סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מאור עיניים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: עזריה מן האדומים  |  שנה: שנת 1573
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
דף נ, עמ' ב
1
והנה מן הנראה רצה האלדים את מעשה תלמי כי ארך זמן מלכות התלמיים עד שנים עשר
נשיאים כמבואר בפרט מלוחות {הקיסרי והסאמוטיאו} הלא אם הגוי דמא בן נתינא על
כבוד אביו בשר ודם זכה לכל העושר והכבוד שזכרו ז"ל פ"ק {דקדושין} וכמו שנזכור עוד
בפרק ה"לח ק"ו שלא יקפח הק"בה שכר תלמי שככה כבד את מקדשו ותורתו ועמו בזה
5
העסק, והיוצא לנו אפוא מן הפרק הזה כפי עקר כונתו הוא כי מאמר חז"ל בהשתנות
הי"ג דברים לבד הוא אפשרי, וכי מדברי הגדולים שבחכמי הנצרים התבאר כי עם כל
הנסחאות אשר תמצאנה בהעתקת כתבי הקדש ובפרט במספר שנות העולם עד המבול
האמת והנכון הוא ככתוב בדברי קדשנו:
   הישר עוד אצלנו לתרוץ הקושי שזכרנו:
10
   פרק ט אמנה השטה האחרת אשר יעדתי למעלה בהיתר קושי החלופים
הנמצאים בהעתקת השבעים כאמור שמענה עתה. ואתה דע לך
כי היא ישרה בעיני, על מנת שדעת החכמים הן מן היהודים הן מן הנצרים תנוח הימנה כי
בלאו הכי תהי כאין. וזה שכבר התפרסם איך התורה בימי עזרא היתה בין ההמון בלשון
ארמי כמו שדרשו ז"ל פרק אין בין המודר <ויקראו בספר תורת אלדים זה מקרא מפורש זה
15
תרגו',> באשר שפתם אז היה הארמי הנהוג אצלם מבבל כמו שיתבאר עוד לפנינו, ומסתמא
המפרש אינו מחליף מלה במלה אבל מרחיב הדברים כהעתקת {טימיסטיאו} לספרי הפלוסוף
הנקראת אצל היונים והרומיים {פאראפראסיס}. כ"ש אם יפרש ללועזות בלעז. וכ"ש עוד
להמון כמוהו אשר מצות הסוכה ואסור העמוני והמואבי היה להם כחדוש ומימי אבותיהם
נאמר <ותשכח תורת אלדיך:> כי בלי ספק הוצרכו לבאור יותר רחב מן {הפראפראסי} הנז',
20
וכן נשמר בין כל עם הארץ אופן הפתרון הארמי הנז' כל ימי בית שני. שכן התמיד הלשון
ההוא בהמונם עד גלות ירושלם. כמו שנוסיף בע"ה לבאר זה בפנ"ז, אך אין ספק כי להיות זה
פתרונם בידם כעיר פרוצה בלתי המסרה שהיא סיג לתורה החל אחר עזרא להשתבש. וכן
מדור לדור ומפה לפה יסף הנוסח הארמי ההוא לצאת ולהתרחק מן הכתוב בספרי הקדש.
עד כי בבוא אונקלוס הגר ומצא הקלקול מרובה עמד ותרגם את התורה מחדש עם הסכמת
25
שני האדירים ר' אליעזר ור' יהושע כמבואר במגלה פ"א, הלא הוא אונקלוס לא היה המתחיל
בהבאת דברי התורה ללשון ארמי. אבל אזן וחקר תקן את המסוכסך מקדם. וזהו אמרם
בפ' הנז' שהתרגום ארמי הוא מן הדברי' אשר שכחום וחזרו ויסדום, כי בלאו הכי יקשה מאד
איך יאמר בו שכחוהו והוא היה אז לשונ' כאמור, אבל הכונה שהמפורש הנז' הוא שנסתבך
עד שבא אונקלוס והחזירו כמו שזכרנו, גם לענין זה תדע חביבי הקורא כי יונתן ב"ע אשר
30
תרגומו על נביאים התפרסם יש לנו עד מוכיח שאף הוא תרגם את התורה כלה, כי הנה
תמצא החכם {ריקנאטי} זוכר אותו על כמה פסוקים כגון <אשר ברא אלדים לעשות,> <עפר מן
האדמה,> <לאדם ולאשתו כתנות עור,> <והאדם ידע,> <ויתהלך חנוך> וגו'. <הנפילים היו.> <מכון
לשבתך,> <ושלח את הצפור.> <כי את אשר ישנו פה.> וזולת אלה. ויען ראיתיו ג"כ על מקצת
34
פסוקים זוכר תרגום ירושלמי כמו <ויכולו,> <הבה נרדה,> הוכך <!> אני דלגבי דידיה הכל אחד,
35
ובפרט כי ראיתי ב' תרגומי' שלמי' על התורה כלה דומי' מלה במלה הא' ביד הנשיאי' בני פוא"ה
מר"ייו וכתוב בשוליו שהו' תרגו' יונתן ב"ע והא' ביד הר"ר {שמואל קס"יס} במנט"ובה ובשוליו יכנהו
תרגו' ירוש', שניהם מתחילי' תרגו' מלת <בראשית> לא בחכמת' אבל <מן אוולא ברא יי'> אשר עוד
נדבר עליו בפ"כה ובשניהם נמצאו כל הלשונו' שזכר הרב ריקאנא"טי על הפסוקי' שזכרנו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות