סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נב, עמ' ב
1
בלשון עברי איננו רק הנהוג אז אצלם שהיה הארמי כמו שכתבנו. וכן אם חכם מן הנצרים
יקשה לך מדברי הסופרים אשר זכרנום פרק ז' ובפרט ממה שכתב {אבגוסטינו} בעירו ספר "יח
פרק מ"ב כי אלעזר שלח את התורה לתלמי כתובה בלשון העברים וכו' תשיב אמריך לו על
זה הדרך, גם תוכל להביא לו ראיה מקובלת כי מבשרם הרביעי אשר כנראה מהקדמות
5
המעתיק לראשון כתב בלשון יון, בפרקו הי"ט כתב וזה לשונו, ישב לכסא במקום נקרא
בלשון עברי גבעתא. ובסמוך, המיתוהו במקום קלוא"ריאו אשר בלשון עברי נקרא
גלגלתא. ובספר פעולות השלוחים פרק א' שחובר בלשון יון תמצא אמרו על שדה
אחד שהיה נקרא בלשון העברים חקל דמא, והלא שלש המלות האלה ארמיות בלי ספק
לא מלשון הקדש אבל היו עבריות מן הצד שזכרנו. ואמנה לבד מעדות שני האנשים
10
עברים הנזכרים ודברי הנצרים וההגמון כאמור אני הנני מביא לך עוד מן הספרים המפורסמים
לנצרים ראיה ברורה שהזקנים לא העתיקו מן הנוסח אשר הגיה עזרא בלשון הקדש רק מן
הארמי המפורסם אז להמוני הארץ. וזה כי הלא שלוחיהם ומבשריהם אשר היו יהודים
ובארץ ישראל בזכרם איזה פסוק אין ספק שאמרוהו בלשון הרגיל אז אצלם אשר היה
ארמי, לא בלשון יוני מכח העתקת השבעים לעם יון. כי מה להם ולה אם בבחינת
15
המדברים אם בבחינת השומעים מהמה. ואף לדברם שאמרו בשני מן הפעולות כי מושיעם
חנן את שלוחיו כל לשונות העמים אשר עדיהם באו הלא מן הדין יודו כי אל היהודי' היו מדברי'
בלשונם הנהוג, לא בלשון נכר הארץ. ועם כל זה כי תבקש את הפסוקים הנמצאים
להם משונים מכתבי הקדש, אשר על נקלה תמצאם בלוח הנדפס אחרי הביב"ליאה רומיית,
תראה כי השתנותם בעצמו הנו כמו כן בפתרון היוני, וזה אם כן לך האות כי השבעים העתיקו
20
מן הארמית עצמה. הם אמרו #זכר ונקבה עשה אותם,# #והיו שנים לבשר אחד.# #כל הנפש#
וגו' #שבעים וחמש,# וזולתם וכל אלה ממש תמצא גם בהעתקת השבעים:
   ואם חפץ אתה להתברר כי הלשון המורגל לנצרי עצמו ולשלוחיו היה ארמי לא יוני תבקש
בדברי ארבעת מבשריהם ותמצא כי שתים עשרה פעמים ברצותם להגיד מלות מה
24
בלשון האומר אותן הלא הם כלן בלשון ארמי ממש. כגון בר יונה. גולגלתא, שבקתני,
25
חקל דמא, טליתא קומי. מראן אתא. ודכותיהו. ואחרי כי בהשתניות הנמצאות לשתי
כתות המדברים הנזכרי' עינינו רואות אותם שוים ודומים הנה ודאי הוא כי השבעי' לא העתיקו
רק מן הנוסח הארמי המפורסם אז בין היהודים כמו שכתבנו. גם את זה לעמת זה תבחן קורא
נבון עם המונח המנוסה אשר כתב ידידיה בספרו המתואר מאברהם דף שי"ב כי פעמים רבות
הסימנים הקטנים יעמידונו על אמתת דברים גדולים ויקרים למוצאי דעת. וזה {שהמעתיק}
30
לנצרים בספר דרושיו העבריים על הכתוב <ויאמר קין אל הבל אחיו> וגו', כתב וזה לשונו.
יובן מענינו שאמר לו את דברי האלקים. ואין צורך למה שנמצא בספרי השמרונים וגם
בנוסח אשר לנו נצא השדה, עד כאן. אשר מדבריו אלה נקל לשפוט כי הנוסח
המפורסם אליהם איננו העתקתו כאשר רבים יחשובו, והנה בהעתקת השבעים וגם
לידידיה האלכסנדרי ראש ספרו המתואר שהנקלה אורב לנכבד דף ק"לז וכן בנוסח
35
המפורסם לנצרים תמצאנו. ובכן יתברר לך כי לכלם יצא תוספת שתי המלות ההנה נצא
השדה מן הנוסח השמרוני הנזכר, היינו הארמי שהיה מפורסם בימי הזקנים אשר באחרונה
נשאר אצל השמרונים עם הכתב העברי כמו שזכרנו. והיותר ראוי להבחן בקיום מה
שאמרנו הוא כי גם בתרגום יונתן בן עוזיאל ראיתי כתוב <ואמר קין לות הבל אחוהי נפוק תרוינן

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות