סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נא, עמ' ב
1
שאמרו רבותינו מצאתיו גם כן לשני גדולים מחכמי הנצרים אשר קדמו לבעל המאמר הנזכר
כמו שיתבאר בסוף זה הפרק, האחד {איבסיביאו} הקיסרי בלוחות דברי הימים שלו. שכתב
וז"ל. מפורסם הוא שעזרא אזן ותקן את כתבי הקדש. ולעמוד בפרץ שהיהודים לא יתערבו
בשמרונים החליף את האותיות לבני עמו, ע"כ. והשני {המעתיק} אצלם, שכתב
5
בהקדמתו לשמואל את הדברים האלה, מודעת זאת כי אחרי הבנות הבית בימי זרובבל עזרא
הסופר המציא אותיות אחרות שהן הנהוגות בין היהודים לעת עתה. עם כי לשעבר צורות
האותיות היו ליהודים ולשמרונים בלי הפרש מאומה. עוד אמר שם כי בזמנו נמצאו עדין
ספרים אשר בחומש הפקודים היו אותיות מורות מספר בצורה משונה משלנו. ושהיה גם
כן כתוב בהם השם של ד' אותיות בצורת הראשונות ההנה. ושהמזמורים וקינות וסוף משלי
10
אשר תחלת פסוקיהם א"לף ב"ית היו כמו כן שומרים בם אותו הסדר. ע"כ, ואם כן
אפוא דכ"ע מודו כי בהגיה עזרא את דברי התורה המוטעים נשתנה גם צורת הכתב למען יחד
את האומה הישראלית בתורה תמימה בכתבה ולשונה, ושהפתרון הארמי וכתב החול הנהוגים
לראשונה הונחו להדיוטות כותיי' והמוני הארץ, והוא אשר גבר להתפרסם יותר מן המאושר
בלשונו ואותיותיו שלא היה נודע רק אל השרידים כמו שזכרנו גם כן בחמישי מפרקינו אלה,
15
הלא סרה קשית ההשתניות הנזכרת מעקרה. כי רתוי הוא להאמין שהזקנים ההם בהסכמת
הכהן הגדול אשר שלח אותם גמרו אומר להביא ולהעתיק אל תלמי הנוסח הארמי המפורסם
אז בעולם אשר בלי ספק היו בו השתניות לרוב הן להרחבת הבאור באיזה מקום הן לקצת
שבושים שהחלו בו אחר עזרא כמו שכתבנו, ואותו הוא אשר פתרו מכוון וישר באופן
שכל רואיו מן ההמון הרב שנמצא אז באלכסנדריאה של מצרים אשרוהו ויהללוהו. כי
20
הנה בזאת נמצאו מחזיקי' את דרך עזרא ובית דינו שישארו דברי הקדש מיוחדי' בעם הקדש
גם ידומה שחשבו לעשות בזה את הטוב בעיני תלמי כי ישמע מכל עמי הארץ ובפרט מהמון
היהודים היות הדברים אחדים והספורים שוים, לא שפתרונם יגיד דבר אחד אשר בין יתר
העמים ישמע חלופו. הלא תראה שהביאו לו ספר תור' באותיות מוזהבות ויריעותיו חוברות
בדבק אשר לא כהלכה בספרינו, ולפי אומד הדעת אותו הספר המתורגם שהביאו אליו
25
היה מצוי אצלם מן הנסחאות הראשונות שזכרנו. ואולי התנדב אותו איזה נכרי כהילני
המלכה במס' {יומא} שעשתה נברשת, ובמסכת {סופרים} פ"ק איתא <אין כותבין בזהב מעשה
בתורתו של אלכסנדרוס> (אשר הוא לדעתי ינאי אלכסנדרו אבי הורקנוס ממלכי חשמונאי)
<שהיו כל אזכרותיה כתובות בזהב ובא מעשה לפני חכמים ואמרו תגנז.> וכבר נודע מה
שכתבו ז"ל על הזדעזע ארץ ישראל בעת העשות התרגומי' יען כי דברי הקדש ראוים להתיחד
30
בעם הקדש. גם {ההגמון איבגובינו} במקומות רבים ממהדורתו ובפרט פסוק <לא אדוני
שמעני> עמד ויפלל כי הנוסח אשר ממנו העתיקו הזקני' היה בלי ספק משונה מן הנמצא עתה
בידנו והוא שנתפרסם באמות בימים ההם. ונוכל לשער כי גם מעת עזרא לזמן ההעתקה
אשר נמשך הרבה יותר על מאה שנה הנוסח הארמי ההוא לקה בתוספת חלופים וטעיות
כמו שתאמר במספר השנים מאדם עד המבול וכדומה. ומכל מקום אותו הנמצא אז מקובל
35
וטוב אצל ההמונים הוא אשר ממנו העתיקו, ובכן זה פתרונם אשר הורק מכלים שונים
ובעלי טעם פגום אל הכלים האלה אין להתפלא אם לא עמד טעמו בו וריחו נמר מן הריח
הניחוח, והאנשים ידידיה ויוסיפון היהודים הן שידעו נוסח התורה האמתי הן שלא ידעוהו
בדברם גם הם אל היונים לא סרו מכל הכתוב אצלם בספר, ודבר חכמינו ב"יג ההשתניות אשר

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות