סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נג, עמ' א
1
לברא והוה כד נפקו תרויהון לברא> וכו'. וכמו כן בתרגום ירושלמי הנדפס בקצה המקראות
תמצא <ואמר קין לות הבל אחוהי איתא ונפוק לאפי ברא> וכו'. כפי מה שהכתוב <והיו לבשר
אחד> תרגם יונתן #והוו תרויהון לבשרא חד,# וכן ידידיה בפרק הנפילים דף רנ"ז הוסיף בו
מלת שנים כלשון ההעתקה הנזכרת, וכבר ידעת דברי הרב {המורה} ח"ב פרק מ"ו כי מן
5
האיש האחד תלקח ראיה על כל אישי המין, וכן ממקום שתי המלות האלה נעמוד על
בחינת כל הספר. והנה בגלל זה מה שאתה שומע מאריס"טיאה וידידיה {וקלימינטי}
האלכסנדרי וזולתם המעידים כי כל האנשים הרואים אז העתקת השבעים שבחוה ויפארוה
על שמרם המכוון והמלות כפי הנוסח אשר ממנו העתיקו. הדין אתם כי כן היה בד בבד בלי
הפרש מאומה, ושני החכמים {אבגוסטינו והמעתיק} אשר תמהו על ההשתניות שבין
10
העתקת השבעים לנוסח הקדוש הנמצא אתנו בדין ומשפט התפלאו. אך אם עלה בדעתם כי
לא ממנו העתיקו רק מן הארמי הנמצא להמון כמו שזכרנו סרה בלי ספק מבוכתם ושמחים
על האמת יחרישו, וההגמון בעל המהדורא אשר גזר בהחלט שאי אפשר מבלתי המצא
אז להם נוסח משונה משלנו, עם היותו אומר זה דרך פלילה כנראה בכמה מקומות מדבריו
יפה דן ובמשפט צדק, והנצרים האוהבים נוסח הביב"ליאה המפורסמת בינותם שהיא
15
היריחונית כמו שבאר ההגמו' {מונדונייטו} בחלק שני מאגרותיו דף רט"ו וכמו שנזכור עוד בפרק
מ"ה מאמר ד', אשר בה נמצאו קצת מן ההשתניות שהיו אז בנוסח הארמי ורוצים בקיומו
יותר מכל שאר ההעתקות חדשות גם ישנות השוות לנוסח הקדוש שלנו. הדין אתם וישובחו
כי רצונם לכבד ולשמור אותו הנוסח עצמו שהיה נהוג אצל מיסדי אמונתם עם יתר היהודים
אשר בימים ההמה. והוא לבדו יחובב אצלם בטוב טעם כמו שכתב {המעתיק} אליהם
20
בהקדמתו לדברי מבשרם הראשון באמרו אין לנו לחוש לשום העתקה הן מן השבעים הן
מאקו"ילה או סימא"כוס וטיא"ודוציאו כי נרדוף לבד אותו הפתרון אשר השלוחים אשרוהו.
עד כאן. והם כלם יפה עשו לנהוג הלשון ההוא להיותו אז המורגל אל כל יושבי הארץ,
כל שכן כי דבר ראש חכמיהם הנזכר על היות רוח הקדש לדעתו גם בפי השבעים כמו שזכרנו
דבריו בפרק הקודם. אם הוא נכון בהאמר שהעתיקו מלשון הקדש ככה יהיה לו מקום עם
25
אמרנו כי מן הארמי העתיקו, עם שתדע כי החכמים פרווינצ"אלי הנ"ל השיגו גם על דעתי
הנזכר באמרם כי אחרי ששמענו מידידיה (דף תק"נט) גם מאריס"טיאה הקודם אליו שהזקנים
בקשו מקום זך ונקי חוץ לעיר להתרחק מבעלי החיים הטמאים אשר בתוכה ומפחיתות מדות
יושביה, הלא זה אות כי התורה שהעתיקו ממנה היתה קדושה בכתבה ולשונה מה
שלא יהיה אם הביאוה בלשון הארמי כדברנו, אפס אחרי הראיות שכתבנו למעלה לא
30
חשחין אנחנא על דנא כי הם בחכמה עשו לעיני הרואי' חזוק לדבריהם כשל תורת ה' תמימה.
לבד מאשר כפי המעשה ההוא קדושתה של תורה היתה אמתתה על תורות כל יתר העמים
וזאת לה תמיד בכל לשון שאתה שומע. וכפי מה שזכרנו למעלה כי אונקלוס העתיק
מחדש ללשון הארמי למען יכוון ממש אל נוסח הקדש כן נאמר כי עקילס אשר ראה את
פתרון השבעים משונה אל היונים לסבות שזכרנו בחר כדורש טוב לאנשי לשונו להעתיק
35
המקרא כלה מן הנוסח האמתי כמו שנדבר עוד עליו בע"ה פרק מ"ה שיעדנו,
   והנה אמתת מה שכתבנו למעלה כי {איבסיביאו} הקיסרי וגם {המעתיק} לנצרים היו לפני
מר זוטרא יתבאר לך מזה, שהוא מעתיק הנזכר בהקדמתו לספר דברי הימים
של {איבסיביאו} כתב איך זה {איבסיביאו} היה בימי {קוסטאנטינו} קיסר "לט אשר היה בימי

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות