חשב היות השמש אש
נתקשה למה נביט באש ולא בשמש. ולמה נצוץ השמש ישחיר הפנים ולא כן האש,
ואיך צמחי האדמה בעזר השמש יצמחו ומן האש ישרפו, ואיך בהיות השמש אשיית
תפיץ אורה ולא כן האבן המלובנת, ולמה הוא יתמיד וזאת כלה והולכת. עד כי מדי
30
הרבותו במחשבות האלה למען דעת יצא מן הדעת. וכבר זכרתי בפ' הרביעי
כי {ידידיה} האלכסנדרי בדברו על הספקות הנופלים בשמים אמר וז"ל. אנחנו לא נדע אם
הם מים נקפאים או אש זכה או גשם חמישי וכו' כי כל הדעות האלה נמצאו, ע"כ.
וכמו כן במספר הגלגלים וסדרם תמצא להם ז"ל על הדרך האמור דברים האמינום גם
כן חכמים אחריהם מאנשי מופת ולכל הפנים התנצלותם נגלה ככל מה שזכרנו. הלא
35
ידעת מה שכתב הרב {המורה} חלק ב' פרק ט' וז"ל #כבר התבאר שמספר הגלגלים לא דוקדק
בזמן ארסטו'# וכו'. עד אמרו #לא תרחיק מאמר קצת החכמים <שני רקיעים הם שנא' השמים
ושמי השמים.> כי אומר זה המאמר מנה כדור הכוכבים כלם אחד ר"ל הגלגלים שיש בהם
כוכבים. ומנה כדור הגלגל המקיף אשר בו כוכבים כדור שני.# ע"כ. והנה אמרו כי

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות