סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף קעה, עמ' ב
1
באנטוכיא, ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע קול מבית קדש הקדשים בטילת עבידתא
דאמר סנאא# וכו'. וכבר כתבתי בחמישי מפרקינו אלה לענין ידידיה האלכסנדרי ובתשיעי
לענין פתרון התורה דברים נאותים לזה הענין ובפרט דברי השלוחים לנצרים בארמי אשר
בלי הפוכי מטרתא יאות לקורא שיקחם לו משם כי עקריים בזה המה.
5
   והנה מפרסום הארמי אז אצלם תמצא כי {המעתיק} לנצרים בהקדמתו לספר יהודית
ולספר טוביה המקובלים להם ולא לנו כתב שהעתיקם מן הלשון הארמי אשר בו
חוברו. כי הם ומעשיהם היו אחר גלות בבל. לא כן ספר ברוך שהוא היה תלמיד ירמיה
בפני הבית.
   וספר חוכמתא רבתא דשלמה הנקרא ספר החכמה שעליו אמר הרמ"בן בהקדמתו
10
לפרוש התורה #ראיתי הספר המתורגם# וכו' אשר כל דבריו ההם תמצאם בפז" ממנו
קרוב הוא אצלי אם לא נעתק שחובר מאת המלך שלמה בלשון ארמי לשלחו אל איזה מלך
אשר בקצה המזרח, אולם עזרא הכהן לא שם ידו כי אם בספרי' שחוברו מאת הנביאי' ברוח
הקדש ולשון הקדש. גם חכמינו בבינה ובהשכל לא קיימו רק המאושרים ומקויימים ממנו.
   וכן נראה שגם אחר החרבן נמשך המנהג ההוא בפליטה הנשארת בירושלים
15
וסביבותיה כלשון ספרי הזוהר לרש"בי וחביריו, ור' יוחנן חבר את הירושלמי
בארמי קלילא כדבריהם ריש ב"ק. ובמגלה פ"ק #אמר רבי יוחנן נהירנא כד הוינא טליא# וכו',
ולשון השטרות ההמוניות גם במשנה ובריתא <בנן נוקבן> <בנין דכרין> #מקרקעית תהומא# וכו'. כמו
שזכר בעל ספר כריתות חלק לשון למודים שער ב' סי' לו", אך אין לזכור בענין זה הארמי
הנמצא בגמרא דילן וקצת תפלותינו כי הוא מלשון חכמי בבל וסדרים אשר נתנו שם כמו
20
שכתבו בעלי התוספות בשם רי" פ"ק דברכות לענין הקדיש שהיו שם עמי הארץ אשר לא היו
מכירים אלא ארמית שהוא לשונם.
   האמנה סביב לחרבן שני ה' הטוב כי לא כלו רחמיו למען לא תשכח תורתו הקדושה
ככתבה ולשונה מפי זרענו נגע בלב כל חכם לב מן התנאים ובפרט רבינו הקדוש
ומסרו לנו בין יתר המסורות את לשון הקדש וכתב הקדש על מכונו הן בתורה נביאים וכתובי'
25
(אשר לכל הפנים כדבר הלל הזקן אל הגר פרק ב' דשבת מהם קבלנום) הן במשניות
בריתות ותוספתות שכלם מתאימות וכסף נבחר לשון צדיק. גם פעמים רבות יתישר העיון
בהלכה מהרגישנו כי סתם תלמודא יכניס קצת מלות ארמיות בין דברי התנאים שזכרנו.
ואפשר כי לחוזק הכונה הזאת הניאו ג"כ את לב ההמון לענין תפלת צבור בשגם היא מאלו
הנאמרין בכל לשון שלא יסדרוה (ובפרט אשר לעולת התמיד) רק בלשון המפואר שסדרו
30
אנשי כנסת הגדולה ולא בלשון הארמי, כאמרם בברכות ופרק אלו נאמרין #אל ישאל אדם
צרכיו בלשון ארמי שאין מלאכי השרת נזקקין לו.# גם אמרו שאינן מכירין בו, היינו דרך
מליצה כדבר בעלי התוספות פ' אלו נאמרין הנז' להורות שהוא מגונה בעיניהם מעזור אותנו
בו להכניס תפלותינו אל היכל הקדש. וכל זה לשמור ולעשות כי כל הנקרא בשם ה'
בצבור הן תורה הן תפלה לא יהי עוד בנוסח ארמי משובש הנהוג להם מקדם אבל שתחזור
35
התורה כפי האפשר לאכסניא המדוקדקת שלה. ואולי לסבה זו בעינה היה מה שסופר
בירושלמי דשבת פרק כל כתבי ומסכת סופרים פט"ו <מעשה בר"ג שהיה עומד על הבנין בהר
הבית והביאו לו ספר איוב כתוב תרגום ואמר לבנאי וגנזו תחת הנדבך.> אשר לפי אומד הדעת
היה מן הנסחאות ההמוניות אשר לא היו מכוונות אל הנמצ' בכתבי הקדש אך למען לא יחדל

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות