סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קמו, עמ' ב
1
בקריאת <וחכיתי לה'.> וכבר הכרתי זה באיש
שיבה מיוצאי הפוליי"א אשר בהיותו נשאל על
הסבה היה מיחס אותה למנהג המדינה, ובכן
קצת חכמי ארץ ישראל שנהגו בכך היו על צד
5
הדרש והאסמכתא נותנים בקצת מלות אם
למקראם ולמסורת. וזהו שיונתן בן עוזיאל
הרכיב תרגום <עיר ההרס> אתרי רכשי כמו שזכר
עליו רש"י ז"ל באמרו #קרתא דבית שמשא
ודעתידא למיחרב# ועל זה הדרך תמצא עליו גם
10
בסוף מנחות (ובעל הערוך הביאו ערך <חרס)>
#מאי משמע דהאי חרס לישנא דשמשא הוא שנ'
<האומר לחרס.># וכן פרק שני דכריתות אמרו
<מאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא.>
(פירש רש"י שנשתנית מברייתה על ידי בעילה
15
דהיינו כתושה) שנאמר <אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות> שנשתנה על ידי
כתישה, הרי שהחלוף הזה מורגל מאד אצלם והכל בלי ספק מן הצד שזכרנו, באופן כי
בטלו דברי החכם אבן עזרא שעל פסוק <האומר לחרס> כתב וזה לשונו #התימא מן המחליף ה"א
בח"ית.# שרמז בזה אל יונתן בן עוזיאל וסתם תלמודא דמנחות הנזכר. גם קרוב אלי הדבר
מאד, ולדעתי ייטב אצל משכילי הנצרים ונבוני עמנו, כי מן הגזע הזה יצא חוטר לחכם
20
המעתיק אליהם #עד כי יבא שילוח.# עם היות העתקת השבעים אשר פעמים רבות תמצאנה
נר לרגלו #עד כי יבא שלו.# כלומר אשר לו השבט הנזכר: אך נשוב אל עקילס,
תראה לו עוד בשיר רבה פסוק <גן נעול> #<ואלבישך רקמה> תרגם עקילס אפליקתא,# ולפי
גרסת הערוך #פקרטון פלקטון.# ובמדרש אסתר <חור כרפס> <תרגם עקילס איירינון
קרפסינון,> ובירושלמי דשבת פרק במה אשה #בתי הנפש תרגם עקילם <!> אסטמכיאה,#
25
המורה כפרוש הערוך #דבר הנתון על בית הנפש,# ובירושלמי פרק הממונה <לקבל
נברשתא> תרגם עקילס למפדס: הלא אלה כלם שלש עשרה מדות של מלות יוניות
לעקילס כאמור. ואין ספק כי עוד לו בגמרות ומדרשים מלבדנה. באופן שהתברר
כי תרגום עקילס לא היה ארמי אבל יוני, שהוא באמת היה מעם יון. וכמו שתראה
גם כן בסוף מאמר התנחומא הנזכר שאדרינוס בהיותו מדבר אל עקילס אמר לו #נתת
30
לאסטרטילוס אנונה:# שפתרונו נתת לשלטון מתנה. ולזה תמצא בירושלמי פרק
31
קמא דמגלה גבי ההיא דתני <רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא
יונית.> אמר רבי חייא #עקילס הגר תרגם את התורה לפני רבי אליעזר ורבי יהושע וקלסו
אותו ואמרו יפיפית מבני אדם,# שזה היה שבח ראוי לו באשר תאר היופי הוא מיוחס
מהם זכרם לברכה ליוני שקראוהו פרקא קמא דמגלה #יפיותו של יפת.# כי האמנה יפה
35
הוא כמו שהוכחנו בסוף פרק שמיני מפרקינו אלה. ובפרט מדברי רבי אבהו בשם רבי
יוחנן בירושלמי דפאה פרקא קמא וירושלמי דשבת פרק במה אשה יוצאה #מותר לאדם
ללמד את בתו יונית מפני שתכשיט הוא לה.# כי עם מה שהוסיף שם ואמר. #שמע
שמעון בר בא ואמר בגין דרבי אבהו בעי מלפא בנתיה יונית הוא תלי לה ברבי יוחנן.#
   לא אחשוך פי מהגיד בענין זה לרבנן
40
דחלשי מגרסייהו צחות אשר קרהו.
יום אחד היה קורא בזמירותיו לפני איש
שפתים ר' אליעזר מפיסא פרשת <ובאו
עליך כל הברכות האלה והשיגוך> בחלוף
קריאת כנוי הכף שהיא כמו חית, בהא
45
כמנהגו. ויהי ר' אליעזר כמחריש. פעם
אחרת שמע אותו קורא במענה איוב
<כי תעזוב לארץ בציה.> אז חרק עליו
בשניו להכותו בקללה נמרצת כי אמר
פתיא אוכמא אם ברך לא תברכני גם
50
קוב לא תקובני:

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות