סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נב, עמ' א
1
זכרו אפשר לו שיצדק במה שהזקני' ראו כי טוב לשנותם אף אם בתחלה כלם או רובם נכתבו
כהוגן. והן לא אמרו שלא נשתנו רק אלה. עם שתדע כי גם קודם השבעי' נמצאו דברי התורה
נעתקים ללשונות הגוים ובפרט ליוני כמו שהעיד על זה אריסט"ובולו איש יהודי לפי הנמצא
{לוי"ויס} מפרש עיר {אבגוסטינו} ספר ח פי"א שכתב וז"ל. {איבסיביאו} הקסרי זכר שאריסטובולו
5
היהודי כתב לתלמי {פילומיטורה} בספרו הראשון כי אפלטון בדברים הרבה אחז דרך תורתנו,
יען כי בהדיא נכר שהתבונן בהרבה מפרטיה מאשר ספרי משה היו נעתקים גם לפני אלכסנד'
ולפני מלכות הפרסיי' ומהם הוציאו דברי' הרבה כמו שעשה ג"כ הפילו' {פיטאגורה} עכ"ד. ואמרו
בספרו הראשון, הוא לדעתי מה שמצאתי בספר {סופלימינטו קרוניקארום} כי אריסטובולו
הנז' כתב לתלמי ההוא חבור כולל ק' פרקים על תורת משה, ושמעתי המצא ממנו חבור גדול
10
בלשון יון בליברארי"אה הנפלאה אשר בעיר פיורי"נצה. וכן אצל האחים המפוארים של כת
בנידיטו תחום מנטובה. אשר אחד מהם אמר לי היותו מעולה מאד מספרי {פילוני} וקרוב
לשפוט המצאו ג"כ אצל זולת אלה מנכבדי הארץ. מי יתן ידעתי ואבינהו. או יגע האלקים בלב
אחד המשכילים להעתיקו אל לשון רומי או איטלקי כאשר נעשה יקר וגדולה בזה לספרי
היוסיפון {ופילוני}. עם שתדע כי כבר נמצא ג"כ ארסטובולו יהודי אחד מכותבי העתים אשר
15
עוד נדבר עליו בסוף פי" לפנינו ועל אריסטובולו התורני הנז' הוא {איבסיביאו} זכר דברי' נכוחי'
שכתב לתלמי {פילומיטורה} על הנרצה אצל הנביאים ביחסם לאלק יתברך יד ועין וכדומה כמו
שתראה לו בשמיני מהכנתו פ"ג. וכמו כן מדברי בקשת דימיטריאו לתלמי פילאדילפו הכתוב'
בתחלת ספר הדרת זקנים נראה היות קצת דברי התורה נעתקים מקדם אך משם ג"כ התבאר
כי בכל ההעתקות הקודמות לשבעים היה הפרוץ מרובה על העומד לסבות אשר נזכרו
20
בראשית ובאחרית אותו הספר:
   והנה לאשור וקיום כל מה שאמרנו כי השבעים לא העתיקו רק מן הארמי הואל נא
קורא משכיל לחזור על הראשונות ולהשיב אל לבך מה שזכרנו בפרק החמישי
דברי ידידיהו אשר אמר בברור בשני לו מחיי משה כי התורה מזמן קדמון היתה כתוב' בלשון
כשדי שהוא הארמי עד ימי תלמי אשר השתדל בהעתקתה, ואיך הוא ידידיה בבאור
25
קצת שמות אמר הוראתם כך וכך בלשון כשדי, באופן כי ממנו נקח עדות ברורה שהזקנים
מן הארמי בלבד העתיקו. עם שתדע כי האחים המחוכמים פרווינצאלי תופשי תורה במנט"ובה
השיגו על דברי אלה כי אינם אובים לשמוע היות ידידיה הנז' בלתי יודע לשון הקדש. ואמרו
מאי לשון כשדים דקאמר לשון אברהם וביתו שגדלו בארץ כשדים. ומהם יצא לנו. אולם לא
יכולתי הענות מפני מעלתם בזה לכל הסימנים האחרים הנכרים בו כמו שכתבתי בפ' הנזכר,
30
ובפרט כי יקשה מאד אם ידע את התורה בלשון הקדש למה יצאו בה מלפניו הסכסוכי' אשר
זכרנו בפ' החמישי כאילו תורה אחרת היתה בפיהו וכ"ש מדעתנו כי בזמנו כבר התפרסם היות
המובן בלשון כשדי הארמי בלבד באמרו בדניאל הקודם אליו <וללמדם ספר ולשון כשדים,>
וראה עוד איך הארמי היה הנהוג בעמנו עד סוף ימי בית שני כי הנה היוסי' לרומיים בדברו על
הכהנים ובגדיהם ספר ח' פרק ג' כתב וז"ל. בלשוננו נקראו כהני. כהנא רבא, כתונא המין,
35
מצנפתא, וכו'. וכמו שנבאר עוד בע"ה פרק נ"ז. ובכן כשאמר ג"כ שם ספר "יב פרק ב'
שהתורה נעתקה על ידי הזקנים מלשוננו אל היוני הלא ברור הוא שגם לדבריו מן הארמי
דוקא העתיקוה. ומזה נמצאת למד שאין להקשות על דברינו אלה ממה שכתב תלמי
לאלעזר הכהן וז"ל גמרנו אומר להעתיק תורתכם מן הלשון העברי ליוני וכו'. כי המכוון

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות